יומני מרלין

וזה מדהים אותי כל פעם מחדש
כמה חרמנית אני נהיית מלכתוב כאן

האמת היא שאתה מציל אותי
כל כך רע לי
והמחמאות שלך מחממות אותי
ועוזרות לי להמשיך
בסוף השבוע החלטתי שאפילו שרע נילחם בזה
ופשוט ניגשתי אליו והתחלתי לרדת לו
ואחר כך כשהוא זיין אותי
הרמתי את האגן בכל הכוח כדי להרגיש אותו חודר אליי עמוק
והיה טוב
והוא נעלם קצת בסוף השבוע
ונשארתי לבד בבית ועשיתי אהבה עם עצמי
בזמן שלי
ונרגעתי
השבוע היו לילות קשים
ניסיתי פשוט ללכת לישון ולהירדם
ורציתי לנוח
והייתי חייבת לישון שאתפקד למחרת
אבל היצר לא נתן לי
ואוננתי שעה שלמה מתחת לשמיכה
וזה נמשך ונמשך
כמין עונש מענג על זה שדחיתי את היצר כל כך הרבה

איזה בוקר נפלא
איזה גשם נהדר
טיפות מים חזקות
שלוליות
מעיל
מטרייה אדומה יפה וחדשה
עננים אפורים
חורף
הלוואי שכל סוף השבוע יהיה ככה
ואם אפשר יותר
כי רק הגשם עוזר לי להתאפס על עצמי בבוקר
ומשתיק את המחשבות
גם הלילה לא נרדמתי
אבל הפעם לא נלחמתי
ראיתי את הסדרות שלי והלילה לפחות נוצל לטובה
אני עייפה אבל הגשם עושה לי מצב רוח
יום טוב

נו. שוב לא נרדמת.
מפתיע זה לא
מה אעשה? מתי אירדם כבר?
המחשבות מתרוצצות להן.
חיות וזזות כל הזמן כפינג פונג בין מחשבה למחשבה
אני מפנטזת הרבה על סקס חייתי. על קשירה. על הצלפה
על הכאב. על השליטה. על אובדן השליטה
כל פעם אני מגלה על עצמי דברים
מגלה את היצירתיות שלי
שלא הייתי מודעת אליה
או שכן וכרגיל אני מפחיתה מערכי
אני רוצה סאשן מטורף
אני רוצה שיעריצו את גופי
ושיענגו כל איבר בגופי
אני רוצה להיות רוויה מסיפוק
אני רוצה סקס
אבל הוא ישן עכשיו
אני רוצה שיחדרו אליי עמוק
עמוק יותר ממה שהוא חודר אליי
אני רוצה כל כך

היה לי סוף שבוע טוב.
חברה שלי, חברה ממש קרובה, הגיעה מהצפון לביקור.
הוא הלך והשאיר אותנו לבד והיה לנו זמן איכותי.
ישבנו ודיברנו. סיפרתי לה קצת. היא יודעת קצת והיה נהדר לדבר איתה.
לדבר בכלל. עם חברה טובה. חברה שאני יכולה להיות איתה אני.
אחר כך התארגנו, היא איפרה אותי (פינוק) ויצאנו והיה תענוג.
ישבנו לנו ושתינו ועשינו סיבוב פאבים
שכחתי קצת ממה שמטריד אותי כל הזמן

הפגישה עם הפסיכולוג הייתה שונה השבוע
לא בכיתי
בפעם הראשונה מאז שהתחלנו להיפגש
דיברנו על דברים אבל לא משהו עמוק מדי
או כמו שהוא אמר
״אין על מה לבכות״
בעצם דיברנו על דברים עמוקים
והוא עשה לי טוב
דיברנו על האישה האחרת שקיימת בתוכי ומדברת אליי ומשתלטת עליי
זו שמנסה להתאים את עצמה
הוא אמר שהיא לא קיימת
שהמצאתי אותה
שאני צריכה להיות אני
ולא לפחד מזה
כי אני זה אני
אפילו כשאני עם המשפחה שלו ומרגישה כל כך שונה
מכל ההווי שלהם, המשפחתי ובכלל
הוא אמר לי שיש לי ביטחון עצמי
ושמישהי בלי לא הייתה נכנסת למערכת יחסים כמו שנכנסתי עם המיתולוגי שלי
בידיעה שזה מסוכן
רק שנכנסתי בעוצמה ובביטחון והוא שבר אותי והוריד אותע
ומאז לא הצלחתי לקום
זה מעניין הדברים שהוא אומר
מעלה בי מלא מחשבות
יש מלא דברים מסביב וזה מורכב מאוד
וזה מעניין
ואני אוהבת שמעניין לי
הפגישה עם החברה שלי מילאה לי את המצברים
אז המצב רוח יחסית טוב
וכבר שכחתי איך זה
אז כיף להיזכר בזה 

כרגיל לא שולטת בעצמי
וחייבת לספק את היצר
אפילו שאני מאחרת
אז אני מאחרת
לא נורא
אמציא תירוץ כלשהו
אבל עכשיו
נעים בגוף ורגוע
ועם כל האי נעימות שיש בלאחר
אין מה לעשות
לפעמים אני לא מתאפקת
עוד פעם אחרי הפעם של הבוקר
וזה שווה את זה
הגוף מאושר וזה עושה גם לי טוב

יש לי חגורת עור עבה ארוכה
תקשור אותי
תכרוך אותה סביב גופי
תצליף בי איתי
תעביר אותה עליי
תלקק אותי
תזיין אותי
תנשך אותי
תשרוט אותי
תנגס בבשרי
תטריף אותי

וככה בכל שבוע יש פגישה
בשלב מסוים אני נשברת ובוכה
ככה כל שאר הפגישה
וזה טוב שיש איפה לבכות
האמת היא שזה מה שעוזר לי להמשיך עם המסכה ולא להשתגע או להתפרץ
המקום שלי להיות
טוב לי עם הגבר שלי, במיוחד אחרי הפגישה הזוגית
אנחנו מדברים יותר
והוא משתדל - מבחינת הסקס -
אבל..
המילה הזו ״משתדל״
זה משהו שאני יכולה לחיות איתו?
אני מרגישה שיש לי בפנים מיניות שמתפרצת כמו הר געש בתוכי
והיא נותרת חבויה בפנים
אין לה ממש מקום לביטוי
אני נושכת אותו. הרבה. אני ממש אוהבת את זה
הוא פחות
הוא מסמיק או נאנק מכאב כשאני לא עוצרת את עצמי ונושכת חזק
ואז בלית ברירה מפסיקה
רוצה לנשוך בשר
ונושכת בכל הזדמנות שיש לי

הפגישות איתו קשות. הטיפול הזה כואב.
אני הולכת אליו ומסירה את כל המסכות שעליי ויושבת מולו
ונפתחת בפניו ואומרת לו הכל.
אני יוצאת משם כואבת ושבורה. בדרך כלל בוכה.
חונה. מנגבת את הדמעות. עולה לבית וחוזרת למסכה.
זה פחות מסכות מבעבר אבל אני עדיין לא מראה לו כמה אני כואבת
ואז מגיע יום חדש ואני חוזרת לדמות. מי זו בכלל?
ניסיון להיות משהו שאני לא? ניסיון להיות מישהי אחרת?
זה לא הולך.
הוא אמר שאחת הבעיות היא שאני שומרת הכל בבטן
אמרתי לו שאין לי עם מי לדבר
הוא אמר שזה עניין טכני
ושאני צריכה לדבר איתו
אמרתי לו שפעם יכלתי אבל היום לא
הוא לא יודע להתמודד איתי כשאני במצב נמוך כל כך
הוא לא יודע מה לומר ומעצבן ואני מתחרטת שאמרתי
הוא אמר שאני צריכה לומר לו. לומר לו שאני רק צריכה חיבוק ותמיכה והקשבה
אני אעשה את זה מתישהו
אני שומרת על עצמי. אני לא נותנת לעצמי להגיע למצב שביר לידו
אני משתדלת להיות חזקה
וככה התרגלתי - לא לשתף במצבים הנמוכים כל כך שאני מגיעה אליהם. בשנאה העצמית.
כדי לא להתאכזב
איזה הרגל רע. מעגליות שקשה לצאת ממנה
 

״את מכירה את השיר ׳כשאת בוכה את לא יפה׳?״
- כן
״אז עליך זה פשוט לא נכון. כשאת בוכה כל העוצמה שבך יוצאת החוצה.
כשאת בוכה את חיה. את אמיתית. רואים מה יש באמת בפנים״.
** זה בערך מה שהוא אמר
לא ידעתי אם לקבל את זה כמחמאה או לא. מה זה אומר בעצם??
הוא אמר שזה טוב שאני בוכה. שזה טוב שזה יוצא החוצה.

בכיתי הרבה בפגישה. בכיתי באוטו בדרך הבייתה.
ניגבתי את הדמעות לפני שנכנסתי לבית.
בכיתי בערב ובלילה.
הדמעות המשיכו להופיע
הן פשוט זלגו להן
בלי שחשבתי