משהו חדש-ישן

מי שעבד עם כלבים או צפה בסרטוני אילוף, יודע שההתנהגות שלהם מושפעת מאוד מההתנהגות של מי שסביבם, אבל בעיקר של מי שמוביל אותם.

הם קוראים את היציבה שלנו, מצב הרוח והטון. הם מבינים סיטואציות בסיסיות והשלכות. גם הכלב הכי ממושמע עלול לנצל רגע של שובבות לעשות משהו שאסור, אבל עם האדם הנכון- הוא לא יעז.

וככה אני שמה לב שאני מתעצבת, כל שולט או מערכת יחסים שהייתה לי הוציאה ממני צדדים אחרים. 

וזה מצחיק עד כמה זה שונה הפעם, עם כמה שעולה לי הביטחון העצמי, אני מוצאת את עצמי עדיין מתקפלת מהטון שלו או המבט אם התחצפתי.. וגם ככה זה נדיר שזה קורה, לחשוב שפעם עוד הייתי נחשבת בראטית. 😅

אוטומטית אני קצת אחרת, כנועה יותר, מרצה יותר. מפחדת מהשלכות כי אי אפשר לדעת איך יגיב, מתי יצחק ומתי אשלם על זה בסופו של דבר ואיך. 

מתחשק להיות על הצד הטוב שלו, לא רק בגלל הפחד, האגו מתקפל מהר. אני מתגמשת כי אני רוצה, לא כי זה נדרש ממני.

יש הרבה דוגמאות, אבל אשאיר את זה ככה בינתיים..

ויש לזה סיבה, אני לא יודעת לשים עליה את האצבע, זה לא משהו שאפשר ללמוד או ללמד, לאלף שועלה, זה פשוט עניין של אנרגיה. 🦊