שתי שיחות מחסום, לא עונה, באמצע פגישה, אסמס: "איפה את?" "בפגישה" עניתי, "אני בתל אביב !!!" סימס ושיתק אותי, נסתמו לי האוזניים, כבר לא שמעתי את זה שמולי מבלבל לי ת'מוח על ענייני עבודה. הראש רץ, איך את חותכת הביתה, מתי, מה אומרת ומתי חוזרת, אם בכלל.
זה היה בהפתעה, תוך שעה הגעתי הביתה, מקלחת, הכנסתי משהו לפה בשביל לא להתעלף מציפיה וכמובן שהאסמס המודיע לי איך לחכות לו הגיע תוך מספר דקות ...
"על ארבע, על המיטה, עם התחת פונה לדלת ולהשאיר את הדלת פתוחה".
חיכיתי, כמו כלבה מיוחמת חיכיתי, הוא איחר בשלוש דקות ואלו היו השלוש דקות הכי ארוכות בחיי.
ואז הוא נכנס עם שקית בידו, חצי מבט לאחור לראות את פניו וישר שתי אצבעות בכוס, חד וחלק, אין שלום, אין מה נשמע, מאדים לי את הישבן עם כף ידו החזקה, אני נאנקת, קוברת את ראשי בכרית, צוחקת/צועקת מעונג.
את רישרוש השקית בקושי שמעתי, משך את ידי לאחור מאחורי גבי וכפת לי אותן, הרים אותי במשיכה אחת, כאילו אני לא שוקלת 70 קילו, קלילה אני לא וזה בדיוק מה שהוא אוהב בי, את העסיסיות שבי.
פקודה לאוזן :"רדי על ברכיים", יורדת..ועוד איך שאני יורדת, ממקם אותי מול איברו הזקור, המאיים לפרוץ מהמכנס, הגנבתי מבט למעלה אליו, ספלאח - סטירה, אני מחייכת כאילו קיבלתי איזו בשורה משמחת, אומרת לעצמי במעמקי מוחי "את זונה".
הוא מתיישב על קצה המיטה, על הברכיים בין רגליו, קרוב קרוב, הוא מושיט יד למכנסיו ושולף את אחד האיברים היפים שראיתי, נקי, מתוקתק משערות ועם ריח של כביסה, (מי מכבסת לו, מי.....) הוא לא היה צריך להכביר במילים, תנודת ראש קלה עם מבט שמורה הכל, ליקקתי את שפתי ורכנתי לעבר כיפתו האדירה, בולעת אותו עד תום. משיכה בשיער מפסיקה את החלפת המיצים שלי ושל האיבר שלו, מעירה אותי לעובדה שיש עוד..... זאת לא גולת הכותרת.
ואז זה קרה, אחד אחרי השני, הוצאו מהשקית מצבטים לפטמות, ספנקר, פלאג קטן שחור וסקסי, קולר עם יהלומים עליו, חגורה שמותאמת, והדבר הזה עם הכדור שסותם לנו את הפה.
עיני נפקחו בתדהמה, חיוך מתגנב ומקשט את פני, וואווווו הוא מאבזר אותי אחד אחד ואני נאנקת, מגע של פעם ראשונה, איזה ריגוש על!!!
מודה שכמעט התעלפתי כשהברזלים הקטנים התיישבו לי על הפטמות, הנחתי את ראשי עליו מחכה שהכאב יעבור, קיבלתי ליטוף הרגעה. "תינשמי" הוא אומר לי בטון הסמכותי הזה, מנסה להתאפס על עצמי ולא לזוז , הכאב מעלף אותי, ואז...ואז הוא מוציא את הקולר... "במיוחד לכלבה שלי" הוא אומר וכורך לי אותך סביב צווארי, עיני נפערות בחצי שוק וחצי סקרנות, לזה מתחברת רצועה שנשארת ביד שלו. מצווה שאקום, בקושי משתלטת על עצמי, כואב לי בציצי, מסתובב לי הראש, איזה סוטול זה?? לא מצליחה להבין מה אני מרגישה, הוא מעלה אותי על המיטה, מעמיד אותי על ארבע, מפסק את רגלי ואז ניגש לי לאוזן, "יש לך מילה?" לא מבינה בכלל מה הוא רוצה ממני, עדיין תקועה בפטמות שלי ועוד על ארבע כהשרשרת מושכת כלפי מטה, נאבקת עם הראש שלא לגעת במיטה, איזו אקרובטיקה צריך לזה....
"מילה?" חוזר על דבריו בטון דורש, מעורר אותי מהסוטול שנכנסתי אליו, "כן, כן, איזו מילה?, מה בוחרים?, stop" "?stop זה יהיה!" חותם את השיחה.
סטראח, הצלפה בישבן מלווה בליטוף, מה זה היה?, מאיפה זה בא? אה כן, הספנקר, בחצי טון ובחצי עילפון שאלתי מה זה, איך קוראים לזה מחבט?, תיקן אותי בשם ונתן לי להרגיש אותו, אוי איך שאני הרגשתי אותו, גלי חום עלו בי מכל עבר, הציפו אותי בחמימות נעימה, כן נעימה. ופתאום כבר לא חשתי את המצבטים על פיטמותי ולא שידי כבולות בחוסר אונים ולא את הקולר שמסתבר נמשך לאט לאט לכיוונו. אני בשיכרון חושים, רטובה ברמות היסטריות, שומעת את הבגדים נופלים ממנו מאחורי ויודעת שתכף אקבל את איברו הזקור עמוק בתוכי.
אגודל בפנים - אני משפריצה.......