מלכה לא אמיתית

אז זהו, עוד כמה שעות אני ממריאה מכאן לעיר הבאמת גדולה, זו עם גורדי השחקים העצומים והצפופים שתמיד ראיתי בסרטים ובתמונות, העיר שוודי אלן מכור אליה ועוד רבים אחרים, אני מקווה שלא אתאכזב כי מרב סיפורים הציפיות בהחלט גבוהות.
נוסעת לבד, מתכננת להשתתף בליל סדר אלטרנטיבי של הקהילה הקינקית היהודית (ותודה למי שהביא את הלינק לארוע המעניין הזה).
תהיו חזקים ובריאים, תאכלו מצות אם אתם נורא מזוכיסטים או סתם תתנהגו רגיל ותמשיכו עם החמץ והפיתות ביפו 😄

ביי וחג שמח.

תמיד חשבתי שאנשים, בעיקר נשים, מתוקף היותן אמוצניונליות יותר, נראות פתאטיות כשהן בוכות מכל שטות או כשהן "מחזרות" בצורה נואשת אחרי גבר כשבכלל זה אמור להיות הפוך.
פתאום אני מרגישה כל כך קהה. numb.
אף פעם אני לא ארדוף אחרי מישהו שאני נורא רוצה כי אז ארגיש חלשה ונואשת וזה יביא אותי למקומות שאני נורא מנסה לברוח מהם. אני לא אבכה לעיתים קרובות ובטח שלא ליד אנשים, בדיוק מאותה סיבה.
תמיד חשבתי שבזה שאני לא מראה את הצד החלש שלי אני נראית חזקה יותר וטובה יותר מאחרות שכן נשברות בקלות או עושות צחוק מעצמן כשהן רוצות להשיג מישהו שבא להן עליו נורא.
אבל מי יותר חזק? אני או הן? כי באמוציונליות הזו יש הרבה חוזק ויתרונות שאני לא חווה בזמן שאני מנסה להראות פאסון, בזמן שאני מנסה לשדר לעולם שהכל תחת שליטה איבדתי את התחושה, הכל כזה כינרת. בלי גלים, בלי סערות וזה לא שאני באמת חזקה זה רק מה שאני רוצה להראות כלפי חוץ.
אני די משוכנעת שאנשים לא יעריכו אותי פחות אם הם יראו אותי מזילה דימעה כי הם בדיוק פגעו בי. אני לא חושבת שגבר יעריך אותי פחות אם אראה לו שאני באמת רוצה אותו, יש דרך להראות את זה בצורה חיננית ולא פתאטית.
זו עוד תובנה שהגעתי אליה לאחרונה, עוד משהו שמגיע עם הגיל כנראה ואני מנסה לעשות עם זה משהו, אבל זה סופר קשה, נורא קשה לי להתעמת עם רגשות ותחושות שאני כל כך מנסה לא להתמודד איתם ושרובם מין הסתם ממש לא מבוססים.
זה לא במקרה שאני מציקה לכם דווקא בשבתות עם השטויות שלי 😄

שבת שלום.

יומני היקר שאותו אני חולקת עם עוד אי אילו אנשים,

רציתי להגיד לך שבימי שבת שמשיים ויפים כמו זה שיש היום אני מרגישה בודדה במיוחד.
האמת היא שאני יכולה לצאת ולכבוש את העיר, לשבת בבית קפה ליד הים, לטייל בטיילת שבטח הומה אדם בשבתות כאלה, אפילו ללכת להשתזף ביום כזה חם כשהחורף רשמית עדיין לא נגמר, אבל את כל זה אני יכולה לעשות ל-ב-ד. שוב לבד ובימים כאלה בא לי לחלוק את הכיף הזה עם עוד מישהו או מישהי. אז יש לי חברה טובה וקרובה גאוגרפית שלא בא לה כל כך לצאת מהבית וגם אם אני אוציא אותה סביר להניח שתדבר על עצמה רב הזמן וכשאתחיל לדבר על עצמי היא תשתדל לקצר את זה כמה שיותר כדי שתוכל להמשיך לדבר על עצמה, עם החברה השניה והיותר אהובה רבתי, בגלל מצבי הרוח שלה. ואני חושבת איזה עוף מוזר אני, אוהבת לבד.

אבל מה עם השכנה שלי, שהיא בחורה לענין וכל היום יושבת בבית, לא הייתי מגדירה אותה כ weirdo ובכל זאת היא כל הזמן יושבת בבית, מעניין אם גם היא חושבת שזה מוזר ושחייה מתבזבזים לריק כשככה היא יושבת בבית כל היום וצופה באח הגדול בערוץ 20 (שומעים את זה כשעוברים ליד הדלת שלה).

בעוד 4 שבועות בערך אני אהיה בניו יורק, לבד. אני אטוס לבד, אבל לא נראה לי שאסתובב שם לבד כל הזמן אחרת אתחרפן, אני כבר אמצא לי עם מי להסתובב שם. תמיד לפני טיול גדול לחו"ל אני אומרת לעצמי " כשאחזור חיי ישתנו, אני אעשה את השינוי, אני אתמסד, אני אמצא בן זוג ואבנה לי משפחה" נדמה לי שעברו כבר 10 שנים מאז שאמרתי את זה לעצמי בפעם הראשונה ומאז כבר טיילתי בכמה מקומות בעולם.

אין לי פואנטה, סתם שיתוף ועכשיו אני צריכה לחשוב מה עוד אני אעשה היום חוץ מללכת לחדר כושר.

שבת נפלאה לכולם, צאו החוצה....

אז יש לנו יום הולדת, במקום העבודה זאת אומרת.....יום הולדת למקום.
קיבלנו הזמנה למסיבה פיצוצית, רק מה, אפשר ורצוי לבוא עם בני זוג, ומה עם אלה שאין להם זוגיות אה?
אה?????
תודה למארגנים שלא ארגנו נשיקה בחצות.
בכל אופן, רצית לצאת במכרז של בחירת נער ליווי שיתפקד כבן זוג לאותו ערב.
יש כיבוד, סושי, פיצות ואלכוהול חופשי.
במקום מאוד נחשב בת"א.
אני לא מתחייבת לבחור בבחור היפה ביותר אבל רק ליפים ורצוי נשלטים מותר להגיש הצעה.

פתאטית!!!!

תיבת ההודעות שלי מחכה לכם.

תודה לכל אלה שפנו כדי לעזור לי עם הארון, אני עדיין לא החלטתי אם אעזר במישהו או שאעשה זאת בעצמי עקב דוחק זמן.
ולענין הפוסט הנוכחי - לאור המצב בדרום שוב מתעוררים ויכוחים פוליטיים סוערים, גם כאן בכלוב, זה לא הולך להיות פוסט פוליטי, קטונתי ואין לי את האנרגיות אבל שמתי לב ולא בפעם הראשונה לתופעה מעניינת:
הרבה פעמים אנשים שמחזיקים בדעות ימניות (קיצוניות או לא) הם לרב אנשים מאוד נעימים, רגועים, מתחשבים בזולת וסלחניים בחייהם הפרטיים ואנשים שמחזיקים בדעות שמאלניות הם אנשים נוקשים, לא תמיד נעימים, לא תמיד נחמדים, לוחמניים וכל מה שלא היית מצפה ממישהו שרוצה שלום עם הצד השני בכל מחיר כמעט.
מוזר לא?
ומה אני? מענין אם תנחשו 😄

אני לא אתפלא אם לפי כותרת הפוסט הזה הייתם בטוחים שמדובר באיזה ארון קונספטואלי, לא אמיתי, ארון כהשאלה, אז זהו שלא.
אני זורקת את הארון הקטן שלי, הפיצפון שלי, שכל פעם כשאני קונה בגדים חדשים בזארה אני נפטרת מאחרים כדי לפנות מקום לחדשים, ממש כך.
אז החלטתי לקנות ארון חדש, 3 דלתות ולא לדאוג בכל פעם כשהוא מתמלא, אלא בדיוק להיפך, לשמוח בכל פעם שהוא מתמלא.
הבעיה היא שיש שתי פעולות במשק הבית שמאוד קשה לי איתן: האחת - גיהוץ (ותודה לאל שאת זה אני לא עושה כמעט) וסידור ארונות. רק המחשבה על זה מתישה אותי.
אז תרשו לי להיות מלכה נצלנית לרגע ולבקש עזרה, בעצם מישהו שיסדר את הארון החדש במקומי.
מישהו בא לעשות את זה? ביום ה' מביאים לי אותו.
ושום מילה על התמורה :)

אהלן אהלן,

שנים......

שני נושאים על סדר יומי:

1) בחזרה לווניליות.
2) על נשלטים שברגע שהם נכנסים לדמות הנשלט הם אוטומטית הופכים לדבילים.

לנושא הראשון – לאחרונה יצא לי כמה פעמים לעשות סקס וונילי, כולל חדירה, כולל מציצות. שנים אני עושה סקס "אחר". אני מעולם לא התיימרתי להיות מלכה קשוחה אלא יותר מפונקת מנווטת כזו, בכיף שלי, בלי מכות, מלקות וצעקות. כבר הגעתי לשלב שזה התחיל להדאיג אותי. מה יהיה איתי? סקס וונילי רגיל אף פעם לא יהיה מספיק טוב עבורי? ישנם בחורים נפלאים שלא בא להם להיות נשלטים, הם רוצים סקס רגיל, זה לא אומר שהם לא מתאימים לי ותמיד דחיתי את החזרה לסקס הוונילי כי היה לי נח וכיף ככה וחשבתי שאחרת זה כבר לא יהיה כל כך כיף אבל משהו השתנה בי. התבגרתי אולי? התאפסתי אולי? חוויתי מספיק אולי? ואתם יודעים מה? זה עדיין כיף והכי הכי נפלא זה להרגיש נורמלית. זה אפילו מרגיע. הכל בסדר איתי.

ולנושא השני אותו אני מקווה שאצליח להעביר בצורה שיבינו/יזדהו ואני מקווה שיש עוד כמה ששמות לב לזה. קורה לי הרבה פעמים שמישהו פונה אלי כנשלט ומתחיל איתי ברוטינה הזו של משפטים בסגנון: "כן גבירתי", "האם את חושבת שאני צריך להענש על כך גבירתי?", "מה עלי לעשות גבירתי?" וכאלה..... מה שלי מפריע שאיכשהו פתאום זה מרגיש לי שברגע שהם מתחילים לדבר בצורה הזו, מותר להם להתנהג כמו מטומטמים, למה? כי עכשיו הם נחותים, נשלטים, אפסים או whatever וככאלה אין להם יותר מח. מותר להם להתנהג לא יפה, מותר להם לבקש עונש אחרי שהם התנהגו לא יפה, מותר להם לא להבין אותי, מותר להם להיות "ילדים רעים" כי הם הרי בתפקיד הדבילים עכשיו. וזה מ-ר-ת-י-ח אותי!!!!
ואחרי זה כשהם חוזרים להיות רגילים אינטליגנטים ודעתנים אז הם הולכים לבכות בפורום על מלכות נצלניות....
אז אני באמת יוצאת בקריאה נרגשת אליכם נשלטים: בבקשה תמשיכו להיות אינטליגנטים גם כשאתם בתפקיד הגבר הכנוע, זה באמת באמת לא סותר וזה בטח לא תרוץ!
סבבה? סבבה 😄

זהו, אמרתי את שלי, אחרי שתיקה ארוכה, אני מקווה שההמתנה קצת היתה שווה את זה.

נשיקות.

האמת היא שאין לי מה לכתוב, כלומר יש לי והרבה אבל מה שמבאס זה שאני לא יכולה ולא רוצה לספר הכל, הזהרתי אתכם מההתחלה לא? אמרתי שתהיה צנזורה והיום במיוחד ידה הארוכה שלוחה.
אין ממש זעזועים בחיי חוץ ממה שאני לא יכולה לספר.
בפסח אני רוצה לנסוע לניו יורק, והפעם באמת, יש לי את הכסף, יש לי את הדרייב ולפעמים כשאני חושבת על הנסיעה הזו אני אומרת לעצמי איך זה שאת לא חושבת שעד אז תמצאי בן זוג, או שתתחתני בין לילה או אפילו יותר טוב תיכנסי להריון בין לילה, אבל מה העניינים איתך? ברור שלא תתחתני אף פעם ושלא יהיו לך ילדים.
צאי מזה ותתחילי להנות כי עכשיו את יכולה ואת בריאה ויש לך את הכח הפיזי ואת עדיין אישה מושכת וגברים יכנסו לחייך ויאירו אותם כמו שאת אוהבת.
רגע, אני מדברת על עצמי בגוף שני? כן! ככה יותר קל.

טוב, לא התכוונתי לדכא אתכם, זה יותר ממצב של השלמה, אבל אם אני חושבת על זה עוד קצת אני נהיית עצובה, אז אני הולכת להכין קפה ולהתעלם.

שבוע טוב לכם ואם אתם אוהבים אותי אני אוהבת אתכם בחזרה ותביאו גם חיבוק אם אפשר.
תאהבו אותי טוב?

היה לי ממש לאחרונה מפגש נעים עם מישהו, אפילו נעים מאוד. הכרתי אותו באינטרנט, הוא סרב לשלוח לי תמונת פנים וחשף רק תמונת גוף, בדרך כלל לא הייתי מסכימה להמשיך עם זה אבל הפעם משום מה, אולי בגלל שהוא נשמע נורא בטוח בעצמו, הסכמתי להיפגש איתו.

לאחר המפגש הראשוני נרדמתי עם חיוך ובשעה 04:00 לפנות בוקר התעוררתי כשלפתע הבנתי שהוא בעצם מוכר לי, מוכר לי מהטלוויזיה ואז בשניה אחת הבנתי מי הוא, קיפצתי לעמדת המחשב ומשם לגוגל, הקשתי את שמו (מי שחשבתי שהוא) ונשאר רק להשוות את התמונות עם מה שהיה לי במיטה לפני מס' שעות. זה אכן היה הוא.

בפעם השניה שהייתי איתו כבר ידעתי שזה הוא אבל לא גיליתי לו שאני יודעת, הוא מצידו לא גילה לי גם.

השבוע ראיתי אותו מנחה תכנית טלוויזיה ויש משהו מאוד מחרמן במחשבה שהראש של הבחור הזה שמופיע עכשיו בטלוויזיה היה תקוע עמוק בתוך האחוריים שלי שולח לשון ארוכה ומענגת קדימה.

לפני מס' ימים יצא לי לראות סרט תעודה על מקרה מזעזע של קניבל גרמני.
בסרט נערך ראיון עם הקניבל, מדובר בבחור נאה מאוד, מראה נקי, בהיר, גבר משכיל ושפוי שאפילו עשה בייביסיטר לילדים של שכנתו ומעולם לא פגע באיש.

אני לא יודעת איך לקצר את כל הסיפור כדי לא להלאות כאן מישהו חלילה, אני אנסה.
כשהוא היה קטן אבא שלו עזב אותו ואת אימו מול עיניו והותיר אותו לבד, עם אמא ובלי אחים. כשהוא היה ילד חלומו הגדול היה שיהיה לו אח, אך אימו היתה מבוגרת מידי כדי להביא ילד נוסף והוא היה צריך להשלים עם כך שאח כבר לא יהיה לו.

כשבגר הכמיהה הזו לאח הפכה לתשוקה מינית, פטיש, הוא היה הומוסקסואל ופינטז בסתר על גבר שיסכים להאכל על ידו וכך הוא בעצם (כביכול) יעשה חלק ממנו וימלא את תפקיד האח שתמיד רצה ואף פעם לא היה לו.

אז הוא החל בחיפוש השותף לפנטזיה המטורפת הזו באינטרנט. הוא חיפש וחיפש ולבסוף מצא את זה שבדיוק התאים לו.

הוא מצא גבר, גם הוא נאה ושפוי לגמרי, מהנדס מחשבים מברלין שרצה לראות מישהו
אחר אוכל אותו בעודו בחיים.

הם נפגשו בתחנת הרכבת המרכזית של ברלין ונסעו משם לביתו של הקניבל, חשוב לציין שהכל צולם במצלמת וידאו, הכל בהסכמה, גם הצילום.

מה שקרה אחרי זה היה די מזעזע, הם קיימו יחסי מין ואחרי זמן מה הבחור שרצה להאכל ביקש מהקניבל שיקטע את איבר מינו עם סכין לנגד עיניו וכך הוא עשה, בזמן הזה כשהוא עדיין היה בהכרה הוא ביקש מהקניבל שיבשל את הבשר ויביא לו אותו כדי שיאכל אותו וכך הוא עשה, הבשר היה כל כך טרי שהוא לא היה אכיל, זין מוקפץ ולא אכיל.

אחרי חצי שעה הוא אמר שקר לו, אז הקניבל הכין לו אמבטיה חמה והכניס אותו לשם, הכל בזמן שהוא מדמם למוות.

סליחה על תאורי הזוועה, רציתי שתחוו קצת את הצמרמורת שאחזה בי כשראיתי את הסרט הזה. תארו לכם מה עבר על אלה שנאלצו לראות את הסרט שצולם בזמן המעשה, לפי דברי הקריינות הם היו זקוקים לטיפול נפשי אחרי שחזו במחזה האימה הזה שלקוח מהחיים.

לבסוף, כשלגמרי איבד את הכרתו, הוא שיסף את גרונו, חתך אותו לחתיכות, שם הכל במקפיא ובמשך חודשים ספורים אכל כל ערב פיסות מבשרו. אחרי כל זה הוא המשיך לחפש קורבנות נוספים שיסכימו לשתף עימו פעולה, אך למזלו המשטרה עלתה עליו עוד בטרם מצא את הטרף הבא שלו.

זה סיפור אמיתי על משהו שנעשה בהסכמה, השלכותיה של הסכמה זו שמישהו מת והאחר מרצה מאסר עולם אבל אם חושבים על זה אפשר להגיד שלפחות בשלב מסוים, עד שהגיעה המשטרה, שני הצדדים היו מאוד מרוצים...