התעוררתי הבוקר עם מצב רוח מרומם . ככה זה כשיש יום חופש . קמתי מאוחר מהרגיל , כוס קפה עם סיגריה במרפסת והנה היום שלי מתחיל . לוקחת את הנייד ורואה 8 הודעות חדשות... ואני חשבתי שהיום הזה יתחיל רגוע . נכנסת לאתר ומתחילה לקרוא אותן ... הרוב היו בזבוז זמן , באמת ... זה פשוט עצוב ופטטי , אפילו לא מעלה צל של חיוך .
באמת שזה מעציב אותי לראות שאנשים לא יודעים פיסוק , כתיבה וכו'. הם גם לא מתאמצים לקרוא כמה שורות בפרופיל . השאלה הנשאלת היא למה ? למה לא לחסוך לעצמך את הרושם השלילי מראש ?
מרימה ידיים וממשיכה להתפנן על הקפה והסיגריה . פתאום הנייד מצלצל , מספר לא מוכר . מתחילה ההתלבטות - לענות או לסנן ( שונאת מספרים חסומים, מספרים לא מזוהים וכאלה ) . לאחר כמה שניות החלטתי לענות .
על הקו מהצד השני קול גברי , נשמע סקסי למדי , עד כמה שזה יכול להיות בשעה תשע בבוקר) . הבחור שואל סליחה לאן הגעתי ? אמממ נו הנה , זה מתחיל גם בנייד , ממש מעצבן ... לאן רצית להגיע , אני שואלת . הוא עונה בפשטות - לגדי, אך זה די ברור שאת לא הוא . אמרתי נכון . שתיקה ארוכה ואז בלי להתבלבל הוא אומר לי - תראי אני הבנתי שטעיתי במספר אך משהו מרגיש לי נכון בקול שלך . לא מסוגל לנתק כאילו הגוף מסרב לזה . אמרתי - סבבה אם כך אז אני אנתק , וכך עשיתי .
כעבור מספר דקות הודעה בנייד - איך קול יכול למשוך ולשאוב ? איך קול ניתוק יכול לרסק ? בהתחשב שאינני מכיר אותך ושמעתי כמה מילים בודדות זה ממש מפליא אותי . שקלתי עם עצמי - להגיב או לא . לבסוף רשמתי תשובה פשוטה וקצרה - יש אנשים שיכולים להשפיע מרחוק .
כל היום המשיך לי רגיל , כפי שתכננתי רק עם פרט אחד - הטלפון נשכח בבית . בערב , כששבתי מעיסוקי והנאותיי ,ניגשתי לנייד וראיתי כי ממתינה לי הודעה שלא נקראה . להפתעתי זה היה מאותו בחור . '' אם זה כוחך בקול ובהודעות , מעניין מהי העוצמה שמרגישים כשפוגשים אותך פנים מול פנים ''. אמיץ הבחור, אין מה לומר . לרוב לוקחת את הזמן שלי , לא נפגשת עם כל אחד . על מנת שאצור אינטראקציה כזו באמת שצריך לאתגר אותי שכלית . צריכה את החיבור הקטן הזה ... שלרוב לא קורה .
שלחתי הודעה - עוד חצי שעה תגיע לחוף , עם מיקום מדוייק , מה ללבוש ופריט מזהה . לא עברה אפילו דקה וקיבלתי תשובה - יקח לי יותר מחצי שעה . בואי נסכים על 45 דקות ואת תבחרי את סוג הפיצוי . חייכתי לעצמי - הילד הבין ...
