סה"כ צעצוע.

מצחיק.

כמה שאנחנו כל הזמן סביב הגדרות, סביב שליטה סביב כוחנות או רוך.

זה מצחיק שאם אנחנו מאמינים אז זה יכול להיות טוטאלי ויכול להיות רגעי. זה מצחיק שמרגיש שיש את האפשרות אבל באותה המידה הדלת נסגרת. מצחיק.

חברה טובה לימדה אותי משהו יפה. היא טענה שכחלק מהמירוץ אנחנו לפעמים שוכחים את העיקר. מתישים את עצמנו ופועלים על אדים למען הדחוף והכרחי. מסתבר ששכחתי לתת מקום לחשוב. הרבה דברים חשובים כן טופלו אבל אחד חשוב במיוחד

נטמן תחת ערמות היומיום והמסע.

מפה לשם... נקרע לי חלק חשוב בגוף.

כאבי תופת. ממש, על גבול הבלתי נסבל.. ואני? אני הרי קשוחה, חריפה, החלטית, חדורת מטרה.. חייבת... אז המשכתי. למרות שהגוף אותת, למרות שהנפש ניסתה לצרוח. השתקתי והמשכתי.

מפה לשם...שבועיים של החלמה, המון כדורים ומשכחים והזדמנות להוריד את הרגל מהגז ולנשום.

אני גאה שאני אוהבת ומכילה את ההזדמנות, מביטה בה בחיוך ומחבקת באהבה.

מעניין כמה זמן זה יחזיק.

מקווה

ש

ימשיך.

מצחיק.

אין לי אפשרות להוסיף תמונה. אני מדמיינת חיבוק של אמא ורקיע פתוח ורך.

#כל_הזין