לפני שנתיים. 1 בנובמבר 2021 בשעה 9:28
מדברים כאלו מוזרים וברורים מאליהם, כמו לבידו, כאילו שלבידו הוא לא חלק ממארג החיים או מכך שיש לי רעב ורצון לבדסמ כאילו שזה לא המכנה המשותף של כל אנשים פה. הוא גם מתרשם מיצירתיות - זה דווקא אני יכולה להבין כי מגיל 0 זה נאמר לי מספיק פעמים כדי שאפסיק לפקפק. בפני עצמי אני רואה את זה כחושבת שונה או מוזר. זו ברכה כי זה עוזר לפתור בעיות קשות ולעיתים רחוקות זו קללה כי הפתרון הרגיל והפשוט חומק ממני.
זה נראה לי קצת מוזר להתרשם מתכונות ש"נולדתי" איתן, שלא התאמצתי אפילו קצת לשפר או לטפח. בראיה המעוותת שלי צריך להתאמץ כדי... בעצם, לא כדי, סתם צריך להתאמץ. אכן ראייה מעוותת.
בכל מקרה, החלטתי לשתוק ולקבל את ההתרשמות המוזרה שלו כי תאכלס, לא אכפת לי ממה שהוא מתרשם כל עוד זה גורם לו לכרכר סביבי ולעשות את מה שאני רוצה.
