החלק הכי חשוב בסשן, החלק ש"מחבר חזרה".
יש אנשים שלא מבינים שמדובר בחלק בלתי נפרד מהסשן עצמו. שהוא יכול להסתיים בעשר דקות או להתפרס על פרק זמן ארוך יותר.
אז שיחקנו, התפרקנו, שברנו ונשברנו, נהנינו, הרגשנו וחווינו. גם הצד השולט וגם הצד הנשלט נמצאים בספייס גבוהה משלהם כרגע באופן אידאלי.
לאפטרקייר יש כמה מטרות עיקריות-
הראשונה, להחזיר לאיזון מההיי. מספייס גבוה אפשר להתרסק. וזה לא משנה אם מדובר בצד השולט או הנשלט, לאחר כל עליה מגיעה ירידה, וצריך לרכך אותה כדי להישאר מאוזנים. לשני הצדדים יכול להיות דרופ ולכן שניהם זקוקים לו.
השניה, חיזוק החיבור בין שני הצדדים שבסשן. כשמסיימים את הסשן ומורידים את ה"מסכה", יש צורך להיזכר מי אנחנו ומה אנחנו. בני אדם, שווים, אהובים, מוגנים ונהנים משני הצדדים.
צד אחד מאפשר לרכות שבו לצאת אחרי השטן ואילו הצד השני מכיל את הדואליות הזו, אחרת זו מערכת יחסים מתעללת, לא בדס"מית.
השלישית, הכרת תודה. לאפטרקייר יכולים להיות הרבה צורות וסגנונות בהתאם לסשן, לאנשים ולדינמיקה ביניהם. שני הצדדים מתאמצים בסשן, שני הצדדים מוציאים אנרגיות, משקיעים את עצמם. באפטרקייר זה השלב להודות, להודות לשולט/ת על הביטחון, ההנאה והחיבור. להודות לנשלט/ת על ההתמסרות, ההנאה, ההכלה.
הרביעית, טיפול פיזי במידת הצורך. סשן יכול להיות מפרק מנטאלית, אבל גם פיזית. ולכן יש צורך לטפל בפציעות הפיזיות שנותרו, לא פחות מהנפש. גם הצד השולט מאמץ את הגוף והשרירים, גם הוא זקוק לפעמים להרפיה נכונה ולמגע.
למטבע יש שני צדדים, ונכון, אנחנו לא זהים, אבל אנחנו זקוקים לטיפול דומה כדי לשמור על עצמנו אנושיים ולשמור על הנפש והגוף שלנו מלהתפרק.
אסור לצד השולט/ת לשכוח שיש אדם מאחורי הנשלט/ת, שיש צורך להחזיר את הנפש והגוף למציאות.
אסור לנשלט/ת לשקוע בעצמם מבלי לראות שיש צד נוסף שהשקיע מעצמו וראוי גם הוא לקבל ריכוך נפילה מההיי, לא להרגיש שנוצל גם הוא.
נכון, לפעמים יש השלכות שמצריכות לטפל בפצעים במהלך השבוע, או להתמודד עם דאונים נוספים שיבואו אחר כך, אבל כשמתחילים עם בסיס טוב, השאר כבר יגיע בקלות.
אז אל תוותרו על אפטרקייר 💜
