החדר היה שקט ורק רחש המזגן הפר את הדממה אבל המתח בינינו היה כמעט מוחשי סמיך כמו האוויר לפני סערה. את עמדת שם בדיוק איפה שביקשתי והמבט שלך התערובת הזו של חשש ושל התמסרות מוחלטת היה כל מה שהייתי צריך כדי לדעת שהערב הזה הולך להיות שונה.
התקרבתי אלייך באיטיות לא משאיר מקום לספק מי מוביל את הריקוד הזה. כשהגעתי למרחק נשימה לא נגעתי. רציתי שתהיי צמאה למגע שלי שתחכי לו כאילו הוא הדבר היחיד שיכול להחזיר לך את האוויר לריאות.
עיניים לתקרה פקדתי בקול נמוך והרגשתי איך הגוף שלך נדרך מיד כשראשך הופנה מעלה חושף בפניי את קו הצוואר המתוח שלך.
הושטתי יד והעברתי את כף ידי על הלסת שלך עוטף את הפנים שלך לרגע לפני שהיד החליקה מטה אל הצוואר. שם סגרתי את אצבעותיי סביבו בחניקה קלה ומלאת סמכות. הלחץ המדויק גרם לך להוציא אנחה קטנה ושבורה צליל של כניעה מתוקה שגרם לדופק שלך להלום בפראות כנגד כף הידי שלי. זה תמיד הרגע האהוב עליי לראות איך המילים והמגע שלי משתלטים עלייך איך את מוותרת על השליטה ומניחה אותה בידיים שלי.
הסתובבתי מאחורייך השפתיים שלי כמעט נושקות לאוזן שלך. אני הולך להסיר ממך את הכל עכשיו לחשתי והידיים שלי עברו לכתפייך מחליקות באיטיות מורטת עצבים את הבד מטה. לא מיהרתי. כל סנטימטר של עור שנחשף זכה לתשומת לב למגע קל של קצות אצבעותיי המשרטטות את קווי המתאר של גופך. נשימתי החמה פגשה את עורפך החשוף גורמת לעור ברווז להתפשט על גבך. הידיים שלי המשיכו לרדת פותחות את הכפתורים בנחישות שקטה מסיטות את הבד הצידה עד שהחליק לרצפה והותיר אותך חשופה לגמרי מולי רק האור המעומעם מלטף את קימורייך. אבל את נשארת עומדת. יציבה. את לא זזה גם כשהגוף שלך יתחנן לעשות את זה.
נשארת חשופה לגמרי מולי יצירת אומנות חיה של התמסרות. הידיים שלי עברו על הגב שלך לוחצות מעט במקומות הנכונים מסמנות טריטוריה. הרגשתי את הרעד הקל שעבר בך כשהחלקתי את כפות הידיים קדימה עוטף את המותניים שלך ומושך אותך לאחור אליי עד שהרגשת כל סנטימטר מהגוף שלי מאחורייך.
העברתי את היד על הבטן שלך יורד נמוך יותר מרגיש את החום שנפלט ממך. הערב הזה מוקדש לך ובו זמנית הוא כולו בשבילי אמרתי והרגשתי אותך נאנחת שוב כשהמגע שלי הפך ליותר תובעני חודרני ומורט עצבים.
המילים שלי היו החבלים שקשרו אותך והמבט שלי היה הכלוב. ובתוך הכלוב הזה היית הכי חופשייה שהיית אי פעם. לא היית צריכה להחליט או לחשוב רק להרגיש את הלחץ של האצבעות שלי את החום של הנשימה שלי ואת הידיעה המוחלטת שאני לוקח אותך בדיוק למקום שאליו את הכי רוצה להגיע.
זה היה רק תחילתו של הלילה והשקט שלך היה ההבטחה הכי גדולה שקיבלתי אי פעם.