סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Fringe of my mind

"מה פתאום?! אתה מסתבך רק אם נתפסת!"
לפני 10 שנים. 8 בנובמבר 2013 בשעה 9:12

איך אתה יודע שאוהבים אותך? אבל באמת באמת, לא בכאילו?

שאלה קשה... במיוחד אם מעולם לא נאהבת באמת באמת,

וממש במיוחד אם נאהבת הרבה בכאילו.

 

בואו נחזור לבסיס רגע...

אני אפילו לא אכתוב כאן על אהבה רומנטית, אהבה מלאת תשוקה, אהבה לשירים וסיפורים,

השאלה היא איך אתה יודע שאוהבים אותך ברמה הכי בסיסית, כנה, אכפתית וחסרת אינטרסים שיש?

הרב כאן בטח חושבים על המשפחות שלהם, על חברי ילדות, משהו שליווה אותם כל חייהם והוכיח להם שהם נאהבים.

 

אבל אם אתם כמוני, בעיקר גיליתם לאורך הדרך שוב ושוב, שאוהבים אתכם בכאילו,

ואם אתם ממש כמוני (מקווה בשבילכם שלא), אולי האמנתם באמת ובתמים שאתם בכלל לא ראויים לאהבה.

 

אז כשהאהבה הכנה והאמתית דופקת על דלתכם בערב חשוך וגשום, מגישה לכם ורד אדום וגדול ומבקשת להכנס פנימה...

איך תתנו לה? למה שתאמינו לה? וגם אם תעברו את המהמורה הזאת, למה שתתנו לעצמכם- שלא מגיע לכם- להיות נאהבים? 

ואם לא מגיע לכם להיות נאהבים, בטח היא לא אהבה באמת באמת? אז מה לא בסדר בה? איך לא תיפלו שוב באמתלת אהבת

הבכאילו?

 

אז הנה מדריך למשתמש שאספתי לאחרונה, הוא לא מדריך קסם- צריך להיות עירניים שזה קורה ולהעריך, צריך לדעת שזה לא

ברור מאליו ולהבין שזה כנראה סימן לאהבה של באמת באמת.

לא שאני מתיימרת להיות מומחית, אבל כשעוברים 28 שנים בין כל קופי האדם וחווים דברים כאלה רק לראשונה, אפשר לסמוך על

הניסיון ולדעת שאלה סימנים מעידים למשהו אחר וחדש, ואם מצרפים עוד נתונים כאלה ואחרים (במקרה שלי כאן נכנסים

רומנטיקה, תשוקה, הומור סיפורים ושירים), מבינים שזאת כנראה אהבה באמת באמת ולא אהבה בכאילו.

 

1. מכינים לך אוכל לעבודה- גם בתור ילדה לא ממש הכינו לי אוכל לבי"ס. למה זה סימן לאהבה? לא רק בגלל ההשקעה, 

אלא כי מכירים אותי מספיק טוב לדעת שאני עצלנית אחרי העבודה ובבוקר וכנראה אני אעדיף לא להכין כלום או להכין משהו לא

מזין במיוחד, וכדי להוסיף עוד לבבות ודובונים- אכפת להם מזה (זה יכול לבוא יחד עם זה שזוכרים מה אתה אוהב לאכול, אבל

לאחרונה מצליחים לשנות לי את הרשימה הזאת)

2. מכינים אוכל לשותפה שלך לחדר- בעבודה אינטנסיבית כמו שלצערי התחלתי לאחרונה, שותפה לחדר היא כמו שותפה לגור

איתה (המילים שלה- לא שלי). אם מחבבים אותה כ"כ כי היא עושה לי טוב, עד ששולחים לה עוגיות מפרגנות... טוב, זה סימן די

חזק לא?

3. מטפלים בך כשאתה חולה- דווקא בזה אמא שלי מעולם לא כשלה, היא הייתה משקיעה בטיפול כשהייתי חולה... ואכן, אני

נוטה להיות נזק. אבל כשלצד השני-שלישי אין כלל חובה לעשות זאת? וכשזה נראה להם בכל זאת ברור מאליו? זה סימן בשבילי

וזה סימן בשביל כולם :)

4. כשכואבים את הכאב שלך- אם ב12 בלילה (לא זייפתי נתונים) אני חוזרת מהעבודה בוכייה על סבלותיי במשך היום ועל האילוץ

שאלה חיי לשנה הקרובה, היא נשארת ערה לחכות לי והוא קם במיוחד מהמיטה (כשהם בעצמם צריכים לקום בבוקר למחרת

לעבודה) רק כדי שאחפור להם עד 2 בבוקר על כל זה בניסיון לעודד אותי... אני רגילה שאם משהו שכזה קורה, אני כנראה אשמע

על זה עקיצות או שזה ייכנס "לרשימה" (ראה מספר 7)

5. כשחושבים עליך- דווקא יצא לי להיות במערכות יחסים שהתקשרו אליי כל הזמן ורצו לראות אותי כל הזמן, אבל זה הרגיש מתוך

מחשבה שלהם על עצמם... כי כשאני ביקשתי ספייס לא באמת הורשיתי לקבל אותו. אז "כשחושבים עליך" אכן בא לידי ביטוי

בהודעות, טלפונים וקפיצות ספונטניות לבקר, אבל יש הבדל דק אבל כה חשוב- חושבים עלי! 

כשכל אלה נעשים זה כשאני זקוקה לזה כ"כ שדמעות יכולות לעלות בעיני רק מלראותם בפתח דלתי...

6. כשיודעים מה עובר לך בראש- נכון, דומים מנטאליים יכולים לקרוא מחשבות, אבל בואו שנייה נרד מעץ הבדס"מ... זה דווקא

סממן מאוד בעייתי, הרי הרבה אנשים יכולים להכיר אותך מספיק טוב כדי לדעת מה עובר לך בראש, במקרה שלי גם יש אנשים

(אהמ אהמ אמא) שמחליטים עבורי מה עובר לי בראש ומרשים לעצמם להתעצבן עליי בגלל זה (מן שדרוג של להכניס מילים לפה)

אבל- איזה מחשבות הן אלה שיודעים שהן עוברות לך בראש?

זאת לא חוכמה לנחש שאני חושבת שאני שמנה, או שאני לחוצה מהעתיד שלי, אבל מסתבר שאפשר להפתיע אותי בקריאת

השדים שלי והשתקתם לאלתר (רגשות אשם, הלקאה עצמית ושלל דברים אחרים שמנסים ללבות את ההרס העצמי (המאוד

מוזנח לאחרונה) שלי)- אף אחד לא הצליח להרגיע אותם, שלא לדבר על לראות אותם באים

7. אין רשימות- כמעט ולא  הייתי במערכת יחסים קודמת בלי רשימות (אולי אחת), ואני יכולה להעיד- רשימות באות בכל מיני צורות

וצבעים- נאמרות במפורש, מוכנסות בויכוחים, דרך יצירת תחושה לצד השני (אני) כי זה לא בסדר\כי הוא צריך להכיר תודה\כי הוא

צריך להרגיש רגשות אשם\כי הוא חייב לפעם הבאה או אפילו לנצח. אחד ההרגלים המטונפים הראשונים שניסו להוציא ממני 

(בין כל השאר שהוסיפו לי ;)), היה רישום רשימות עבור עצמי, ניסיון להימנע מתחושה שאני חייבת... אף אחד לא סופר, אז

תפסיקי גם את! הוא עדיין חוזר מידי פעם, אבל ככה זה "מתריסניות"

8. הX פקטור- מצטערת מראש, זה סממן שלא יעזור לכם יותר מידי, והוא יעצבן חלק מכם (אני יודעת שאותי היה מעצבן כשאמרו

לי את זה)- 

מרגישים שזה נכון, הכל זורם בצורה טבעית, אין עכבות, אין חוקים, אין משחקים, אין בעיות מהותיות שצריך להתגבר עליהן (רק

קשיי יום יום שעוברים יחד בליווי התחושה הנהדרת שאתה לא לבד). הזמן עובר ממש ממש מהר (מה? כבר X חודשים), אבל

הוא גם אמור להיות הרבה יותר זמן (איך זה לא X שנים?)... אי אפשר לזייף את זה ורק אלה שכבר מצאו את זה יוכלו להעיד על

קיומו של הסממן... 

 

למה לכתוב את המדריך? אני לא באמת חושבת שהוא יעזור לכם... סה"כ זה משהו שכשיש לך אני הייתי רוצה לחשוב שאתה

כבר יודע לזהות ולהעריך.

אבל אני כן אכתוב אותו בשבילי, כדי שאזכור כמה אני נאהבת, כדי שלא אשכח שהפעם זה באמת באמת, כדי שלא אקשיב לשדים

כשאני לבד ואי אפשר להשתיק אותם עבורי,

אבל הכי חשוב, כדי שאגיד תודה- ככה מול קהל, מול עדים, כי אני לא יודעת איך עוד אפשר להדגיש את התודה הזאת, להביע

אותה יותר חזק, להראות שאתם הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, ושגם אם זה יגמר יום אחד (שלא יגמר לעולם!) אז אזכור

שהייתי נאהבת באמת באמת ושזה קיים, ושזכיתי...

 

אוהבת אתכם הכי ביקום, עד פלוטו (הוא כן כוכב God damn it!) וחזרה 3>

בכוח המוח{Aion} - ריגשת. נראה לי שממש לא קשה לאהוב אותך. כשזה מגיע בחבילה אחת של שני אנשים מדהימים באמת, כמו לוטוס וזאלו, זה כנראה הופך לשילוב מנצח. :)
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - תודה רבה! זה ממש מחמיא לי, במיוחד כיוון שגם את ריגשת אותי לא פעם ולא פעמיים :-) (והאנשים שלי כמובן סיפרו לי כמה את ואיון מדהימים, אז אני די סקרנית להכיר אתכם כבר)
אני לא יכולה להעיד על זה בעצמי, כי עבורי זה אתגר די רציני, אבל הם בהחלט עושים עבודה טובה בזה וזה שילוב שבאמת מצליח לנצח קשיים גדולים כקטנים.
לפני 10 שנים
בכוח המוח{Aion} - יש לי תחושה די מבוססת שזה רק עניין של זמן, ואפילו לא ארוך במיוחד. :)
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - ממש שמחה לקרוא!
*במיוחד כי סבלנות היא לא הצד החזק שלי :P*
לפני 10 שנים
גברים​(שולט) - אולי זה רק אני אבל אני מרגיש שחסר כאן איזה פאנץ' ליין, כזה שאת אולי חוששת מדי להסיק או לומר בקול רם.

אם הם אוהבים אותי כל כך ובאמת, כנראה שיש בי מה לאהוב.
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - אולי
לפני 10 שנים
the rain song - רשימה לתפארת. להדפיס ולתלות על המקרר בכל בית ובית.
הרף גבוה אמנם אבל שווה לשאוף אליו.

וגם, מה שבכוח אמרה

מקסים
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - וזאת אפילו לא הרשימה המלאה!
אני מאחלת לנאהבים באשר הם ולו חצי מהרשימה הזאת,
ועבורך אני חושבת שהרף אינו גבוה כלל, שזה משהו שאת בהחלט ראויה לו ואף יותר :)

}{
לפני 10 שנים
שוסי - מקסים.
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - תודה :-)
לפני 10 שנים
פייה{O} - קרן אור באפילת הכלוב :)
אכן מקסים ומרגש.
בכלל כל מערכת היחסים שלכם קסומה ומעוררת השראה בעיני.
ועכשיו אני מתבאסת שאף אחד לא מכין לי אוכל לעבודה אף פעם ))):
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - מצחיק, זה בדיוק מה חשבתי עלייך כשהתחלתי לקרוא בלוגים :)
זה אכן קסם נדיר, כ"כ שונה מכל מה שהכרתי עד כי אני לפעמים חושבת שאתעורר ממנו כל רגע...
:( אוכל לעבודה הוא אחד הפינוקים השווים...
אבל ממה שקראתי אצלך, יש מספיק פינוקים אחרים ;)
לפני 10 שנים
בטי בום​(שולטת) - את ממש מתוקה אמיתית ומגיע לך להיות נאהבת
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - תודה רבה :-) (הסמקתי קלות)
לפני 10 שנים
גולדנית - איזה פוסט מרגש!
לפני 10 שנים
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - תודה רבה :)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י