בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסמרים בארון הקיר שלי

לפני 11 שנים. 26 בספטמבר 2012 בשעה 20:49

פעם ישבנו לארוחת ערב מאוחרת עם החברים הפלצניים שלו. אני לבשתי שמלת מיני שחורה עם גב פתוח, לה הוא התאים בשבילי נעלי עקב לא גבוהות מדי עם רצועה דקה. בלי תחתונים. כשיצאנו, תמיד הייתי בלי תחתונים. פעם שאלתי אותו למה. הוא חייך. זה הספיק לי.

אני ישבתי שם וחייכתי לאיזו צבועה שאוהבת לקשור את השיער שלה למעלה, כי יש גבול לכמה גבוה היא יכולה להרים את האף שלה, והוא היה במסדרון מול ארון סיגרים מפואר. גברים והצעצועים שלהם. אני מחייכת אליה ומעבר לכתף שלה מציצה עליו, שלא יראה שאני נועצת בו מבטים. הוא לא מסתכל עליי, אבל הוא יודע. הוא מרחרח סיגר עבה ושולח אליי עיניים מתגרות, ואני מצמידה את הרגליים, מודעת פתאום לחיכוך של הירכיים שלי זו בזו.

הגענו רחוק, אני והוא. הוא שלט על כל חלק ביומיום שלי, המחשבות שלי היו שלו. הוא תמיד אמר ש-24/7 זה שם של קיוסק בתחנת דלק. הוא קרא לזה D/s ,Dominant/submissive. אני הייתי מאוד ממושמעת. היה רק דבר אחד שהיה חסר לשנינו. בגמירות שלי הוא לא הצליח לשלוט. אני לא מדברת על להחליט מתי אני אאונן ואגמור, זה ברור מאליו. הוא רצה ללמד אותי לגמור בפקודה. ואני, בעייתית בכל מה שיש בו שמץ של פסיכולוגיה, לא כל כך הצלחתי.

כשישבתי שם, הצבועה דיברה על הנסיעה הצבועה שלה לפארי (בלי ז'), אבל אני במקום להקשיב חשבתי עליי ועליו, כמו שעשיתי רוב הזמן. הוא בא להתיישב לידי, קוטע את המחשבות שלי. גם הצבועה הפסיקה לדבר פתאום, כאילו הנוכחות שלו שינתה סדרי עולם. הוא מזג לכוס הריקה שלי יין. אני שונאת יין. הוא יודע את זה. הוא גם יודע שכל דבר שהוא שם לי בכוס או על הצלחת אני צריכה לסיים. אני באמת שונאת יין, בעיקר לבן.

הוא פותח בשיחה על נדל"ן עם הגבר המעונב שיושב מולו, ואני נאבקת לגמוע את הכוס שמולי בשלוקים גדולים. הצבועה חוזרת לדבר. לפחות עם היין הקול שלה נשמע לי רך ונעים. הוא ממשיך בשיחה ומניח את היד שלו על הירך שלי. היד שלו כבדה וגדולה, והוא צובט בכוח מדי פעם, רק כדי שאני אצטרך לנשום בזהירות. נשימה עמוקה לא במקום, ואני צועקת.

היד שלו נשלחת אל בין הרגליים שלי, שנפתחות מיד. הוא מתחיל ללטף את הכוס החשוף שלי בעדינות, ותוך כדי צוחק ממשהו שאמר המעונב. אני נחנקת קצת מהיין. הוא מחדיר אצבע ארוכה לכוס שלי ומלטף את הצדדים. קשה לי לשמור על נשימות סדירות. אני מסמיקה קצת, אבל הם בטח יחשבו שזה בגלל היין. הוא מצרף אצבע נוספת ושתיהן יחד נעשות תוקפניות יותר בתנועה שלהן. אני מופתעת מהדרך שבה הוא מצליח לשמור על שיחה זורמת עם המעונב. מי אמר שגברים גרועים במולטי טאסקינג? 

שתי אצבעות, נכנסות ויוצאות. אני מסיימת את כוס היין ומביטה בו במבט מתחנן, מבקשת שימלא לי עוד אחת. אני חייבת משהו להתעסק בו. הוא מניד בראשו לשלילה. לעזאזל. הוא רואה שהצבועה שמולי מסתכלת עליי במבט מוזר, ומחליט שאני בכל זאת צריכה משהו להתעסק בו. הוא לוקח את הצלחת שלי ושם עליה קרקרים וכמה סוגים של גבינות. הוא מוסיף איזה משפט על זה שאני פשוט חייבת לנסות את הגבינה הזאת והזאת, כאילו כדי להסביר להם למה בחורה בוגרת צריכה שמישהו ישים לה על הצלחת. אולי אחר כך הוא יוכל להסביר להם למה בחורה בוגרת צריכה שמישהו יתכנת לה כל פרמטר בחיים. 

חניבעל - אני חושב שלסיים את היום עם פוסט שלך זה דבר מצויין.

מזמין אחד לכל יום.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י