-

ומה אם לא ארצה

ואת כל הדרך אליך אנהג כשבתוכי סערת רגשות מעורבים ואני אעבור מצומת לצומת, מבטיחה לעצמי שאפרסס בהבא

אטפס עשר קומות מדרגה מדרגה ובראשי מבטיחה שבזו הבאה אשוב על עקבותיי

אכנס לדירתך מתנשפת ובצעד מהוסס ואחייך קלות כדי להסתיר כל שביב של פחד שלופת את קיבתי חזק מבפנים מסובב ומכאיב

אכנע בעת שתקשור את ידיי ורגליי אלו באלה ואני אזוז ואנסה לחסום את שליטתך בגופי המטונף ואייחל לטיפת חמלה

אכיל ואתמסר ואקבל ואולי בתוך הראש ייעלמו המחשבות העגומות המנבאות שחורות

ואתגדל ואתקדש.

להיות כלי לשימושכם במשך חלון זמנים מוגדר ומתוחם שבו אני כלום ושום דבר למעט שלושה (?) חורים מחכים פעורים ובו גבול אחד - אל תיגעו לי בסיגריות.

אבא רוצה לשים לילדה מצבטים על הפטמות

הילדה צורחת משתוללת מתפרעת בורחת מתחננת שלא

אבל אבא רוצה ולא מוכן לוותר

הילדה עוצמת עיניים נושמת עמוק ומנסה לתת לעצבים לחלוף ולא לשבור לאבא את הראש בקיר

נוטפת

בחדר הקטן הנעול מבחוץ, יושבת על דרגש המרופד בכריות צבעוניות

קוראת ספר

מביטה לעתים מעבר לחלון הקטן שנפתח אל הסלון, ממנו נכנסת רוח נעימה

שומעת אותך אוכל, צלילי הלעיסות נשמעים כאילו גורס קורנפלקס בין השיניים

משתדלת לפתח את הדימיון בין דפי ספר המותחן שמונח על ברכיי

מפחדת לעצום עיניים ולהרדם

אז הכל יתחיל.

-מה מצב הרוח?
-טוב (חרא)
-מחשבות אובדניות?
-ממש לא (רק תראה לי איפה קיר הבטון הקרוב ובסיום המפגש אני שועטת לכיוונו עם הרכב שלי)

יאללה ביי.

- אתה כועס עליי?

-

- בגלל שאמרתי שאני מעדיפה לפתוח את הרגליים ולא את הלב?

מגרד לי חזק בכל הגוף, אני פוצעת קורעת את העור בכל מקום, משאירה על עצמי חריטות עמוקות כמעט כמו אלו שבנפש והכל הופך סימנים כחולים סגולים כמו הכתם שמתגבש לו באמצע המוח המעוות שלי, תולשת לעצמי מהראש שיערה שיערה לאט לאט בכדי להרגיש כל שמץ אפשרי של תחושה חיצונית שתגרע מהפנים המזוהם העצבני והמתפקע משנים של סחיבת משאות של עצמי ובעיקר של האחרים הכואבים, קמטים עמוקים חרושים על פניי מכיווץ מתמשך של גבות ומחיוכים מזוייפים כששתי אצבעות מותחות את קצוות שפתיי לאחור וחושפות שיניים שפעם היו מושלמות והיום מוכתמות מכתמי הסיגריות שאני מעשנת כדי למות כמה שיותר מהר, העיניים ממצמצות ללא הרף בכל שעה ובכל מקום ולי אין כבר כח לנסות להסתיר את הפגם הגדול המהלך על שתיים שאני.

בלילה, תוך כדי שהזין שלך היה נעוץ עמוק בתוכי

הושטת יד אל הגופייה האפורה שירדה ממני זה מכבר

וליפפת אותה סביב צווארי בהידוק כזה שלא השאיר מקום לחמצן או לדם

עצמתי עיניים בשלווה והרמתי את הראש לאחור ולחשוף עורקים ורידים נימים וקנים

בדיעבד, הייתי שמחה להתמסר לחניקה ולמות באותו הרגע ממש

באמת

כשבסוף רק שטף דם עבה בעין שמאל מהווה זיכרון קלוש לכל מה שהתחולל בלילה ההוא.

צרחתי כמו משוגעת

כשגמרתי

והלשון הייתה עמוק בתוך התחת שלך.

שבעה ק״מ של ריצה מתחילים בחלקה התחתון של מיטת הקומותיים בחדר

מתלבשת בדמעות ומנסה להחניק קולות משתנקים כדי לא להעיר את השאר

מנסה לנשום עמוק ולהרגע קצת, לשחרר מתחושת האימה שמסתובבת בגוף

בעיניים אדומות ונפוחות יוצאת מהחדר, מכסה את הפנים מתחת לכובע הורוד

״בוקר טוב״ מכל עבר ואני מהנהנת בראשי ומבליחה חיוך קטן

נכנסים לרכבים לנסיעה לחוף, מתחפרת במושב האחורי מוקפת בגברים ומנסה שאף אחד מהם לא ייגע בי

מול הים הכי קשה לשלוט בעצמי, המקום להתפרק בו הופך בעת הזו למקום עצור ומכוון מטרה ברורה - ריצה אל המגדלור שעל המזח וחזרה

צעדי הריצה שלי קלילים אבל הראש המזויין כבד והמחשבות קודחות

התמונות מליל אמש נתקעו בראשי ומסרבות לעזוב - אני מוצלבת בעמידה, הציצים שלי נפוחים אדומים כחולים מהידוק החבל סביבם והמצבטים מכאיבים יותר מתמיד, תחושת הקיר הקר הצמוד לגב שלי, המג׳יק וונד שהוצמד חזק לדגדגן ולי אסור לגמור ויותר מכל ההרגשה של עילפון שקרב והולך כי תמיד קשה לי לעמוד עם הידיים למעלה, החולשה מאיימת להפיל את הגוף שתלוי על הווים וטיפות המים שמוזרמות מפיו לפי לא מקלות ואני מנותקת מהצלב ומורדת אל הריצפה הקרה. טוסיק למעלה, ידיים קדימה, סופגת מטח בלתי נגמר של הצלפות ממיני אביזרים ומכף יד חשופה, כפות רגליי סופגות את הצלפות הקרופ הבלתי נסבלות ואני מיללת ולא מבקשת להפסיק. לוקחת כל מה שמקבלת ככלבה מבויתת. ההשפרצות שיוצאות ממני מתערבבות בשלולית הקיא שגופי מתפלש בה, אחרי שהזין נכנס עמוק לגרון והוציא ממני מיצים חומציים בהירים, תוך שהחזה שלי דואב מהקאות.

כואב לי בצד ימין בבטן והנשימה יצאה מכלל שליטה, בכמה הקילומטרים האחרונים לריצה הדופק מפמפם לי במוח ומזכיר לי את הזין שפימפם בי בשלושת החורים שעות ארוכות בלילה הקודם וכמו זונה ממושמעת הכלתי הכל

בכוחות אחרונים ובגרון חנוק, אף דולף ועיניים שורפות אני מסיימת באמוק לפני כולם את הריצה אל תוך המים הנעימים שמרטיבים את נעליי, בגדיי ושיערי הקרוש משתן ושפיך.