וזהו... סיפרנו לאנשים האחרונים מבין המשפחה/חברים,
ככה לפני כניסת החג, ברוח הוידוי (כמו שלוטוס אמרה), סיפרו השניים להורים על העובדה שיש להם סוכנת סמויה בדירה כבר מעל לשנה
התגובות המקבלות הרשימו וריגשו (בכל זאת, ההורים והאחים שלו הם הפיאה המושלמת מבין שלושת המשפחות)
ומתישהו תגיע שעת המבוכה הגדולה, להכיר רשמית בכובעי כפילגש ולא רק חברה
עברנו כ"כ הרבה השנה וכלל לא מרגישים את זה כי הרוב המוחלט היו חוויות טובות, נעימות, מרגשות
וחייתי כ"כ הרבה השנה- זה אולי יוצא קצת דרמטי, אבל מי שמכיר את העבר שלי יודע שלא ממש חייתי עד לפני שנתיים
ובכל זאת כמובן שגם יש מי שממטיר על התהלוכה
וכמובן שרובם באים מהצד שלי...
ההורים שלי... שהיה אפשר להבין את התגובה שלהם אם לא היו מתנהגים בערך כך לגבי כל מערכת יחסים שהייתה לי
חברים ששופטים... שופטים באצטלה של ביקורת בונה ו/או דאגה
הסביבה שדואגת תמיד להביע מסרים סולדים בתקשורת ובשיחות ליד מכונת הקפה
שום דבר מאלה לא הפתיע (טוב, חלק מהחברים הפתיעו לרעה) ושום דבר מזה לא שינה-
האהבה שלנו, האושר והשמחה שווים הכל
ויש עוד כ"כ הרבה לחוות ולחיות
אבל לדעת שאנחנו מחוץ לבוידעם (כי לשלישייה אין מקום בארון),
שאפשר להעלות תמונות מברצלונה לפייסבוק שכוללות גם אותי
שאולי בימי שישי ובחגים אני אוכל להצטרף לארוחה איתם (אחרי שיתגברו על המבוכה)
שיש אנשים שגם מקבלים את זה
אהיה שקרנית אם לא אודה שזה מקל, שזה משתיק אליפים ופחדים ושזה היה חשוב לי
רציתי שהם יעשו את זה בקצב שלהם ויהיו שלמים עם זה,
לא חשבתי שאני צריכה להתערב ביחסים שלהם עם המשפחה שלהם
והם מצדם מעולם, מעולם, לא גרמו לי להרגיש שיש לנו צורך להסתיר את הקשר ושיש לנו משהו להתבייש בו או צורך להצדיק אותו
אבל... ברגעים קטנים גם קרה שהרגשנו בבוידעם
בדיעבד מאוד מוזר לי שהצלחנו להישאר בבוידעם כ"כ הרבה זמן,
בעיקר כיוון שמערכת היחסים שלנו כ"כ גדולה בעיני, כ"כ בוהקת וקורנת מסביב
שלא ברור לי איך הצלחנו לבידעם אותה בכזו קלות
אתמול נשאלה השאלה "מה יוצא לה (=לי) מזה?"
ואין לי תשובה ברורה... כי הרי יוצא לי מזה הכל!
אתמול בלילה, אחרי שחלל החדר ספג שלל אורגזמות וליטרים של נוזלים, שכבנו מחובקים
הרגשתי עד כמה אני נאחזת בהם,
ממש כאילו נסחפתי בים כל חיי ופתע הגעתי לקרש שעבר שם
עכשיו אני נספחת עם הקרש, אבל לשם ההנאה של ההרפתקאה ולא רק כדי להימנע מטביעה
אנחנו מחוץ לבוידעם
ואתם הוכחתם לי פעם נוספת שאתם אוהבים אותי באמת,
שיש לי מקום בעולם בו אני רצויה באמת,
שמשתלם להמר עליכם עם כל מה שיש לי, בניגוד להרגלי העבר שלי
שאני יכולה להרגיש כלפיכם את כל מה שלא רציתי להרגיש לעולם
הייתי צועקת את אהבתי מהגגות, אבל אין לכך זמן כשניסחפים בין הרפתקאות
}{
