"אני מאמינה גדולה במשפט שאומר מה שצריך לקרות יקרה, לכן אני מחליטה לשחרר את האחיזה והמושכות, ונותנת לך לקחת ולקבל את ההחלטות שעליך לקבל."
יום רביעי 04.03.2015
-אתה מגיע מחר לדאנג'ן נכון?
- ברור שאני בא, מה חשבת ? שאני אפספס את עניין השמונה ידיים?
-לא , לרגע לא חשבתי שאתה תפספס את זה.
"בראש אני חושבת כמה מזל יש לי שמדובר באנושקה שלי ובעלה"
יום שישי 06.03.2015
קצת מסוחררת מאתמול, מהחוויה המעצימה הזו, מעולם לא הייתי עם בנזוג בדאנג'ן, תמיד זה היה ללכת עם חברות, ולרקוד ולבלות, הפעם הלכתי איתך... זה בהחלט היה משהו ששווה לשים עליו תיוג אי שם במגירות של הזיכרון.
אני לא הצלחתי לישון כל הלילה, המחשבות, התחושות, הידיעה שמה שהיה בנינו עומד להגיע לסיום, לא חושבת שמעולם יצא לי להיקלע לסיטואציה כזו.
להוציא את העבודה שאני ישנה במיטה שהיא לא שלי, אומנם אתה כאן לשמאלי, אבל עדיין, זה שאני חולה, ומנוזלת, ומתעטשת בלי הפסקה, ונחנקת מהסיבות המאוד לא נכונות, אני מביטה בך, מחייכת קלות, מדמיינת איך הדברים יתנהלו מעתה והלאה. לצערי אני לא חושבת שיש לי כ"כ say בעניין.
אני דואגת להעיר אותך בצורה הכי נעימה שיכולה להיות, הזין שלך בפה שלי.. זה מה שביקשת פעם שעברה, כשהערתי אותך לא בצורה הזו... J
אתה מסתכל עליי, אני רואה זגוגית כחולה כזו מבצבצת לך בין העפעפיים, מחייך , אומר לי בוקר טוב, ונהנה מהשלווה של הבוקר.
אני מתארת לעצמי אבל על מה הראש שלך חושב. אני יודעת מה יקרה בשעה 14:30 בצהריים.
אחרי סקס הבוקר, שאותו תמיד חבל לפספס, ואני גם מתעקשת עליו, אנחנו שותים משהו חם ביחד, מתארגנים ואתה מלווה אותי לרכב.
אני נאחזת ביד שלך ממש חזק, לא באמת רוצה לשחרר. יודעת שהשבוע האחרון תמיד יישאר חרוט אצלי אי שם במעמקי הנפש.
אנחנו מגיעים לאוטו, אתה שואל כמה שאלות בנאליות עליו, מתעניין, אולי תקנה אחד כזה גם, אני ממליצה לך עליו בחום, בראש אני חושבת כמה שהשיחה הזו סתמית וחסרת כל משמעות, לעומת מה שמצפה לי בסופה.
אתה מקרב אותי אליך, מחבק אותי, אני מרימה את הזרועות שלי, ועוטפת אותך קרוב אליי, אתה מנשק אותי, בעוצמה שקצת קשה לי לתאר, מין נשיקת פרידה שאומרת שאולי לא תתראו עוד לעולם.
אני מנסה להפוך את הסיטואציה העגמומית הזאת ואומרת בחצי חיוך: " אף אחד לא יאמין לי אם אני אספר מה קרה בנינו, ובכלל על כל הסיפור המטורף שלנו". אתה מחייך קלות, אומר שאני צודקת.
מתיישבת ברכב, מורידה את הנעליים שלך מרגליי, שהן 10 מידות יותר גדולות משלי, סוגרת את הדלת, מסתכלת עליך בפעם האחרונה, ונוסעת לדרכי.
יום חמישי 05.03.2015
אני חולה, כ"כ חולה, אין לי כוח לכלום, אין לי כוח לשבת במשרד, רוצה פשוט לחזור הביתה ולהירדם.
השעה 17:00 אני לוקחת את הפקלאות שלי ונוסעת הביתה. שולחת לך הודעה, שואלת איך עבר היום. אני משתפת אותך שאני ממש חולה, ואתה מביע דאגה, שואל אם הכל בסדר, אם לקחתי כדורים, ואולי עדיף שאשאר היום בבית, ולא נצא.
אני צוחקת כמו משוגעת... אם אתה חושב לשניה שאני אוותר על הערב האחרון שלנו ביחד, ערב שאמור להיות כולו שוקולד, ולא ונילה משעממת, אתה טועה...
אני מודיעה לך בתקיפות, שכדאי לך להיות מוכן ב12 , ושאני באה לאסוף אותך על הדרך. אהה ושדרך אגב, מגרילים היום כרטיס טיסה לבודפשט, ואם המספר שלנו זוכה אנחנו טסים יחד. למרות שלי אין מזל אף פעם, אני שואלת אותך אם לך יש, ואתה עונה לי שברור, הרי הכרתי אותך ..
השעון המעורר מצלצל בשעה 21:30, אני מזנקת מהמיטה כמו לביאה, מתרגשת ממה שיכול לטמון בחובו הערב הזה, מדליקה את הדוד לדקות ספורות, ומתקלחת.
הפרפרים שמסתובבים אצלי בבטן, ההתרגשות, הכמיהה, הרצון לראות אותך שוב, החשק הפראי הזה שתעביר את הידיים שלך עליי.
אני לובשת את האוברול הוינילי השחור עליי, שמה את המגפיים השחורים שמגיעים עד הברכיים.
אני יודעת למה אני לובשת את זה.. אני יודעת שאתה אוהב את הצורה של הגוף שלי, את התחת הבולט, את המותניים הצרים, את השדיים הזקורים שלי.
מתאפרת כמו שמתאים לדאנג'ן, עיניים בצבע שחור, ואודם אדום, מתאימה לעצמי את קרני השטן, הפפיון והזנב, רק בשביל להגיד- הנה התחפשתי.
מצלצלת אליך בחופזה, ואומרת שאני כבר יוצאת, כי מסתבר שיש שם בכניסה תור ממש ממש ארוך ושאני מגיעה עוד 20 דק.
ברכב, אני שמה שירים שמעלים לי את מצב הרוח, כי היום אני מאוד אמביוולנטית לגבי ההתנהלות הכללית שלנו.
מגיעה אליך מתחת לבית, ממתינה שתרד, אני רואה אותך לא מחופש בעליל, בחולצה שחורה ומכנס. אתה נכנס לרכב, מסתכל עליי במבט מוזר, וישר אני מבינה שאתה רוצה לראות מה לבשתי.. אני שואלת אותך אם אתה רוצה שאצא מהרכב שתוכל לראות, ואתה מחייך בחיוב.
המבט שלך כשראית אותי, היה קודאק מומנט. ראיתי את העיניים שלך בורקות, החיוך שלך הופך לזדוני יותר, הרגשתי שאתה פולש לתוכי גם בלי לגעת. נישקת אותי קלות, אמרת שאתה לא רוצה למרוח את האודם, אמרת לי שאני סקסית בטירוף, וששוב עומד לך עליי.
עד עכשיו ראית אותי עם בגדי עבודה, או עירומה, אבל כמו שראית אותי היום לא היה לך מושג שאני כ"כ מטריפה J.
נכנסים חזרה לרכב, ונוסעים לכיוון המועדון. אתה לשניה לא מוריד את הידיים שלך ממני, נוגע לי בירכיים, המגע של החומר שממנו עשוי האוברול הוא מחליק, אני מרגישה כבר את הרטיבות שמצטברת לי בין הרגליים. זה כל מה שאני צריכה, שתיגע בי.
הכניסה מפוצצת באנשים, אני קולטת מביניהם כמה חברים ונילים שלי שהגיעו , ממתינים בחוץ כבר יותר מחצי שעה, ממורמרים בטירוף.
אני נדחפת בצורה שכ"כ אופיינית לי, אמנם לא בחוצפה אבל כן באלגנטיות, אומר לבחורה בכניסה שאני פה עם עוד שלושה, והיא מכניסה אותנו תוך שניות.
אתה מופתע מכישורי הארגון/ קימבון/ חברותיות ודואג להחמיא לי על זה... מה שמעורר בי שוב את האינסטינקט הלביאתי הזה ששורר אצלי.
אנחנו נכנסים למועדון , עושים סיבוב, ואני רואה אותך מסתכל עליי. האור שנופל לי על הפנים והשיער, אתה ניגש אליי מאחור מחבק אותי, ומתחיל לנוע איתי לצלילי המוסיקה הקצבית.
בפעם הראשונה מאז ומעולם, אני לא רואה אף אחד אחר, חוץ ממני וממך.
יצא לי שרקדתי בדאנג'ן עם גברים אחרים, אבל מעולם לא הרגשתי בכזו אינטימיות.
הסנכרון, התנועה , הביחד, השפתיים שלך נמצאות בשקע הצוואר שלי, מנשקות, מלקקות, עוברות לנשיכות קטנות באוזן, אתה יודע שזה מטמטם לי את השכל.
הראש שלי נשמט לאחור על הכתף שלך, ואני נותנת לעצמי להתמוסס בך. הידיים שלך חולשות על פני השדיים שלי, והבטן והמותניים, יורדות לאט לאט לירכיים, לבין הרגליים, ומסיימות בתחת. אתה לוחש לי ואומר: " פאק, את כ"כ סקסית שזה לא ייאמן".
אני מחייכת, כי אני יודעת שלנקודה הזו בדיוק רציתי להביא אותך, שתתמכר אליי, שתתמכר לריח שלי, שהמגע שלי יהיה חרוט עליך.
אתה מסובב אותי אליך, ומנשק אותי בפראות, תופס לי את הצוואר מאחור מושך את השיערות ביד אחת, ובשניה חונק אותי קלות, גורם לי לנסות לבחור בעובדה שאני רוצה לנשק אותך שוב, או לנשום לרווחה. הלשונות שלנו מתערבבים, והרוק, והזיעה, והחיבור ההזוי.
תמיד אמרתי שסקס טוב זה לא פרחים וורדים ומצעים נקיים.. סקס טוב זה כשאיכשהו אתה מוצא את עצמך על הרצפה, מלא ברוק, בזיעה, הכל מטונף ומלוכלך, והמצעים כבר לא על המיטה. ככה אני רואה את זה. לא ידעתי שככה נשיקה אמורה להרגיש, לא ידעתי שנשיקה זה משהו כ"כ טהור, אך עם זאת כ"כ מלוכלך וסקסי. הרגשתי שאני ואתה מזדיינים על הרחבה, ולאף אחד פשוט לא אכפת.
יש משהו בדאנג'ן הזה שגורם לך להניח את כל העכבות שלך בצד, ולהיות אתה, בלי מחסומים, בלי חששות.. אתה והגוף שלך. אני אתה, והעולם שלנו.
המשכנו לרקוד ולהתמזמז בחושניות, כל האודם שלי היה מרוח לי על הפרצוף, ובקצה זווית העין אני רואה את מכונת המסטיקים הכי סקסית שאני פגשתי אי פעם יחד עם בעלה J.
רצתי אליה לחיבוק ונשיקה, לחשתי לה באוזן שאני כ"כ נהנית כאן איתך, ושאני מרוצה מאוד שהיא התעקשה שנכיר.
אתה גם ניגש, אומר לזוג היונים שלום, ואנחנו שמים את פעמינו לרחבה. רוקדים קצת יחד, נהנים, שותים, אני אישית שוכחת לחלוטין ממה שצפוי להיות מחר, ומחליטה להתמסר לרגע.
איכשהו אנחנו מוצאים את עצמינו בכניסה למבוך, לא בדיוק בתוכו, אבל בחדר שמוביל אליו, שלושתכם יושבים, ואני עומדת ורוקדת, מתמסרת למוסיקה , לקצב שלה, עוצמת עיניים ופשוט משתוללת. איזו מישהי שישבה בצד ימין שלי צעקה שאני רוקדת ממש יפה, ושאני מחרמנת אותה..
אמרתי לה תודה רבה והמשכתי לנענע את הישבן, בעיקר כדי שאתה תראה. מהשנייה שנכנסת אליי לאוטו אני דואגת לבדוק את הזין שלך, מוודאת שהוא עומד, רוצה לדעת כמה אתה רוצה לחדור לתוכי עכשיו. אני חושבת שזה הפור פליי הכי ארוך שהיה לי אי פעם.
אתה מעמיד אותי ליד הספה , מכופף אותי כך שאני עומדת על ארבע, ומתחיל להצליף בי עם השוט, הצלפה אחר הצלפה, ואני מרגישה את הרטיבות בין הרגליים מתגברת, אתה שומע אותי נאנחת, ומגביר את העוצמה, אני מסתכלת לאחור עליך ומחייכת , אתה יודע שהחיוך הזה אומר שאני רוצה עוד. מדהים, שאני לא צריכה אפילו לדבר כדי שתבין אותי. לסיפור הזה מצטרפת אנה שלי.
האמת שאני קצת חוששת שהיא אכזרית מידי, אבל לטענתה היא עדינה מאוד. היא מתחילה להפליק לי ולהצליף בי, ואני נהנית מכל תשומת הלב הזו שאני מקבלת.
אתה דוחף לי אצבעות לפה מושך אותי שאסתכל עליך, מלטף לי את הישבן בעדינות, בעוד אנה מצליפה. הראש שלי כ"כ קרוב אליך, לברכיים שלך, אני ממש מצליחה להסניף אותך לתוכי.
הסיטואציה מתחלפת ממש מהר, כשהרצון בי להכאיב לאנה משתלט עליי.
אני משכיבה אותה על השולחן, ומשתלחת בה עם השוט, היא צועקת, וגונחת, ומתעצבנת, אומרת שאני מכאיבה לה, ושכנראה סף הכאב שלי הרבה יותר גבוה משלה.
הכל רץ כ"כ מהר, הזמן, האנשים, התמונות שחולפות לי מול העיניים. הפעם אנחנו כבר במבוך. אתה מעמיד אותי על ארבע, מפשיט לי את החלק התחתון של האוברול, ומכניס לתוכי את האצבעות המיומנות שלך. אתה חופר בתוכי, ונוגע בנקודות הכי רגישות שלי, אתה מתמצא בתוכי דיי בקלות, יודע מה מפעיל את הטריגרים שלי. לא ידעתי שאנה ומייק יושבים לידינו ושהיא מוצצת לו, עד לשניה שבה הוצאת את הידיים שלך מהכוס שלי וראיתי שאתה נותן לאנה למצוץ אותן.. אויש כמה שאתה סוטה. אני אוהבת כשאתה משתחרר מהעכבות שלך גם. אני יודעת שאני טעימה, עכשיו גם אנה יודעת את זה. J
אני משפריצה על הרצפה, משאירה אחריי שלולית. מתיישבת על הברכיים , פותחת לך את החגורה מורידה לך את התחתונים, ומתחילה לחנוק את עצמי עליך. אתה לא נוגע לי בראש, אתה רוצה שאעשה את העבודה לבד, אני מכניסה אותו עד הסוף, מלקקת את הזין היפה שלך, מכניסה את הביצים לפה, מסתכלת עליך מלמטה. רואה אותך שומט ראש לאחור ונהנה.
אנשים קצת החלו להתקבץ סביבנו יותר מידי, אז הרמת אותי, הלבשת אותי ודאגת שנצא משם. אני אוהבת את העובדה שאתה שומר עליי, ומגן עליי.
אנה ומייק נעלמו, בדיעבד הסתבר שזוג החרמנים הזה לא יכול היה להחזיק את עצמו, והלכו להזדיין בשירותים, ואני ואתה נטענו פעמינו לכיוון הבית שלך בשעה 4 בבוקר.
כל הדרך אתה מתלונן לי שכואבות לך הביצים, בסתר ליבי אני מחויכת, וציפור נפשי שרה.
הגענו אליך לדירה, למרבה ההפתעה מצאנו חניה בלב תל אביב בלי בעיה, אתה מחזיק לי את היד, מוביל אותי אליך. מפשיט אותי, נוגע בי בכזו עדינות, אבל בו במקביל ההרגשה היא שאתה תובע בעלות עליי. אתה משכיב אותי על המיטה, מתחיל לרדת לי, ולהכניס אצבעות. עד מתי אתה תיהיה מופתע שאני כל הזמן רטובה ומוכנה לשימוש.. זה נראה כאילו זה בלתי נתפס בעיניך.
אחרי כל המשחק המקדים הארוך הזה שהיה לנו, אני מבקשת את רשותך לגמור תוך 3 דקות, זה נראה שכל המטרה שלך היא רק לתת לי לגמור כמה שיותר.
אתה מסובב אותי מעמיד אותי על ארבע, וחודר לתוכי, מזיין קצת, ומחליט לעבור לתחת, העוצמה שאתה חובט את עצמך בתוכי מוציאה אותי מאיזון. אני מרגישה כמו מין כאב כזה במעלה הגב, אבל זה כאב נעים, כזה שאני מוכנה לסבול בשבילך לנצח.
אתה גומר לי בתוך התחת, ואני מרגישה את הנוזל החם שלך ממלא אותי לחלוטין. רק מזה אני מתחרמנת ומבקשת רשות לגמור שוב.
שנינו נרדמים מכורבלים.
אבל לא לאורך זמן... כי מגיע יום שישי בבוקר, ושנינו יודעים מה יהיה ב 14:30 בצהריים..
..................
...............
אחרי סקס הבוקר, שאותו תמיד חבל לפספס, ואני גם מתעקשת עליו, אנחנו שותים משהו חם ביחד, מתארגנים ואתה מלווה אותי לרכב.
אני נאחזת ביד שלך ממש חזק, לא באמת רוצה לשחרר. יודעת שהשבוע האחרון תמיד יישאר חרוט אצלי אי שם במעמקי הנפש.
אנחנו מגיעים לאוטו, אתה שואל כמה שאלות בנאליות עליו, מתעניין, אולי תקנה אחד כזה גם, אני ממליצה לך עליו בחום, בראש אני חושבת כמה שהשיחה הזו סתמית וחסרת כל משמעות, לעומת מה שמצפה לי בסופה.
אתה מקרב אותי אליך, מחבק אותי, אני מרימה את הזרועות שלי, ועוטפת אותך קרוב אליי, אתה מנשק אותי, בעוצמה שקצת קשה לי לתאר, מין נשיקת פרידה שאומרת שאולי לא תתראו עוד לעולם.
אני מנסה להפוך את הסיטואציה העגמומית הזאת ואומרת בחצי חיוך: " אף אחד לא יאמין לי אם אני אספר מה קרה בנינו, ובכלל על כל הסיפור המטורף שלנו". אתה מחייך קלות, אומר שאני צודקת.
מתיישבת ברכב, מורידה את הנעליים שלך מרגליי, שהן 10 מידות יותר גדולות משלי, סוגרת את הדלת, מסתכלת עליך בפעם האחרונה, ונוסעת לדרכי.
