לפני שנה. 5 באוקטובר 2023 בשעה 9:28
הצורך לכאב ממלא אותי.
הצורך לשרת כואב ממש.
העומס של החגים אדיר. המון עבודה, המון משפחה, תפילות ונענועים, אוכל ושתיה, ברכות לרוב והלב רעב.
רעב עצום להיות קטן, נזקק, נשלט, מופלק.
אין לי כוח להביט במראה ולנסות להבין איך אדם עוצמתי ומוערך נזקק כל כך להיות על ארבע עם ישבן מופשל ואדום.
יש בי רצון וצורך בלתי נשלט לציית, פשוט לציית. לאבד שליטה, לתת אותה לה,לך.
להתכופף לחטוך ולספור, עד שיהיה אדום, כל פלח בתורו.
אוי אלוקיי,
מה יהיה איתי מה?
