|
|
|
ההחלטה שעשיתי בגיל 27 מתפוצצת לי בפנים בגיל 32
זה כאילו פתאום היא מתפוצצת
אבל
היא הייתה כאן
שלחתי אותה הצדה
הנפש עשתה את זה? אולי כדי להגן על עצמי מעצמי
אולי כדי להפסיק לפגוע בעצמי
אני חושבת שבעיקר כדי לנוח קצת
ואני מנסה לאסוף את עצמי
לאסוף את מה שסביבי מפורק
לחבר את עצמי ואת מה שאיבדתי
זה או אהבה או סקס
ושוב מבינה שאין באמת פתרון
אני מי שאני
לקבל את מי שאני
לקבל את עצמי
איך?
זה שוב המון עבודה עצמית מתישה ומעייפת
ואין כוחות
אני שונאת את עצמי עכשיו
קשה לצאת משם ולהתגבר על זה כדי להגיע למסקנות
לקחו לי שנים לקבל ולאהוב את עצמי
הגעתי לקרקע בטוחה
אבל הכל התערער שוב
התחיל בשקט בשקט בלי ששמתי לב
ואז זה צעק
המשימה עכשיו קשה יותר
כי המקום שממנו אני באה אחר
פחות בטוח
איבדתי את דרכי
מה בעצם אני רוצה? לאן אני רוצה ללכת? לאן להגיע?
אני שואלת את עצמי הרבה
ואין לי תשובה
מרגישה שאני עובדת שנים בקבלה עצמית
כשהגעתי אליה אז זה היה מדהים ומשחרר ומרגיע ונוח
איך אחזור לשם?
סוף סוף דיברנו והכל יצא החוצה בצורה קשה וכואבת
ובכיתי המון
ובכיתי לפני
ובכיתי תוך כדי שהוא זיין אותי
ובכיתי אחרי
הוא שאל אותי למה אני בוכה
לקח לי קצת זמן לאסוף את עצמי ולומר לו שזה בגלל שאני אוהבת אותו
הוא אמר שזו תשובה טובה
התחבקנו
אף פעם לא בכיתי בסקס
שמעתי על אנשים שזה קרה להם
לא חשבתי שזה יקרה לי
לא הבנתי איך אפשר לבכות מדבר כל כך טוב
אבל
הכאב שבלב לא עזב אותי גם בזיון
בלילה אנחנו מתקרבים ומתחבקים חזק
במיוחד בלילה שאחרי השיחה
החזקנו אחד את השני חזק חזק
ואני חשבתי שזה מהפחד לאבד אחד את השני
שזה מהאהבה הגדולה שלנו
שזה לעודד ולשאוב קצת חוזק
שזה פשוט כדי להחזיק אותנו
אני לא יודעת מה הוא חושב על זה
הוא בטח לא חושב
זו אני שחושבת יותר מדי
אמרתי לו שאני רוצה שיזיין אותי לפעמים בלי כל הפורפליי לפני
שלפעמים אני לא צריכה את זה
שאני צריכה פשוט זיון
שאמרתי לו את זה כבר
אמרתי לו שזה לא אמור להיות מסובך יותר מאשר לעשות ביד
כמו שהוא אומר
זה אמור להיות הכי פשוט כי הנה אני כאן
אמרתי לו שאני אוהבת מאוד
הוא אמר שזה לא קשור
הוא אמר שאהבה זה לילדים
שזה לא מספיק
זה עושה לי עצוב לחשוב את זה
אהבה זה דבר גדול כל כך
זה ממלא את כולך
אבל אולי אני ילדה
(בעצם אני בטוחה עדיין ילדה)
האהבה היא אכזרית
חשבתי שאני
שוב לא נרדמת
כמו אתמול
כמו שלשום
כמעט כמו כל לילה
הוא שוב שבר אותי. הפסיכו הזה
הוא אמר שאני לא צריכה להתייעץ עם אף אחד אלא לחשוב עמוק לבד
אמרתי לו שכל מה שאני עושה זה לחשוב
אין בי כבר אנרגיה מרוב מחשבות
כמה אפשר?
אני לא נרדמת. אני לא ישנה בלילה בגלל זה
חושבת וחושבת
הוא חייך חיוך חצי עצוב (אולי לא ואני סתם מדמיינת)
ואמר שאני לא חושבת ממש לעומק
מה הוא רוצה ממני? אני שבורה מהמחשבות האלה
אז להעמיק עוד יותר?
איך אני אמורה לישון? בן אדם צריך לישון כדי לעבוד. כדי לתפקד.
אין מה לעשות זה צורך בסיסי השינה
והצורך הזה כל כך חסר לי
אפילו שאני שוכבת במיטה. מכריחה את עצמי ללכת לישון, כמו עכשיו
זה לא עוזר
השינה בורחת ממני
ואתמול בלילה החלומות. הסיוטים לא נתנו לי מנוח
בבוקר גיליתי פצע קטן וחדש בקצה כף היד
לא זכור לי משהו כזה
אני עשיתי את זה בלילה? בלי לדעת?
הכאבתי לעצמי מתוך שינה? כדי להקל קצת על הראש ולפרוק תסכולים?
שינה זה צורך בסיסי. גם סיפוק מיני
גם מהפגישה הזו יצאתי כבדה יותר ממה שבאתי
והגוף כואב מהכובד
זה מה שאני רוצה
זה מה שאמרתי לפסיכו כשהוא ביקש דוגמה למה אני רוצה
טוב לא בדיוק ככה
אבל הוא הבין
ואני כותבת כאן בראשי פרקים את הפנטזיה
כי אני צריכה להוציא אותה ממני
אני מרגישה כל כך ריקה
גם אין לי מצב רוח לכתוב
אני מכריחה את עצמי כדי להוציא קצת מחשבות החוצה
עומדת בצומת דרכים של החיים וצריכה להחליט החלטות
והוא אמר שאני בתהליך עכשיו ואני לא צריכה עדיין להחליט
מלחמה פנימית ארורה
אני מרגישה עלה נידף ברוח
כל כך חלשה
כל כך עייפה
אבל גאה לפחות ברגע הזה
כל הכבוד לי שאני ממשיכה להילחם ביצר האובדן שבי
כמה שאני חלשה
אני חזקה בפנים כי אני עדיין נאבקת
כשאני לובשת שמלה וגרביונים
אני יודעת שאני סקסית
אני מנסה להרגיש ככה
אני צריכה את החיזוק הזה שאני אישה מושכת
עכשיו
אם יש לי מצב רוח טוב אני לא צריכה חיזוק גברי
אבל אין לי בזמן האחרון
אני רוצה שתתפוס לי את הישבן כשאני עולה במדרגות
אני רוצה שתקרע ממני את הגרביונים
או שתקרע אותם רק באזור התחתונים
שתזיין אותי ככה
אני רוצה את התשוקה
שתקרע ממני אותם
ותבעל אותי בתאווה
ותבלע אותי באש
בזמן האחרון הסקס השתפר
וזאת ברכה עבורי
כי כל כך כל כך התגעגעתי
והיה טוב
וזה גרם לי להרגיש טוב
שום דבר לא השתנה מבחינתי
זה עדיין לא מספיק לי
לו מספיק פעם
אני צריכה יותר
חשבתי הרבה על השיר
Sex on fire
(בעקבות בהייה קלה ב״דה וויס״)
רק על השורה
Your sex is on fire
ולזה אני הכי מתגעגעת
לאש יוקדת
לאש שורפת
לתאווה
לשכרון חושים
ואולי אני כבר כל כך מבולבלת
ואני כבר לא זוכרת
ומתגעגעת למשהו שהיה לי בעבר
וכבר לא ישוב
אז נכון לרגע זה
אני מחליטה לא לפגוע בו
ולהישאר אבודה
ולהמשיך להילחם במצב הנפשי שלי
ולנסות חזק יותר לעבוד על עצמי במערכת היחסים
ובסתר לבי לקוות שסוף סוף יהיה לו שכל לעזוב אותי
כי אני לא מסוגלת לעשות את זה
שיבין שאני לא בשבילו. לפעמים אהבה זה פשוט לא מספיק
לא משנה כמה היא גדולה
הוא בחור מדהים והוא צריך מישהי שרוצה את מה שהוא רוצה בחיים
ולא אותי
כי אף פעם לא התאמתי למערכת יחסים
והוא איש של מערכות יחסים
אפשר לספור על כף יד אחת כמה סטוצים היו לו
ואולי גם כף יד אחת זה יותר מדי
והמחשבה.
שהוא יחליט ולא אני
המחשבה הזו היא בריחה
אני יודעת את זה
וזה לא יקרה
מעטים האנשים שיודעים
הפסיכולוג יודע הכל אבל זה לא ממש חוכמה
החבר שהביא אותי לכאן יודע הרבה -
הוא גם מדבר איתי וגם קורא אותי
וזה הרבה
החברה גם יודעת לא מעט
במיוחד אחרי השיחה שלנו
ועוד חברה רחוקה שיודעת קצת מערבי השתכרות איתה
הבנות הקשיבו לי ותמכו בי במה שנתתי להן
עם הבנים היה קשה יותר
הפסיכולוג ממש לחץ עליי בפגישה האחרונה
כנראה שהרגיש שהוא צריך לעשות את זה
אולי כי נמאס לו לשמוע שוב ושוב על העצב
אולי כי הוא רוצה שאעשה צעד ואחליט
אולי כי הוא הבין כבר שלוקח לי הרבה זמן להחליט
הוא גרם לי לחשוב על כל כך הרבה דברים
ואז
הוא שאל אותי אם אנחנו בכלל מתאימים
והפך לי לגמרי את הראש
ולא יכלתי לישון מרוב מחשבות ואשמה וחוסר אונים וייאוש
והחבר אתמול לחץ עליי כשהתכתבנו
הוא גם בטח יקרא את זה
אבל זה היומן שלי ואני לא הולכת לצנזר את עצמי בגלל זה
וקשה לי לומר את זה
יותר קל להתחבא. לכתוב כאן בעקיפין ולא לומר לו ישירות
במיוחד כי אני יודעת שהוא יקרא את זה
אז זה די דומה להתכתבות
וגם ככה הוא שואל אותי על הבלוג ומתייחס למה שכתוב כאן
אז גם אני יכולה לכתוב לו כאן
אז תבין אותי חבר
הוא כתב שאני צריכה להפסיק להיות פאסיבית
ולהיות אקטיבית
ואני עייפתי משיחת הנפש
ידעתי שלא אצליח לישון אם נמשיך לדבר
ושהמחשבות ירדפו אותי ואני הרי חייבת לישון קצת
הוא כתב שאני צריכה לשכב עם מישהו אחר
ובעצם המעשה אגיע להחלטה
לא חשבתי על זה ככה
מבחינתי זו בגידה
אפילו שאני צריכה סקס מטורף והגוף שלי דורש את זה
אפילו
רק המחשבה לבגוד באמון. איך מסתכלים אחר כך בעיניים?
והייתה לי אפשרות. יותר מפעם אחת. אבל עצרתי את הגוף חזק ואמרתי לא ליצר ולא לתשוקה
והמשכתי להרגיש מוות נפשי
ואני יודעת שהם צודקים
שאני צריכה להחליט
אבל כל צד מושך אותי לכיוון השני
ואני נעה בין הצדדים הלוך חזור
והפחד זה לא להיות לבד (יש בזה משהו שאפילו קוסם לי)
הפחד זה לאבד אותו
מעבר לכאב שאני חשה כשאני חושבת שאצטרך להכאיב לו
לפגוע בו
אחרי שדיברתי עם החברה שלי
הצלחתי לישון בלילה
להסיר מעט משקל שיחרר קצת את הלחץ שבראש
וישנתי ממש הרבה
הגוף היה צריך את זה
ומה עכשיו?
אני יודעת מה עוד הגוף צריך
תאוות בשר
אני יודעת מה הנפש צריכה
שקט
הם משלימים אחד את השני
אבל אין לי אותם
