לפני 3 חודשים. יום שבת, 1 בנובמבר 2025 בשעה 14:47
שמש של שעת ערביים קורצת דרך החלון הפונה לחצר, מצדדיו וילונות בדוגמת דובונים וארנבונים מחייכים עפים בעצלתיים ברוך קרירה של סתיו.
מבחוץ רעשה של הרוח המשחקת בעלים נושרים וקולות מכוניות הנוסעות בעצלתיים.
החדר דומם ושליו מלבד קולות כיסא הנדנדה, דפדוף דפים וקולה הלוחש של המספרת.
היא רוכנת מעל למיטת התינוק לידה ומסדרת שם דבר מה, אולי שמיכות?
מחייכת לעצמה ואומרת "סוף טוב הכל טוב".
ואכן זה היה יכול להיות טוב, אם זה לא היה הסוף.
מיטת התינוק נותרה ריקה ואילו היא בחדר הקטן יושבת ומחכה, ומחכה...
לעתים מייחלת גם לסופה.