תתרוקני לפני שאת באה אליי. מצידי אפילו תעשי חוקן. תוציאי מעצמך את כל החרא שצף בתוכך, ליטרלי ומטאפוריקלי ספיקינג, כמובן.
טיפשה, הכל אני צריך להסביר לך? תתרוקני טוב טוב בשבילי שכשתגיעי אליי תהיי חלולה מבפנים. אם אפתח לך את הרגליים ואצעק פנימה אני רוצה לשמוע הד, הבנת?
עכשיו לכי תרוקני את עצמך. מכל המחשבות המטומטמות שצפות לך בראש, מכל הקולות, מכל הרגשות הטיפשיים הללו שאת מאמצת חדשות לבקרים, תתרוקני ותרוקני ומהר. זה ברור?
אני רוצה אותך ריקה.
ואקום.
חלל חסר כל. פשוט חלל.
אחר כך תבואי אליי חלל שלי, ככה, ריקה וחלולה, ואני אחלל אותך. ובריקנות שלך תצליחי להכיל אותי, את זכרותי, את זרעי, את מאוויי. את תכילי את כל זה חלל שלי, נכון? עכשיו כבר אין שום סיבה שלא. פיניתי בך מקום בשבילי. אז תבואי, פנויה, ואני כבר אדאג למלא אותך. אזריע אותך ליתר דיוק.
אחרי כן את חייבת לעוף מפה. אין פה מספיק מקום כבר.
