יומני מרלין

דיברתי עם החברה שלי.
לקח לי הרבה זמן לאזור אומץ והרבה זמן להביא את עצמי לעשות את זה
לפתוח את הפה ולפתוח את הלב בפניה
אבל השבוע הרגשתי שאני חייבת
שאני לא יכולה להמשיך
שאני קורסת
והייתה לנו שיחת נפש ארוכה בטלפון
ממש ארוכה

בפעם ההיא, כשהיא באה אליי הייתה לנו שיחת נפש אבל קלילה יותר
חישבתי יותר מה לומר ומה לא
הפעם לא שמתי מחסומים
אמרתי לה שקשה לי לדבר ולהיפתח
ועכשיו אני חשה כזו הקלה
אולי אצליח לישון מעט הלילה
כי מיום שני אני לא מצליחה לנוח כמו שצריך
והגוף הפיזי שלי מתמוטט
היא הייתה מדהימה
ידעתי שהיא תהיה
אנחנו דומות מאוד בהרבה דברים
מבחינת הנפש המיוסרת
היא הקשיבה לי והקלה עליי
 בהקשבה. בהבנה. בזה שהיא קיבלה אותי
והיא אמרה לי שמותר לי ואני לא צריכה להרגיש רע
שעליי לבחור את מה שאני רוצה בחיים
וזין על כולם
:) שתינו תמיד אומרות לשנייה דברים שאנחנו יודעות
שצריך לעשות אבל לא מצליחות לעשות את זה בעצמנו
דברים לא השתנו בעקבות השיחה
רק הקלה
הורדתי מעט מעמסה והתעודדתי קצת
העיקר שסוף סוף דיברתי
המילים והרגשות והמחשבות יצאו החוצה
לנשום קצת אוויר מהבלגן המחניק של הראש שלי

אתמול עבר עליי לילה נורא
אחד הנוראיים
הלכתי לישון יחסית מוקדם כי הרגשתי רע
והייתי גמורה מחוסר השינה בלילה הקודם
התעוררתי כשהוא בא למיטה
התעוררתי שוב
ואז בעשרים לחמש
פתחתי את החלון והרחתי את החורף
הקשבתי לשקט של העולם
כשרוב האנשים ישנים
ניסיתי לחזור לישון
לא היה סיכוי
נצמדתי לחום של הגוף שלו
חיבקתי אותו
וניגבתי את הדמעות מהעיניים
חיכיתי שהוא יתעורר
גם אחרי שהוא הלך לא הצלחתי להירדם
בשש וקצת התייאשתי
אבל ביליתי חלק מהבוקר במיטה
בפוך
מזל שהייתי צריכה ללכת לעבודה
ככה הייתי חייבת לצאת מהמיטה
לקום
ולהתאושש מהלילה הזה
הפגישה גמרה אותי
אני חייבת לומר לו להיות עדין איתי
אני גם ככה שבר כלי

הסערה בחוץ נהדרת
גשם הברכה הזה
מעיל חם, כובע, צעיף, כפפות, גרביים ועוד גרביים, סוודר
אני רק מחכה שיהיו ימים כאלה שאוכל להשתמש
בכל הציוד החורפי שלי
הסערה בחוץ כל כך מתאימה לי עכשיו
כי אני סוערת בפנים
אתמול הייתה לי פגישה עם הפסיכולוג שלי
הפגישות איתו תמיד קשות
אבל אתמול בלילה לא הצלחתי להתרכז, לא הצלחתי לעבוד
הייתי עייפה אבל לא הצלחתי לישון
הפגישה הדירה שינה מעיניי
כל היום חשבתי ובקושי תיפקדתי בעבודה
הלכתי לשירותים ורציתי להקיא
להקיא החוצה את כל המחשבות
שיעזבו אותי כבר
אני נופלת מהכובד על כתפיי
ודמעות - איין
אפילו מזג האוויר לא עוזר לי
ובדרך כלל הוא מקל לי על הנשמה
חשבתי בקיץ שהכל ישתפר אצלי כשיגיע החורף
טעיתי
היה דיכאון קיץ
עכשיו זה פשוט דיכאון

כל כך קשה לי
היום פתאום עמד לי על הלשון
הרגשתי שאני חייבת לפרוק
שאני חייבת לדבר
אבל לא הצלחתי
אולי אאזור אומץ ואפתח סוף סוף עד הסוף
בפני החברה שלי
היום היא אפילו שלחה הודעה לשאול איך אני
כתבתי ״בסדר״
שיקרתי
אבל מה אני אכתוב בהודעה?
אין לי כוח יותר
ולא אכפת לי מהחיים
החיים שכל כך אהבתי לחיות בחורף
אבל עכשיו גם החורף לא עוזר

איך אפשר בכלל ללכת לישון?
איך אפשר להירדם עם הגשם הזה?
אני רק רוצה לעמוד בחלון
ולהסניף את הריח הזה
רק רוצה להרגיש את החורף
לשמוע את הטיפות
לראות את הגשם לא מפסיק לרדת

״עכשיו כשקשה לי
קל יותר להתרחק
השמחה מגיעה לכולנו
ואם תנגנו לי
אולי העצב יסתלק״
״יהיה לנו טוב״ - אתניקס

אני שומעת את השיר
ומרגישה את האש בעצמותיי
בא לי להרביץ למישהו
להוציא את העצבים עליו
להוציא את כל הכעס והאנרגיה שבתוכי
להוציא החוצה את הרגשות שלי באלימות

אני לא אדם אלים
אני די עדינה
אני גם נראית עדינה
אבל אני מרגישה אש בתוכי
שרוצה להתפרץ החוצה
ואולי זה בהשפעת ״דקסטר״
הסדרה הזו היא פשוט סדרה מעולה
לפעמים אני כל כך מזדהה איתו
ומבינה אותו
את המחשבות שלו
התחלתי באיחור גדול לראות אותה
והתמכרתי
אני עפה עליה עכשיו והיא משפרת לי את המצב רוח
כל פעם מחדש

יש בי אש
ואני צריכה לתעל אותה בזהירות
להיזהר
שלא תשרוף אותי עליי

אני בן אדם רגיש
לפעמים יותר מדי
אבל זו אני
ויש בזה גם יתרונות
ובגלל הרגישות הזו
היה לי ברור שמתישהו אני אושפע מהמצב פיזית
אני חלשה מאוד פיזית ועייפה
אני צריכה מנוחה
אני רוצה להיות לבד סוף שבוע
ופשוט לתת לראש לא לחשוב ולא לדאוג ממה שיהיה
אני לא יודעת אם זה אפשרי
אני כל הזמן בבלגן עם עצמי
לא משעמם לי
אני מרגישה את השינוי שעובר בי
אני מנסה. אני משתדלת להילחם בשדים שבי
מנסה להחלים. לשקם את הנפש שלי
ואז אוכל אולי להתמודד עם השאלות הגדולות באמת


התחילה שנה אזרחית חדשה
יש יתרון גדול בלחגוג גם את השנה העברית וגם את השנה האזרחית
ואני תמיד בעד סיבה למסיבה
דגש על המסיבה
שתהיה שנה אזרחית טובה
לכל קוראי הבלוג
ולי

ואז מגיעים ימים טובים
ימי סקס. ימי כיף
הוא מצחיק אותי ומחבק אותי
ומאמץ אותי אליו
ואני אפילו שוכחת את כל השאר
ואז אני שוב מרגישה חזק למה אני איתו
אני אוהבת אותו
אני אוהבת אותו הרבה
אני לא נשארת איתו כי נוח לי וסובלת בשקט
אני לא מאלה שמעדיפים נוחות בקשר
כדי שיהיה קשר
ומפחדים להיות לבד
אני לא מפחדת מזה בכלל
לא נוח לי איתו
רע לי וטוב לי
אני אוהבת אותו למרות הבעיות
ויש בעיות
ויש יצר ורצון לסערה
ויש תשוקה מבעבעת
ויש דילמה גדולה
ואני מנסה לעבוד על הקשר שלנו
אני מנסה לעבוד על עצמי
ואני יודעת אפילו אם אני לא אומרת
אני יודעת

היום בעבודה מישהי אמרה ״המון סקס״
ולי נחמץ הלב
זה לא היה קשור אליה
סתם חלק משיחה
והשיחה המשיכה להתגלגל
אבל אני לא עקבתי אחריה כי נחמץ לי הלב
היום הוא חיכה לי שאבוא לישון איתו
ואני חשבתי לעצמי שאולי יהיה היום כי חשבתי על זה וכאב לי הלב
וקיוויתי
לא היה
הוא חיכה כי רצה ללכת לישון איתי
וזה רומנטי. מאוד. ומרגש. ומחמם את הלב
אז למה זה לא מספיק לי?
הנה יש לי בחור חמוד וכיף לי איתו והוא מצחיק אותי
והוא מאוד אוהב אותי
ואני לא מרוצה
למה אני לא מרוצה? למה אני לא יכולה להסתפק באהבה הזו?
למה אני לא יכולה להסתפק במה שיש לי ולהפסיק להיות עצובה כל כך?
אני שומעת את הגוף מדבר אליי. מדבר איתי.
כואב לו.
אני לא יודעת איך מרגיש כאב ביצים
אבל אני יודעת איך מרגיש גוף הצמא לתשוקה
כי ככה אני מרגישה
צמאה

ואתמול הוא עשה לי תרגיל מול המראה
זה לא קל להביט על עצמך במראה ככה
אני תמיד שופטת את עצמי כל כך
תמיד לא מרוצה
מביטה בפנים רגילות
ולהביט ככה במראה מולו ואיתו
זה לא תרגיל קל
אבל זה היה אחרת
אחרת מאיך שאני מסתכלת בדרך כלל
תיארנו ביחד את הפנים שלי
ניתחנו את מבנה הפנים שלי
את מבנה הגוף שלי
ולא שנאתי את מה שבמראה
אני מקווה שזה יחדור פנימה
כי כבר היום כשהתאפרתי
לא הסתכלתי באי שביעות רצון על עצמי
והסתכלתי אחרת על אנשים
אני לא צריכה להשוות את עצמי לנשים אחרות, לאיזה אידאל
אלא להסתכל עליי
וככה אני צריכה בכלל לעשות
הוא באמת היה מקסים. נתן לי כלים עמוקים לאהבה עצמית
זה לא היה רק מחמאה שאני בדרך כלל מאמצת ומחבקת חזק לתוכי
אבל היא מתפוגגת וזה לא משנה כמה אני מחזיקה בה בציפורניים
זו הייתה דרך הסתכלות שונה
כשקמתי והבטתי בגוף שלי במראה
ראיתי אישה בשמלה. לא רזה. אבל גם לא שמנה.
חזה גדול, מותניים צרות, ירכיים מלאות, ישבן קצת גדול, רגליים קצרות
גוף ים תיכוני, כמו שהוא הגדיר את זה.
אני לא גבעולית, אני אישה
אני אישה
זה מה שאני
הוא תיאר את הפנים שלי ואמר שהשילוב בין השפתיים המלאות שלי
לעיניים הגדולות והמוארות שלי ולגבות משדר אירוטיות
ככה הוא הגדיר את זה
הופתעתי
אמרו לי בעבר, בתקופה שיצאתי עם בחורים, שאני משדרת סקס
אבל לא חשבתי שגם הפנים שלי אומרות את זה
ועוד אירוטיות
זאת הייתה מחמאה גדולה
בעיקר כי ראיתי את זה איתו
ראיתי אותי ככה
התחלתי ללמוד להכיר את עצמי עוד יותר
וואוו. עכשיו אני קולטת שזה ממש היה פוסט להאדרה עצמית
ואני קצת נבוכה מזה אבל אני אשאיר את זה
שיהיה לי מה לקרוא במקרה שאשכח מה היה בפגישה

הפגישה עסקה בפנים שלי. במחשבות שיש לי על עצמי
אני צריכה ללמוד לאהוב את עצמי
לא להיות תלויה באף אחד אחר לשיפור התחושה האישית שלי
מכיוון שאני צריכה לקבל מחמאות על הגוף שלי ועל איך שאני נראית
מגברים נכבתי
אני מקבלת ממנו אבל זה לא מספיק לי
אני צריכה לאהוב אותי או לפחות לחבב
לא משנה מה
נתחיל בחיצוני. יש לי הרגשה שהפנימי יהיה קשה יותר

רוב הלילות הוא הולך לישון לפניי
הוא עייף ואני ציפור לילה
אויי כמה הייתי רוצה לעוף מכאן ולהיעלם
אני נכנסת למיטה ומתחפרת בשמיכה לכיוונו
הוא בדרך כלל מחבק אותי או מחזיק אותי
מתוך שינה
ואני שוכבת בזרועותיו
עירנית
חם לי ונעים לי כל כך
ואני מרגישה שהוא אוהב אותי
ואני חושבת לעצמי איזה מדהים זה שהוא מחבק אותי ככה אוטומטי מתוך השינה
ואיזה כיף זה ומרגיע החיבוק הזה
ואני מכורה לחיבוקים
אני מכורה למגע וחיבוקים זה המגע שהכי קל לחבק אז בכל הזדמנות
אני מחבקת ושואבת את המגע לתוכי
לעתים נדירות אני נרדמת ככה
ברוב הפעמים אני נשארת שם בחום בחיבוק
עד שאני כבר לא יכולה יותר
ואז מזיזה לו את היד
ומנסה להירדם בנוחות שלי
הרבה פעמים לא מצליחה
ואני כותבת כאן