מבפנים...

זה לא משנה כמה זמן אתה מכיר את הבן אדם.

מה שחשוב הוא, מי הבן אדם הזה נהפך להיות בשבילך...

אני אליסה מהארץ הקסומה

ויש לי חברים שאין כמוהם,

הם לא רבים, אבל כנאמר

לא הכמות, אלא איכות קובעת כאן.

ויש לי עולמות שונים ומשונים

לחיות בהם את רצונות ליבי

חלקם עושים אותי קטנה, חלקם מעצימים

ובחלקם אני בכלל לא מתקיימת.

ויש לי גם הרפתקאות אין ספור

בעולמות ההם עם חבריי

ויש לי ריגושים ומשימות

וכל זה מתרחש לנגד עיניי.

אך לאחרונה ראשי אינו צלול

אינני מבדילה בסובבים אותי

היכן חלום, היכן המציאות

ואיזה בין העולמות הוא אמיתי.

אינני חשה נוח מעובדות

ומסוחררת מן האשליות והמצב

כעת אני רק מרגישה דבר אחד

עד כמה עמוקה, מחילתו של הארנב...

אני לא זוכרת את שמותיהם של גיבורי הסרט. אני לא זוכרת ממה הסרט התחיל ומה גרם לכל אחד מהדמויות להגיע לאן שהם הגיעו... אבל אני זוכרת אותם: הוא והיא.

הם הכירו בסיטואציה מוזרה ומגוחכת, אבל כבר על הרגע הראשון ידעו שהפגישה הזאת לא היתה מקרית. מהר מהאוד הם התקרבו והבטיחו אחד לשני לקבל אחד את השני כמו שהם. ללא בקשות להפסיק לעשות משהו, ללא ניסיונות לשנות מישהו, ללא ציפיות. להודות ולהכיר באמת – שאין להם עתיד.

ככול שזה נראה היה שהם אומדים במילה שלהם – הדבר לא היה אמיתי. הם כן רצו לשנות משהו, ציפו לדברים מסוימים, רצו לעזור, פגעו.

רק כאשר הם השלימו עם המחשבה שהם לעולם לא יהיו יחד, שהם לא יצליחו לשנות שום דבר, שהם מקבלים אחד את השני באמת, ללא חרטות, ללא ציפיות, ללא בקשות, תקוות ומחשבות – הם התמסרו זה לזה. באמת.

וכל אחד קיבל את השקט הנפשי שלו...

להתמסר – זה לאהוב ללא תנאי...

להתמסר – זה לא לדרוש, לא לצפות, לא להתאכזב...

להתמסר באמת – זה לשחרר.

יש בי כוח - לא לשכוח,

להפנים ולרדד.

יש בי כוח - לא לברוח,

להשלים, להתמודד.

יש בי כוח - לא לשנוא,

לשחרר ולעזוב.

יש בי כוח - כן לסלוח,

להמשיך ולאהוב...

הגוף העירום שלך צריך ליהיות שייך רק לזה שאהב את הנשמה הערומה שלך.

צ'רלי צ'פלין

לא צריך להעלב מאנשים על כך, שהם לא עמדו בתיקוות שלנו. אנחנו בעצמינו אשמים בכך, שציפינו מהם יותר מידי

הרבה אוכזבת בחיים
חוית יסורים
אך לא רוצה שמסיבה
תפסול את אחרים
תקוות רבות נפלו פנים
וחלומות נמוגו
אך לא אתן שבגלל זה
תפסיק לחשוב כהוגן
ראית צער וכאב
בדידות וחשכה
לא מוכנה שבעקבות
תחליש את רוחתך
לעולמים אל תוותר
ואל תשרוף גשרים
תביט סביב ותגלה
שהחיים יפים

כדימוי מצוייר בחודים
בקווים ישרים, עדינים
על הקנבס של הקיר הלבן
מתוה של דמותו הגבוה

הוא עמד בפתח של חדר
נשען בכתפו על הדלת
זקוף, מחייך ושותק
כל כך אצילי ושליו

שערו הארוך השחור
אסוף בפשטות מאחור
ומבט מבעד הריסים
מכשף כמו שרביט הקסמים

נעצרה לדקה נשימה
מצמצתי בחוסר ברירה
וחזיון הקצר נעלם
כמירז׳ התפוגג לו ותם

כל שינוי תמיד מלווה בכאב.

אם לא מרגישים את הכאב - סימן ששום דבר לא השתנה.