יומני מרלין

אז נכנסתי מתחת לפוך והתכרבלתי וזזתי במיטה עד
שהגעתי לגוף החם שלו.
והוא חיבק אותי.
נצמדתי אליו עוד יותר
הרגשתי את גופו החם על רגליי החשופות
ואת פטמותי זקופות
ולשנייה קיוויתי כל כך קיוויתי
שהוא יעביר בי רעד וילטף את רגליי
ובבת אחת יהפוך אותי אליו
ויזיין אותי בלהט מטורף
יצמיד את ידיי למיטה בחוזקה
ויזיין אותי כמו שצריך
עמוק וחזק וטוב

זה לא קרה.
הוא קרא לי קטנטונת
והידק את החיבוק
ואני נצמדתי אליו יותר
מנסה לשאוב אהבה ממנו
מנסה לנצור את החיבוק
הוא ליטף את התחת שלי
ואמר שהוא אוהב אותו
ואני התענגתי מהמגע ושוב רציתי
אבל ידעתי כבר שזה לא יקרה
ואז הוא נישק אותי
והלך לישון
ואני נותרתי במיטה
איתו אבל לבד

היום הכי טוב והאהוב ביותר בשנה הגיע
ומחר יש לי יום הולדת 😄
אני הכי ילדת יום הולדת
וקשה לי בדרך כלל להירדם בלילה של ה-31 באוקטובר
מרוב התרגשות שהיום שלי הגיע

עשיתי חגיגה מוקדמת בעבודה
וחיבקו אותי וקראו לי אהובה ומדהימה
וכתבו לי ברכה שריגשה אותי כל כך
אני מרגישה שמחה בלב
הרבה זמן לא הרגשתי ככה
ואני מסמיקה לעצמי כשאני קוראת אותה
אני? אהובה? מדהימה?
זה היום היחיד בשנה שהמחמאות נכנסות לי ישר ללב
ואני אוספת אותן לתוכי בסרט אדום ויפה
שמקשט לי את היום
אני אוהבת את היום הזה כי אני מקבלת כל כך הרבה אהבה
וזה עושה אותי מאושרת
אין כמו יום הולדת
אני מרגישה שכל העולם חוגג לי יום הולדת
ואני מקבלת את זה באהבה

ראשון בנובמבר שמח!

שתיים בלילה. כלב מיילל.
כמה מכוניות נוסעות בחוץ.
חוץ מזה שקט.
עייפתי את עצמי כדי שאירדם בקלות.
זה לא עזר.
אני ממש חרמנית.
אני חייבת ללכת לישון.
אני עייפה אבל לא נרדמת.
השינה ממני והלאה
מה יהיה עם נדודי השינה האלה?

הפסיכולוג אמר שאני צריכה מישהו
שיספק אותי מינית ורגשית
מישהו שיחשוק בי כמו שאני חושקת בו
ואני חשבתי איזה פועל יפה זה
אני חושקת בו והוא חושק בי
והוא צודק
אבל אני לא קמה ועוזבת
לא הולכת לחפש אותו
- אם הוא בכלל קיים - הגבר הזה
כנראה שלא סתם בחרתי בבחורים במערכות יחסים ארוכות
שלא סיפקו אותי מינית
אני כנראה אוהבת את ייסורי הגוף כשהוא לוהט
וכשהוא נשרף
מתשוקה
ואין לו מענה
והוא הולך ומתעצם
לעתים משתק
לעתים מפריע בכל שגרה

אוהבת את הכאב
הכאב הזה
הלהט שבי
שורף אותי ומלהיט את גופי
דוקר אותי מבפנים
משתוקק וצמא תאוות בשר

הכאב הזה ממכר
הוא גם משתלט עליי לפעמים
חי את חיי
אבל הוא נהדר
הוא מטריף אותי

אני מתענגת על התאווה שמבעבעת בי
ורוצה לצאת החוצה
הכאב הזה טוב
כי זה מה שיש לי עכשיו

אז לא כתבתי עשרה ימים
הבלוג הפך דיכאוני מדי
התחלתי לכתוב על תשוקה לסקס, למגע,
למשחקי כוח, למשחקי שליטה
התחלתי לכתוב כדי להירגע
אבל אני מוצאת את עצמי כותבת על הרבה מעבר
על הייאוש, על כאב הלב, על המקום השחור שבו אני נמצאת
וחוזרת על עצמי שוב ושוב
וחושבת לעצמי שהפכתי למתישה ומעייפת ולא מרגשת

אני לא נרדמת. ניסיתי את כל השיטות שלי.
כלום לא עבד
אז אני כותבת
אולי זה הפתרון הפעם
אבל אין לי מושג מה לכתוב

אז ניסיתי עוד פעם. ובעידוד החבר קבעתי והלכתי.
תודה חבר יקר. תודה על התמיכה.
והגעתי אליו - למטפל - וחששתי מעט
אבל החשש נעלם די מהר
זאת הייתה רק פגישה ראשונה אבל אני מרגישה טוב לגביו.
ממש נפתחתי ואמרתי דברים שאני לא אומרת.
לא לו, לא לחברות, לא למשפחה, לא פה וגם לא לחבר.
הרגשתי שאני נמצאת במקום בטוח
הרגשתי שהוא באמת מקשיב לי
והכי חשוב - הרגשתי שהוא מבין

היה לי קשה להתחיל
לא חשבתי שיהיה
בפעם הקודמת שהייתי בטיפול
הקאתי מילים החוצה מההתחלה
אבל נסגרתי כל כך
ולמדתי להיות אחרת
שזה נהיה קשה יותר
דיברתי וסיפרתי
והוא ישב מולי וכשסיימתי לדבר
הוא דיבר
ואז
כשהוא תיאר לי את המצב שלי
התחלתי לבכות
לא בכי רציני
אלא כמה דמעות שזלגו
וזה היה טוב
כי לא בכיתי מלא זמן
איכשהו לא היו לי דמעות
ופעם הייתי בוכה כשהיה לי רע
היום הן לא באות

והוא תמך בי
במילים שלו
בשקט הפנימי שהוא הקרין מולי

ואני, שבהתחלה לא רציתי ללכת למטפל גבר בגלל
החשש שאתאהב בו או יותר נכון - ארצה לזיין אותו,
נרגעתי
כי הוא היה א-מיני בשבילי
כי ראיתי אותו בתור מישהו חיצוני
מישהו שתפקידו לעזור לי
מישהו שאני משלמת לו כדי שיקשיב לי
וזה הכסף הכי טוב שהוצאתי באחרונה

אז טוב שבחרתי אחרי המטפלת שהלכתי אליה לפני
שלושה חודשים ורק עשתה לי עוד יותר רע -
ללכת לגבר
פשוט היה קל יותר לדבר איתו
ישר לדבר על המיניות שלי
בלי לחכות ולבדוק אם האישה שיושבת מולי
יכולה להתמודד עם זה או לא

הוא אמר שאפשר להבין את המצב רוח שלי
ואת זה שאני לא ישנה בלילה
וידעתי שאני יכולה סוף סוף להיות אמיתית
ולא להיות ה״אני האחרת״

אני רוצה לכתוב
אני צריכה לכתוב
אבל אני עייפה
איזה כיף. אני מרגישה שהעייפות תמוטט אותי
אני מקווה
אולי סוף סוף לישון?

זהו. שעון החול שלי התחיל לתקתק בקצב מהיר.
התחיל להראות סימנים בחמישי
והמשיך היום בבוקר להתגבר
והגיע עכשיו לשיא
מעכשיו - יהיו החלטות קשות
זה לא יהיה קל
לא משנה מה תהיה התוצאה
אני יודעת שאני חזקה
אני לא מרגישה את זה עכשיו
אבל אני זוכרת שאני כזו
רק יודעת שהלב שלי לא
- מה יהיה עם הלב?

הייתי רוצה שישתו ממני יין
שיטפטפו יין לאורך גופי וילקקו אותו ממני
שישקו אותי מדי פעם בפה
שישפכו בין רגליי ויהפכו את הכוס שלי לכוס שתייה
הייתי רוצה לעשות אמבטיית יין
הייתי רוצה לקשור גבר ולטפטף עליו יין
ולשתות ממנו
ללקק לאט לאט ולהסעיר את החושים

לפעמים זה ממש קשה לנסוע באוטובוס
אני מרגישה את הרטיבות שלי
ומתפתה לגעת בעצמי
ורוצה כבר להגיע למקום. ללבד. לענג את עצמי.
אני אוהבת לנסוע באוטובוס.
אני יודעת שאין הרבה אנשים כאלה.
אבל אני בדרך כלל נהנית מהנסיעות.
אוהבת לחשוב.
ובאוטובוס קל לי לחשוב
אני אישה חולמת וחושבת
בנסיעות לילה ארוכות בחו״ל זרחתי כל הדרך
כתבתי כל הדרך
והבטתי בנוף
בארץ הנסיעות לא כל כך ארוכות, לא כל כך שקטות
ואבל עדיין אני אוהבת
אני אוהבת גם לנהוג
אני אוהבת להיות בתנועה
אני אוהבת שאני נמצאת במקום לא ידוע
לאף אחד
רק אני
וזהו

בטיול אחרי הצבא
הרגשתי שאני צריכה להיעלם
אז הודעתי להורים שאני אהיה במקום בלי קשר
שלא ידאגו (לא שזה עזר)
ונעלמתי

זה לא שלא היה שם אינטרנט וטלפון
אבל אני התנתקתי
הייתי לבד
אף אחד שמכיר אותי לא ידע איפה אני
נעלמתי לי בעולם
הייתי אני. באמת אני.
בלי שום דבר מהעבר. בלי שום דבר שאני צריכה להתנהל לפיו
כל ההחלטות הן רק שלי
כל מה שעשיתי
זה רק אני
זו תחושת החופש הכי חזקה שהייתה לי



אני מרגישה רעל
שזורם לי רעל בדם
למה אני כזו?
למה אני לא רוצה את מה שרוצים?
את מה שהוא רוצה?
למה?

בימים כאלה
אני חושבת רק באוטובוס על זה
ועןד מעט אגיע הבייתה
ובשירותים
אשים סוף סוף את ידיי הקרות
מתחת לשמלתי
בין רגליי
על התחתונים שלי
אסיט אותם הצדה
אגע ברטיבות
ואירגע
והשחרור שיבוא
ישכיח את מחשבות האוטובוס