משהו חדש-ישן

קורה שאנשים פונים אלי בציפיה שאזכור אינטראקציה אחת איתם, גם אם התרחשה לפני עשור.

אני באמת לא מבינה, אם מצופה ממני באמת לזכור, במיוחד כשברוב הפעמים היה מעורב אלכוהול ולא יותר משיחה. (או במקרה כאן- שיחה בצ׳אט או מניק ישן)

יוצא לפעמים שאני זוכרת את הפרצוף במעומעם, אבל גם אם תשלמו לי, לא הייתי מסוגלת למקם אותם על ציר הזמן של החיים שלי. הרבה פעמים הפנים אפילו לא מוכרות, ואני לא יכולה שלא לתהות אם לא מדובר במשפט פתיחה זול.

היו תקופות שהייתי מרגישה לא נעים על החורים האלו בזיכרון, היום אני יודעת שאין לי שום סיבה להתנצל.. הם תמיד יכולים לנסות להזכיר, ומי שנעלב כי אני לא מזהה או לא זוכרת, זה שלו, אני ממשיכה בערב שלי.