עם מי מבנות ישראל אפשר לדבר על נעליים? אני מרגיש כאילו יש לי טעם יותר מלחצי מהבנות פה. And I don't even wear the damn things
הייתי צריך לעבוד כמו אל באנדי בחנות נעליים, או אולי לעצב כמו לובוטין. לעשות משהו מועיל עם כל הידע המיותר הזה שיש לי על נעלי נשים. קניתי לחברה שלי זוג לאחרונה והמוכר היה בטוח שאני הולך ללבוש אותן בעצמי מרוב שנראיתי בעניין (וניסיתי לזייף שלא).
בנושא אחר לחלוטין, עוד מישהו חושב כמוני שהמונוגמיה בדרכה החוצה מהעולם? לא תוך עשור, ולא תוך 50 שנה, אבל שזה בדרך החוצה. סקס נהיה דבר יותר ויותר שגרתי ופחות טאבו עם השנים. אני חושב שהמסגרת הזאת שהוכפפה לנו שאנחנו חייבים רק בנאדם אחד, שאנחנו צריכים להתחתן ואז להתחיל מאבק בתשוקות שלנו עד יומינו האחרון כדי לא להרוס את הקשר הטוב שלנו, לאט לאט מתחילה להיות פחות רלוונטית. הרי אנחנו בכיף מחזיקים הרבה חברים, לפעמים יוצאים עם ההוא לבירה ועם ההם הולכים למשחק, ואנחנו אף פעם לא רוצים להיות רק עם אותו חבר אחד כל החיים שלנו. אז למה אנחנו חושבים שזה אמור להיות ככה ביחסים מיניים?
מעבר לזה, למה אנחנו תמיד יוצאים מנקודת ההנחה שזה שאנחנו מאוהבים בו זה זה שאנחנו רוצים שיגדל את הילדים שלנו? אני לא יכול להתאהב במישהי אלא אם אני חושב שהיא תהיה אמא טובה? למה אנחנו ילדים גדולים אבל עדיין לא יודעים לחלוק?
אשמח לשמוע דעות על שני הנושאים.