לפני 7 שנים. 11 ביוני 2017 בשעה 18:03
היא נוגעת בי כמו אבני קריסטל על הגוף. אצבעותיה מחוספסות חולפות על גופי, ואני מרותק למגע האבן מצווה עליה לעבור עלי שוב ושוב.
האצבעות שלה תרות אותי באפלולית מרתף הבטון. חום גופה מתפשט בחדר למרות החום והלחות שכלואים בין קירות המקלט. המקלט שלה.
אני חש את פיה מתקרב לזקפה שלי ומהדק אותה אלי, אצבעותיי פרושות בתוך שערה השחור, אוחז בגולגולתה בכריות אצבעותיי, האגודלים פורצים מבעד לזויות פיה. קולות מטורפים מתערבבים בה. בי.
פתאומים קטנים הופכים לרגעים של חיבור. תנועות של כוח הופכות לדבר המיוחד ביותר עלי אדמות. אנחנו חיה חדשה בעולם. נוכחות משותפת של אסימטריה מוחלטת.