כשהוא מתקשר אני מספרת לו שההורים שלי בחו"ל ואני שומרת להם על הבית. אני לבד לגמרי בבית הגדול הזה שמריח כמו עץ ועור כבד, מרגישה כמו מלכת העולם. אני מציעה לו לבוא ולגרור אותי בחזרה למטה מהענן הגבוה הזה שעליו הנחתי ישבן חבול. הוא אומר שהוא יבוא בערב.
את הדלת אני פותחת לו בתחתונים לבנים, כמו תמיד. הוא אומר שהוא אוהב אותי טבעית, אבל אני יודעת שבעצם הוא נהנה להביט בכתם הרטוב שמתפשט לי למטה עם כל נגיעה שלו.
הוא מבקש סיור בבית, ואני מוליכה אותו מחדר לחדר. אני מראה לו את המטבח המפואר, את הסלון הקר מדי, את החדרים ולבסוף את החדר שלי, בו אני ממש נכנסת פנימה, מחכה שיבוא אחרי. הוא נותן מבט חטוף ואומר לי לצאת, משועשע מההבעה המופתעת שלי.
עכשיו הוא מוביל. הוא עובר שוב מחדר לחדר, מציץ פנימה בדיוק כמו שעשה כשהראתי לו אני. לבסוף הוא עוצר מול אחת הדלתות. המשרד של אבא. לעזאזל, אנחנו לא יכולים להיות פה. הוא מסתכל עליי, והפחד שמופיע לרגע בעיניים שלי מעלה לו חיוך על השפתיים.
הוא תופס את הזרוע שלי ומוביל אותי פנימה. החדר מרווח מאוד. הקיר הפנימי הוא ספריה שמלאה בספרי חוק ומשפט. על הקירות הצדדיים יש תמונות נוף של ציירים שאני כנראה אמורה להכיר את שמם. ובאמצע החדר מונח שולחן עץ גדול ולצידו כיסא עור חום. הוא מעביר אצבע על העץ החלק, ואני מתאפקת לא להתחנן בפניו שנצא מהחדר.
הוא מלטף לי את השיער. המגע שלו כל כך נעים, ואני שוכחת שלפני רגע רציתי לברוח החוצה. מה אבא שלך היה אומר אם הוא היה יודע שהילדה שלו עומדת פה ערומה? הוא שואל, בעוד הליטופים שלו הופכים גסים יותר. אני לא יודעת... אני מגמגמת, מנסה לבנות משפט הגיוני. אני מניחה שהוא היה כועס.
הוא אוחז בי בכוח ומצמיד אותי לשולחן, דואג למקם את הרגליים שלי בדיוק משני צידי אחת הזוויות. הוא שם את הידיים שלו על הירכיים שלי ומתחיל להניע אותי, קדימה ואחורה. התחתונים הלחים שלי מחליקים על העץ. תראי מה את עושה לשולחן של אבא. המחשבה עושה את דרכה למקום הדוקר הזה בלב שלי, ואני מנסה לקפוץ למטה אינסטינקטיבית. הוא לוחץ את הירכיים שלי חזק יותר, מונע ממני תנועה, וסוטר לי. לא אמרתי לך לזוז.
יד אחת שלו מחזיקה לי את הירך, השנייה מטיילת לי על השדיים, צובטת את הפטמות ומזקירה אותן, ואז יורדת למטה ופולשת לתחתונים שלי. הכוס שלי מתעורר תחת המגע שלו. אני נאנחת כשהאצבע שלו מסתובבת על הדגדגן, יורדת למטה לרטיבות שלי, וחוזרת לדגדגן. הוא מפסיק בפתאומיות ומוריד לי את התחתונים. פס רטוב נוצר מיד מתחתי, בולט על העץ הכהה. את יודעת מה רטיבות עושה לעץ? הוא מתגרה בי, ודוחף אותי אחורה.
אני שוכבת, הרגליים שלי עדיין משני צידי הזווית. הוא פותח את המכנסיים, חושף זין זקור לתפארת. הידיים שלו מושכות אותי אליו, מלבישות אותי ישירות על הזין. כשהוא מזיין אותי, אני מרגישה את הגב שלי משתפשף בשולחן. אני מתחילה לדמיין את אבא שלי יושב וכותב פה, ממש מתחת לאזור שבו נוגעות השכמות שלי, אבל מגרשת מיד את המחשבה מהראש.
הוא אוחז בשיער שלי, מטה את הראש שלי הצידה וגומר בשאגה. אני מביטה בו בעין אחת, מרגישה את השרירים שלו מתכווצים. הנשימה שלו כבדה. הוא יורד מעליי, מושך אותי איתו עד שאנחנו עומדים על הרצפה. הוא מחבק אותי, ואנחנו מביטים בקווי המתאר שיצר הגוף שלי על העץ. ואני חושבת לעצמי למה חטאים הם תמיד כל כך נעימים...
