האוויר בחדר השינה היה ספוג בניחוח עור חדש וקטורת לוטוס מתוקה. האורות היו עמומים, מטילים צללים ארוכים ורכים על קירות החדר המינימליסטיים. שכבתי על המיטה, ליבי רוקד בפראות בציפייה. הוא, אדוני, עמד מולי, צלו העצום משתרע מעליי, וגופו כבר דרוך, משקיף עליי. "הלילה," קולו העמוק רעד באוויר, "נלמד כמה חוקים חדשים. חוקים שאף אחד אחר לא מכיר." הרטיבות ביני לבין הסדינים הייתה כבר עזה, חמה ולוהטת, סימן מובהק לכניעה המוחלטת שלי לרצונו.
הוא התקרב, אוחז ברצועת משי שחורה, קושר את פרקי ידי בעדינות אך בנחישות לראשי המיטה. הרגשתי את המשי הקר נצמד לעורי, ואת תחושת חוסר האונים משחררת בי גל חדש של ריגוש. אצבעותיו החמות חלפו על פניי, ירדו לאורך צווארי, ואז חקרו בעדינות את קו המחשוף של חלוק המשי שלי. הוא התעכב על פטמותיי, שלח לי רעד מתוק, וירד לאט לאט אל בטני. הרגשתי אותו מתקרב אל רגליי, והן נפרסו מעט מאליהן. ואז לשונו החמה והלחה הגיעה. היא נגעה בעדינות בין ירכיי, חקרה כל קמר, כל פינה, והרטיבות שלי התפרצה, מציפה אותי בתחושה שאין לתאר. לשונו עלתה אל הדגדגן, מוצצת בעוצמה עדינה, והרגשתי גל חשמל זורם בכל גופי, דוחף אותי לקצה. כל חושיי התעצמו, ותחושת עונג לוהט הציפה אותי. "את כל כך שלי," הוא לחש, וקולו היה מלא בעלות מוחלטת.
הוא המשיך לענג אותי, ידיו ופיו עבדו בהרמוניה מושלמת. הגוף שלי היה כולו תאווה, נאנק ומתפתל בעונג בלתי נשלט, כל נקודה בי מגיבה למגעו. הוא חקר כל פינה, לא מותיר אף סנטימטר אדיש, ואני ידעתי שאני משתגעת תחת ידיו ורצונו.
ואז, כשגופי היה כמרקחה, ורגליי רועדות מחולשה, מבטי ננעץ בנקודה חשוכה ליד שידת הלילה. שם, מונח לו בצורה כמעט מזדמנת, היה הפלאג השחור. אני ידעתי שהוא שם. ידעתי שהוא יגיע תורי, ושעוד רגע, תחושת המלאות העמוקה תשטוף אותי, סוד נוסף שיישמר רק בינינו.