"אל תלכי"
אני אוהבת כשאתה אומר את זה - זה גורם לי להרגיש את הלחלוחית הזו שאתה כלכך צמא לה
אני מתפתלת מהכמיהה לך מהרגע הראשון שהצלת את חיי. כן. אתה אמנם לא יודעת. אבל הצלת חיים פעם אחת.
ואז רמסת. הכאבת.ואני, ילדה רעה שכמותי, לא הצלחתי לעמוד בכאב הזה שהותרת מאחוריך כשעזבת, נטשת וזרקת.
אז עכשיו אתה אומר לי " אל תלכי ". ומה אם אשאר? האם הכל יהיה אחרת? האם תדע לגעת ולאהוב ? האם תדע לענג ולספק מבלי לפחד, מבלי להבהל? אם אתה אותו אחד או שאתה פתוח עכשיו ?
מלך בודד מולך בממלכה עם חומות עד אין סוף...לא פלא שאתה מפחד. עזוב את פחדיך ובוא אלי. אני אכיל אותך...אני אדאג ואספק את כל הדברים להם אתה נזקק. תהיה המלך בעולמי. עולם ללא פחד וללא כאב מיותר.
"את רוצה שאקשור אותך?" המילים הללו מהדהדות בראשי כל יום...לאן ביקשת לקשור אותי? לעמוד, לקיר, אליך? אני תוהה לי...
מה היה קורה אם לא היית הולך ? מה היה קורה אילו היינו ניפגשים והיית יכול ללטף לי את הראש..לתת לי להרגע ולעצום את עייני...להתענג על מגע עורך...לבקש ממך להשאר איתי עוד קצת...לא ללכת.
אתה אומר לי "אל תלכי"...לאן אלך?
