שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלכה לא אמיתית

אחת שתיים נסיון.....here we go
לפני 16 שנים. 16 במאי 2008 בשעה 8:01

בחורות גרות עם כלבים במקום עם גברים.
גברים גרים עם כלבות במקום עם נשים.
3 נשים על גבר בבר השכונתי וכולן צעירות ממני.
צריך לגרד הרבה פוזה עד שמגיעים לאמת.
אז נסעתי לחיפה ופגשתי שם גבר שגרם לי להרגיש בת 16 שוב, התנשקנו והתמזמזנו באוטו, הוא ליווה אותי עד לשער הבית ופחדתי שאמא שלי מציצה מהחלון ורואה.
חשבתי שזה הדדי אבל גם הגברים החיפאים מתוסבכים לא פחות מסתבר.
המגיפה הזו היא כלל ארצית.
בזמן האחרון יוצא לי לבכות יותר מהרגיל.
רוצה לברוח פיזית ונפשית אבל לא עושה עם זה כלום.
מחפשת פסיכולוג טוב אבל פוחדת שישאר פחות כסף לבזבז בזארה.
לפעמים אני מתה לגעת בתחתית המסריחה כי אני יודעת שאני צריכה את הבעיטה הזו, כי זה הדבר היחיד שגורם לי לקחת את העניינים לידיים, כי אני מרגישה שכבר אין מה להפסיד ואין יותר נמוך מזה, אז אני נורא מנסה לתת לעצמי לרדת למטה בצניחה חופשית אבל גם זה לא עובד לי משום שתמיד פחדתי להיות למטה והעדפתי להישאר תלויה באויר, כמו עכשיו, מבולבלת ולא החלטית. המצב הכי לא וודאי והכי לא נעים להיות בו.

לפני 16 שנים. 7 במאי 2008 בשעה 18:14

זה בטח הולך לשעמם את קוראי הבלוג האחדים שלי אבל עצוב לי כי ראיתי היום אישה הולכת עם 2 כלבים כשאחד מהם היה כחוש נורא ולא בגלל שהוא מהגזע הכחוש אלא בגלל שהוא לא אוכל מספיק, הוא בקושי סחב את עצמו והיה עם ראש מורכן והיא גררה אותו עם הרצועה כמו סמרטוט ריצפה, זה היה עצוב והצטערתי שלא עצרתי אותה ואמרתי לה את מה שאני חושבת על אנשים כמוה שמתאכזרים לחיות.
למה הייתי צריכה להיתקל בחולת נפש הזו, סתם עשה לי רע.
חג שמח לקרינבורים (מבינים ת'אבסורד? גם אני כזו).
חג שמח.

לפני 16 שנים. 2 במאי 2008 בשעה 5:34

אתמול נבהלתי מעצמי קצת. הייתי עם יזיז שאני מכירה כבר מס' שנים אבל נפגשנו מעט ולאחרונה הגברנו את קצב הפגישות בינינו, אופי הפגישות בינינו הוא משהו בסגנון "תעשה מה שאני אומרת לך והכל יהיה בסדר" ומכיוון שהוא זכה להיות היורד הכי טוב אי פעם אני פשוט יודעת שאיתו תהיה לי תעודת ביטוח לאורגזמה.

אך לא בסטוצים שלי עסקינן, אתמול כשהייתי איתו הוא גם נישק אותי והביא יין וניסה להכניס אינטימיות ליחסים שלנו, דיברנו על זה מראש והוא קיבל את בירכת הדרך שלי 😄 אבל נורא התעצבתי לגלות שקשה לי עם זה. הוא כמובן מייד ראה את זה בנשיקה ואמר לי: "קשה לך להתמסר אה?" האמת היא שהנשיקות שלו היו יותר מידי בולעות ומשתלטות, אני חושבת שנשים בכלל ואני בפרט אוהבות את הנשיקות שלנו קצת יותר מעודנות, הפה שלנו זה לא כוס, לא צריך לאכול אותו בלהט ולמלא אותנו ברוק, טוב אני שוב גולשת לעניינים שאינם קשורים למה שרציתי להגיד מלכתחילה.

אני מרגישה שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים, להפסיק לפחוד מאינטימיות, להפסיק לפחוד מנשיקות, להפסיק לפחוד להתעורר עם הגבר שעשיתי איתו אהבה בלילה, סתם לאכול איתו ארוחת בוקר או לראות איתו סרט מחובקת, זו לא סטייה, זה מה שרוב בני האדם עושים ואם הם יכולים למה אני לא?

אולי העובדה שאני מאוד מתחברת לעולם השליטה נובעת בין השאר מכך שזה נותן לי פתח מילוט מאינטימיות, עוד סוג של בריחה, סוג של לא להתמודד עם יחסים אמיתיים וכך הסיכוי שאפגע מצטמצם.

על מי אני עובדת פה? רק על עצמי, מצד שני אם אני מבינה את המצב כבר התקדמתי לא? עכשיו רק נשאר לעשות עם זה משהו.


לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 4:37

האמת, לא היה משהו החג השני, לא דומה בכלל לעיסת הארועים הסקסיים שפקדו אותי בראשון.
אפילו היה גרוע, אכלתי אותה בגלל מעשה טפשי שלי, נפלתי חזק. הייתי מטומטמת ושילמתי על זה בתחושת השפלה. אתם בטח מתים שאפרט אבל אני לא יכולה, אני באמת לא יכולה. סורי.

גם בגיזרה המשפחתית לא שפר עלי הגורל לאחרונה, אבי חולה אלצהיימר ומאושפז רחוק ממני, אמא שלי יורדת עלי שאני לא באה לבקר אותו, פתאום נורא אכפת לה ממנו והם בכלל גרושים, אולי היא צודקת אבל את הטפות המוסר שלה אני אף פעם לא אהבתי לשמוע כי אני אף פעם לא יודעת אם זה נובע מתוך אכפתיות אמיתית, זה כבר סיפור לבלוג אחר.

ובלילה התעוררתי ולא הבנתי איך אני לבד, "היתה פה טעות" חשבתי לעצמי, "זה לא אמור להיות ככה".

וזה באמת לא אמור להיות ככה.

שיהיה שבוע יותר טוב וחאלאס עם השטויות!!!

לפני 16 שנים. 23 באפריל 2008 בשעה 9:56

יש לי פאק אחד מיני רבים באופי, יש לי אפס סבלנות לגברים שלא יודעים לנהוג, שלא יודעים לנווט בדרכים, שצריכים GPS בשביל להגיע לרחוב המקביל, שלא יודעים למצוא חניה, שמקללים בכביש ואני מעריצה בסתר את אלה שלוקחים את זה בקלות, שמשייטים להם בקלילות, שתמיד מתפנה להם חניה ברחוב ובזמן הכי עמוסים בתל אביב.

לפני 16 שנים. 19 באפריל 2008 בשעה 6:40

בשנים האחרונות יוצא לי איכשהו לעשות פסח שנה כן ושנה לא, השנה זה לא.
אז כל מי שקורא את הבלוג שלי וכמוני לא הולך לחגוג השנה את ליל הסדר שיקום!
יש סיכוי שאני מאגדת את כל מקופחי ליל הסדר אצלי בדירה למסיבת כריות :)

לפני 16 שנים. 18 באפריל 2008 בשעה 14:33

ויש את ההוא מהחלום שהכרתי דרך האינטרנט (אלא מה?) שנראה טוב כמו בתמונה ואפילו יותר, שנראה מדהים. בשנה שאני מכירה אותו נפגשנו אולי 7 פעמים, הוא נורא יפה ונורא גבר ואני בטוחה שבחיים הרגילים בנות נופלות לרגליו כי הוא מהסוג הזה שנשים ממש אוהבות, גם יפה וגם גברי וגם מסתורי ולא מדבר יותר מידי ועם חיוך כובש וביישני אבל בראש שלו הוא סוטה לגמרי ומחפש את זו שתשפיט אותו ותשפיל אותו או כמו שהוא כתב לי ב-SMS לפני כמה ימים:
"כי אני נטרף משליטה, מניצול, מהתעללות והשפלה".

ובכל פעם שאני רואה אותו תוקפת אותי חולשה כזו שמזכירה לי כמה אני אנושית, ואני יודעת שאני חייבת להתעשת, לאסוף את עצמי ולעטות על עצמי מעטה קשיחות כשכל מה שאני רוצה זה לנשק אותו כל היום, לחבק אותו כל היום, לטעום אותו כל היום ולשמוע אותו לוחש לי מילות אהבה.

לפני 16 שנים. 12 באפריל 2008 בשעה 9:12

חוויתי אתמול משהו שמבחינתי הוא הכי קרוב לאורגזמה ובינתיים זה הדבר הכי טוב שקרה לי בסוף שבוע הזה, אכלתי ארוחת צהריים עם המון חלקי סטייק מדיום, פילה ואנטריקוט + 3 כוסות יין וחברה נפלאה שסיפקה לי שיחות מעניינות, היה רגוע, היה כיף והייתי ממש צריכה את זה.

תנו לי את זה + אהבה וסקס טוב ואני לוקחת את זה בשתי ידיים איתי לאי המתים ולא צריכה שם את נעם.

צ'או

לפני 16 שנים. 10 באפריל 2008 בשעה 5:14

ניחוחות של סופ"ש עולים באפי, התרגשות מסויימת, עולם אפל, עולם פרטי, אצלי בדירה הקטנה שמלאה בנוכחותי, במחשבות הזימה שלי, שם אני רוקמת תכניות ופנטזיות ולבסוף מגשימה, מה אני אעולל הפעם ועם מי?

אני אוהבת שזה חדש וחד פעמי, משתדלת לא לחשוב מהיכן זה נובע, לא רוצה "לטפל בבעיה", רוצה חיים נוחים ומפנקים כאן ועכשיו.

לפני 16 שנים. 6 באפריל 2008 בשעה 5:23

גם לכם קורה שכשאתם מרגישים שאתם נראים רע אתם לא מסוגלים לתת לאף אחד לגעת בכם עם מקל? עם קרן לייזר? עם הציפורן הארוכה של הזרת? זה מה שקורה לי, אני מסוגלת להתנזר מסקס שבועות, אני מניחה שיחסית לפעם זה בסדר, כי פעם יכולתי להתנזר חודשים, היום זו בכלל לא אופציה, כנראה שבגיל 30 ++ מקבלים שכל בכוון הזה בכל זאת, אבל בתחומים אחרים לא בטוח.

מה שמסיח את דעתי מהשיגרע כרגע זו המחשבה על הטיול שלי לניו יורק בקיץ, זו כל כך תוכנית כרגע אבל מנסיוני כשאני חולמת על זה חזק זה קורה במיוחד כשמדובר בנסיעות לחו"ל וזה משהו שיהווה קרן אור בעונת הקיץ השנואה עלי, מצד שני גם בניו יורק שורר חום מטורף בחדשי הקיץ, הממממ....אולי אמסטרדם? שוב? נאאאאאאא, אולי בסתיו? אבל זה רחוק לי.
כמה תהיות ומחשבות, אני הולכת להזיע במכון כדי להכניס קצת פוקוס ולהוציא הרבה קלוריות.

שבוע מוצלח.