היו כמעט שנתיים של שקט.
חזרתי לשגרה עד כמה שניתן ובכל תחום בחיים התקדמתי כבר חשבתי ששכחתי את כל זה. אבל אז נקלעתי לסיפור של שליטה, משהו שקראתי או שראיתי, ביוטיוב או סתם בהודעה, אולי היה זה 'חמישים גוונים של אפור' שעלה ובא, אצלי הכל פתאום שב להסתחרר.
מצאתי בצ'ט חרדית תמניה מנוסה, מה זה מנוסה? מסתבר שהיא ובעלה מיישמים פרקטיקה של יחסי שליטה כשהיא הנשלטת, כולל הצלפות וקשירות, פלאג ומה לא בחיי היום יום שלהם.
היא ספרה וספרה, שלחה גם תמונות להמחשבה, הסבירה ואני נשאבתי. זה סחף אותי לגמריי.
הלב שלי פתאום נזכר שזה קיים, הנזקקות שלי שבה ובאה, והחיים כבר לא היו מה שהם. הקשר איתה הסתיים, הוא גם לא היה ממש קשר, יותר חברות של שיחה ישירה ושיתוף, אבל אני הסתובבתי כאריה בסוגר ובליבי משאלה: מתי יבוא לידי ואקיימנה?
שוב מצאתי עצמי בצ'ט, שוב מצאתי אשה חרדית בגילי מניו יורק, היא חפשה ריגוש או אולי משהו שיאפשר לה קצת חופש, משהו אחר, אם לא במציאות, אז לפחות בוירטואליה וזה היה מאצ'. היא לא ידעה דבר על יחסי שליטה, אבל הייתה פתוחה לשמוע. סיפרתי לה.
בתחילה היא נבהלה, קצת נרתעה, אבל כשפעם אחת ביקשתי ממנה שתנסה לזרום איתי והיא הסכימה בסגנון של 'אוקיי טוב נו' מה אתה רוצה? ואני אמרתי: אני יוצא לאירוע חשוב, אני אהיה על הבמה חלק מהזמן כדובר או כאיש מקצוע, אני מבקש שתבחרי לי הלבשה תחתונה.. היא ראתה בוידאו במגירה תחתונים כתומים ונדלקה, תלבש אותם אמרה. ומאז לאורך הערב שלחה הוראות. לך לשירותים תאונן בלי לגמור ותשוב לבמה.. ווואוו. זה היה מטריף כל פעם מחדש. גם להגיע לשיא ולעצור היה קשה אבל בעיקר מטריף, ואז לצאת עם בליטה להסתיר אותה עם החליפה.. ואז להסיט אותם לצד ולשחרר אותו לחופשי.. ואני קולט שהיא נטרפת, זה נוגע לה במקום עמוק, וכעומק הנזקקות שלי כך עומק הריגוש שלה מהשליטה בי.
הקשר שלנו נמשך כמעט שנה. היו עליות ומורדות, אבל היה מטריף.
הייתי יוצא לפגישות עם גומיית שיער בכיס, לפני פגישה בייצים נמתחות בגומיה, היא בודקת במצלמה וכשהיא שבעת רצון אני רשאי להכנס לפגישה. בפגישה היה קשה, הביצים מתוחות וכואבות, אני יושב על קצה הכסא כדי לא לשבת עליהן, אבל היא קלטה ותוך כדי פגישה כותבת לי, שב על כל הכסא. תכאב בשבילי חמודי.. ווואוו זה היה מטריף אותי, הייתי מסמיק ומובך ונטרף, וכואב ומתרגש.
והיא לא פחות..
ואוו הלב דופק רק מלהזכר