היומן היקר...

בצ'אט כלשהו דיברו על ניקוי רעלים. ומה איתי? אני שוב צריכה ניקוי חבלים.

ובהמשך לפוסט הקודם הבטחתי תמונה שמשלבת קינוקו הישי ורתמה אחרת. אז הנה, שילבתי אותה עם טנגו ועוד כמה דברים. התמונה נלקחה באמצע סשן אז תסלחו אותי עבור הבלגן. האמת היה סשן מרגש במיוחד וקרו שם כמה דברים אישים ומפתיעים. לכן תמונה הזאת גורמת לי חיוך כל פעם מחדש למרות חוסר דיוק.

פה התחלתי מקינוקו הישי ומעל קשרתי טנגו. כדי שיהיה יותר יפה צריך לעשות את זה הפוך. אבל נשאיר את זה לאיזה פעם אחרת.

נצברו לי כמה תמונות קשירה גם ממפגשים במוריקאי, גם ממפגשים אישיים בבית. ואתחיל לפרסם אותן פה ובפוסטים הבאים. אז בתחילת החודש היינו במוריקאי בשיעור "קינוקו הישי". זאת רתמה פשוטה מאוד למתחילים. היא מסוג הרתמות שאפשר לקשור מתחת לבגדים וללכת לטייל, ידיים בה משוחררות ובהתחלה חשבתי שזה סתם קשירה ליופי. גם כשניסינו לשחזר תנוחה שמדריך הדגים על הרצפה אז בהתחלה לא הבנתי מה הכיף בכל זה. כי או שאני קשרתי את הרתמה לא הכי מדויק ולא עם מתחים הנכונים או שהיא יותר טובה פשוט לעמידה או הליכה וכשבן אדם שוכב כל המתחים משתנים והכול נראה זז ומשוחרר. בסופו של דבר מצאתי פתרון  לחזק את הרתמה בחבל שבא מאזיק על הרגל ועולה בלייסינג על כל יהלום של הרתמה ותופס ומאזן אותו. ואז פתאום הבנתי שהרמתי אותו כל כך גבוה שהוא כמעט תלוי. בתמונה אולי לא רואים, אבל רק כתף שלו על הרצפה. נבהלתי בעצמי והרגשתי שאני עוברת איזה גבול שלו ונראה לי 5 פעמים ברצף שאלתי אם להוריד והאם הוא בסדר. והוא רק צחק איתי ולמרות שראיתי שהוא גם קצת סובל, אבל גם הבנתי שכיף לו.

ואם פעם הוא לא היה מסכים ללכת איתי לשום שיעור שקשור לתליות, אפילו לשיעור מבוא ואפילו אם בכלל רק לשבת בצד ורק לראות, לפני כמה ימים דיברנו שכן נעשה תליה ראשונה ואפילו הסברתי לו מה מבחינתי מתאים למתחיל ומה הולך להיות. לא יודעת בינתיים אם זה יקרה מתי ואיך, אבל אולי עוד מעט תראו פה גם סוג אחר של תמונות.

מה שכן אולי בפוסט הבא אפרסם גם תמונות מגניבות של סשן ביתי עם אותה רתמה כאשר שילבתי אותה גם עם רתמה אחרת ויצא ממש מוצלח.

מכוון שהרבה מכרים ביקשו ממני לספר איך המסיבה וכבר שכחתי למי הבטחתי לכתוב אז אספר פה לכולם.

קודם כל ההרשמה למסיבה דיי פשוטה ואוטומטית. יש קישור לאירוע, מקבלים כרטיס דיגיטלי אחרי תשלום. לא יודעת אם בגלל שהיו מכירים אותי אישרו מייד או כי קנינו כרטיס זוגי, אבל אישור כרטיס לקח כמה דקות ספורות ולא שאלו אותי מי אני ומי הנשלט שלי ולא יצרו איתי קשר לברר פרטים. זה אני בסופו של דבר כתבתי למנהלת הליין בפייס כי לא הבנתי האם באמת לא צריך איזה אישורים מיוחדים או הזדהות כמו שזה מקובל בחלק מהמסיבות. אני מניחה שאולי עם נרשמים בודדים זה הולך אחרת. 

יש ערוץ טלגרם למסיבה שהוא די חופר מבחינתי. נכנסתי אליו כדי לקבל עידכונים במידת הצורך, אבל הבנתי שזה יותר צ'אט חברים.

נהננו מאוד מהמסיבה. הגענו בערך ב21-30 כאשר מסיבה מתחילה ב21. הייה מלא חניה ממש ממול, חשבתי בהתחלה שאם זה ככה בטח לא הגיעו הרבה אנשים או שכולם באיחור אופנתי. אבל כשנכנסתי ישר ראיתי כמות מכובדת של סשנים ואפילו לקח לי זמן לחשוב מה לעשות ואיפה, כי כל המתקנים היו תפוסים.

בר חינם ללא הגבלה זה דבר מצויין, בגלל זה כרטיס קצת יקר אבל בסופו של דבר כל פעם שיוצאים למסיבה מבזבזים סכום מכובד גם על השתייה. קצת חששתי שיהיו שיכורים ובעיקר שיכורות בגלל זה. ובסוף לא ראיתי כאלה.

אהבתי את המוזיקה. למרות שהיא כן קצת רעשנית וקשה לדבר אם רוצים. אבל פלייליסט היה מוצלח.

הכי אהבתי שלא היה מפוצץ למרות שהמקום לא גדול ושאנשים באו לשחק ולא סתם לעמוד בצד ולהציץ או ל"מסיבת חברה". הייתה כמות לא גדולה של בודדים, היו כמה נשלטים שניגשו להציע משהו אבל נעלמו ולא הטרידו כשאמרתי "לא".

מאוד אהבתי שלא היה עישון ולא יצאתי מטונפת מהמסיבה, יש איזה מרפסת לזה אבל לא הגעתי לשם והיא באיזה קצה של המועדון אז עשן לא מגיע לחלל המרכזי.

אהה וגיליתי שדם שלו כתום זוהר (תודות לשר הקיינס). ככה דם שלו היה נראה מרוב התאורה, אפילו לא הבנתי בהתחלה שהגעתי לדם והייתה איזה תחושה עדינה נורא למרוח שריטה קטנה ביד. נשלט שלי טען שהייתי הכי אכזרית הפעם. לא הרגשתי ככה. אולי לא עשיתי מספיק חימום כי הפריעו לי קצת אנשים מאחורה ובסופו של דבר הצלפתי לעצמי בעין, דבר שקרה לי פעם ראשונה בחיים, אבל בסופו של דבר הכול טוב גם עם העין שלי וגם עם הטוסיק שלו.

יחד עם זאת אפשר להגיד שכן נתנו לנו מרחב וכן היה מקום אפילו לשבת ולא הייתה לי הרגשה: סישנת - תעופי מפה ותני מקום לאחרים, ישבנו מחובקים אחרי הסשן בלי לעשות כלום וסתם דיברנו.

ראיתי מליון סוגי הסשנים: אימפקט והצלפות, שעווה, סטראפון, השפלות, פט פלאי (כלבים וסוסים), פוטפטיש, טראמפלינג, ישיבה על הנשלטים בכל מיני צורות, סטירות, יריקות, CBT וסאונדינג (אגב היי לך, אתה ממש אמיץ!). ראיתי גם כמה קרוסדרסרים וגם כמה אנשים שהסתובבו בעירום מלא או כמעט מלא והייתה הרגשה של קבלה של האחר למרות שכולם שונים. אגב רוב האנשים היו לבושים יפה פטישיסטי וקינקי. בטוח היו גם דברים נוספים שלא ראיתי כי הייתי עסוקה בסשן שלי בעצמי שכרגיל היה מורכב מהצלפות, קצת בולבסטינג ופוטפטיש. השתמשתי ב"חמור" כדי להשכיב את הנשלט והיו כמה מתקנים כאלה בחלל.

מה שפחות אהבתי שצריך לעשות שעווה על הניילון שלוקחים בכניסה. במידה ורוצים לעשות שעווה ואז להצליף בעמידה (וזה מה שאני רגילה לעשות) זה קצת בעייתי אבל אני מבינה את הרצון לא לטנף את המועדון ולכן ויתרתי על שעווה הפעם. אגב יש מלא צלבים להצלפות או אימפקט (3 או 4).

בקיצור הייתה אווירה של פמדום אמיתי והיה לנו כיף ותודה למארגנים. מקווה שנחזור למסיבה הזאת לא פעם.

לפני כמה ימים היינו בשיעור במוריקאי. אומנם קשירה לא הכי פשוטה ושניינו אחרי הפסקה קטנה והיינו חולים כל אחד במשהו אחר.

אבל הפעם הצלחנו להגיע עד הסוף גם מבחינת הגמישות.

טנגו זאת מפלצת יפנית שדומה לכלב עם כנפיים אז קושרים לה את הכנפיים, כלומר זה גם שם התנוחה בשיבארי כאשר ידיים בצדי הגב ובדרך כלל חבל נוסף תופס את הכף יד כדי ליצור אי נוחות נוספת.

בין הקשירות הקלאסיות של אוזדה יש קשירה אחת שהיא בינתיים גדולה עליי.

היא מסובכת עבורי ואני מנסה יותר להבין אותה מאשר ללמוד את כל השלבים. לא יודעת איך אפשר לזכור את הדבר היפה הזה בעל פה.

היא גם דורשת התאמה לכל גוף ספציפי וזה בעצם מה שעשיתי לפי תמונה (בפעם שנייה הרמתי כל הקישוטים כדי "למלא" יותר את החלל "פנוי" בגב).

ותכלס לא ברור עם מי אני מדברת פה, אין מישהו אחר כרגע שיכול לעזור לי בנושא בארץ.

אבל אני מניחה שתמונות עדיין יפות.

איך מענישים נשלט שמלכלך חבלים יקרים ברוק? שיעמוד על חומוס עד שחבלים לא יתייבשו!

טוב נו, זה היה בצחוק. אבל אולי חבל שתמונות האלו לא צולמו באותו יום.

החלטתי השנה כן לחגוג ונסעתי לאמא שלי כי היא הייתה לבד וסתם אני כמעט לא רואה אותה. 

אכלתי תפוח אדמה עם עוף בסגנון "אמא" בלי תבלינים ומלח והיה לי טעים.

ראיתי בטלוויזיה איחולים גם מפוטין וגם מהרצוג ורציתי להקיא עליהם קצת סלט סלק.

ואז ראיתי תמונה חדשה על הקיר בבית של אימא, תמונה שמישהו זרק והם מצאו אותה ברחוב.  ואמרתי לאמא שאומנם יפנית לא הייתה מתפשטת ככה, אבל אני אוהבת את התמונה ובכלל חושבת לעשות לי חדר "יפני"  בממד של הבית החדש שלי.

וכשהיא התעניינה למה יפן כל כך מושכת אותי, הרגשתי בנוח לשאל אותה האם היא יודעת מה זה שיבארי וקשירות. ולא, לא היה לה מושג מה זה, לא ידע גם מה זה בדסמ והחלטתי לא להכנס לזה יותר מדי כדי לא להפחיד.

אז כל מה שהסברתי לה שאני אוהבת לקשור אנשים ושזה לא בהכרח בעלי, אבל פעם קשרתי גם אותו. היא לא הבינה את זה, גם לא מבחינה מינית וגם לא מבחינה אומנותית. זה היה לה מוזר, למה אנשים עושים את זה.

סיפרתי גם שפעם היה לי מפגש קשירות ושנסיעות ליפן היו לצורך לימודי, שאני כל הזמן יוצאת למסיבות פטיש שונות, שוב לא בהכרח עם בעלי. 

כל מה שעניין אותה יותר איך בעלי נותן לי לצאת עם מישהו אחר ואיך הוא יוצא למסיבות גם בלעדיי. ואם לא יקרה מצב שהוא ימצא מישהי אחרת ואיך אני לא מפחדת שמישהי תקח אותו. ניסיתי להסביר שבן אדם שרוצה לבגוד יעשה את זה גם בלי מסיבות ולמצא מישהי אפשר גם בעבודה, חדר כושר או בית קפה.

ובזה סיימנו את השיחה ועברנו לנושא אחר. האמת שאפילו מצאתי כמה תמונות צנועות במיוחד להראות לה וויתרתי ברגע אחרון כי ראיתי שנושא הזה לא כזה זרם.

אז יש לי תחושה מוזרה.

השנה הזאת לא הייתה פשוטה בשבילי. איבדתי גם סבתא וגם אבא. היו כמה החלטות לא פשוטות שהייתי אמורה לקבל.אמא ואחותי זה כל מה שנשאר לי. אחותי יודעת על זה שאני בדסמית מזמן וגם לא הצליחה לקבל את זה ("איך אשאיר איתך ילדים, את בטח תקשרי אותם לכיסא אם הם יתנהגו לא טוב").

ופשוט נמאס לי להסתתר ולפחד שפתאום יצוצו תמונות שלי איפשהו. שוב זה לא שאפרסם מעכשיו תמונות שלי ושל הנשלט שלי בפרופיל אמיתי בפייסבוק או בכל מקום גלוי, אבל אני חד משמעית מרגישה הקלה כלשהי. 

שיקבלו אותי כמו שאני גם אם אני סוטה וגם אם הם לא מבינים בדיוק מה אני עושה.

עוד לא פרסמתי פה תמונה משיעור במבוק למתחילים במוריקאי.

ממליצה לכולם בחום, שיעור כייפי וזורם.

יש לי קצת אילתורים אבל רק כי בגלל המידות של הנקשר שלי תמיד נשאר לי הרבה חבל וצריך לסיים אותו איכשהו.

אגב אני קושרת אותו בחבלים אדומים לא כדי להשוויץ, פשוט זה סט חבלים הכי ארוך שיש לי (פעם קנינו גליל וגזרנו אותו בטעות לא נכון מאז זה סט שמיועד לגברים גדולים).

מה לעשות אם טי קיי 2 תמיד יוצא איתו טי קיי 4 גם עם חבלים ארוכים יותר. מעניין מה קושרים וקושרות אחרים עושים בנדון כשקושרים גברים שהם גדולים יותר בגובה וברוחב מנקשרת ממוצעת ישראלית (כבר לא נזכיר יפניות שצריכות מקסימום 7,5 מטר חבל).

* אגב מחר אגיע למוריקאי למינג לינג לעשות קצת קניות בדוכנים שיהיו. סביר להניח שלא אשאר הרבה, אבל מי שבא בתחילת האירוע חפשו אותי להגיד שלום.

אני אישה מלאה, שטנית בלונדינית עם פסים, קצת צולעת וסביר להניח שאלבש סוודר בצבע טורקיז. אההה ולפעמים אני סוציופתית ויושבת בפינה ולא מדברת עם אף אחד. אז קל לזהות אותי.

== Results from bdsmtest.org ==
94% Rigger
92% Dominant
91% Daddy/Mommy
88% Sadist
83% Degrader
74% Owner
74% Master/Mistress
60% Experimentalist
55% Ageplayer
51% Masochist
47% Brat tamer
46% Primal (Hunter)
45% Rope bunny
36% Non-monogamist
27% Switch
23% Vanilla
14% Submissive
11% Voyeur
2% Pet
1% Slave
0% Boy/Girl
0% Brat
0% Primal (Prey)
0% Degradee
0% Exhibitionist
http://bdsmtest.org/r/N9pJtutz

* פרק 1 מסיפורי MDLB

* פרק 2 מסיפורי MDLB

* פרק 3 מסיפורי MDLB

רק לידע כללי. הסיפורים שאני כותבת חלקית סשנים אמיתיים וחלקית פנטזיה וסתם כתיבה. לא צריך לחבר אותם אלי או לנשלטים ספציפיים באופן אישי מדי.

בפעמים הקודמות איתך לרוב התעסקנו בדברים שונים, יצאנו גם לכמה מסיבות ושם מבחינתי בחירת דברים לסשן היא מוגבלת. כמעט שכחתי מה זה לשחק באמא.

היה קצת קשה לחזור לזה. לא ידעתי מה בא לי לעשות איתך. מצאתי מאחורי הארון קיין עץ מאוד ישן ודק וחשבתי מה אפשר לעשות איתו.

נכנסת לי לסלון ושתינו קפה, הבאתי את הקיין הזה ולא ידעתי למה הוא יעיל. ואז קפץ לי רעיון להשתמש בו "בקטנה".

הבאתי לך דף ועט. ואמרתי לכתוב כמה מילים יפות עלי.

הרמת את הראש והסתכל עלי בסימן שאלה ואני עשיתי מעצמי "שולטת קשוחה וכועסת" והצהרתי לך:

תקרא לי: המורה!

חשוב לציין שראיתי איך אתה כותב כבר לא פעם כי במפגשי קשירות אתה רושם בפנקס תהליך הקשירה כדי לזכור מה לעשות. הכתב שלך הוא איום ונורא, קטן ולא ברור.

אפילו חשבתי אולי אתה כותב ככה בכוונה כדי שאף אחד לא יבין מה כתוב שם.

אז התחלת לכתוב משהו לא קריא. לקחתי את הקיין וקירבתי אותו לידיים שלך, משכתי את הקצה והצלפתי לך על היד.

- תהפוך את הדף ותכתוב שוב מהתחלה באותיות גדולות וברורות. שיהיה לך כתב של עולה חדש ולא של רופא!

ואיך אתה מחזיק את העט? - הראיתי לך איך להחזיק את העט בצורה אחרת, כך לא היה לך נוח לכתוב. ואם נוסיף על זה את ההמשך הצלפות בידיים וקפיצות שלך אחרי כל מכה באצבעותיך, אני לא מבינה איך בכלל הצלחת לכתוב משהו עם משמעות.

- הנה, עשית שגיאה!

- ממש לא!

- ממש כן! חפש אותה! - אתה מסתכל על הדף וכמובן שאין שום שגיאה.

- לא סיימת עם נקודה!

- נקודה? - אתה שם נקודה קטנה שבקושי רואים אותה בסוף המשפט ומסתכל אלי - הנה שמתי...

-זאת נקודה זאת?

חטפתי את העט מידיך וניסיתי לשים נקודה על הבטן שלך. משום מה העט לא רצה לכתוב על הגוף ורק דקרתי אותך. הופתעתי למה העט לא כותב והתחלתי לקשקש איתו על העור שלך, אומנם העט השאיר יותר שריטות מדיו. התייאשתי ושוב לקחתי קיין. בסופו של דבר באחת המכות גם הצלחתי לשבור את הקיין על ידך.

- איזה ילד רע! שברת למורה את הכלים! אתה בכלל לא יודע לכתוב, צריך להחזיר אותך מבית הספר לגן! הנה יש לי בשבילך חוברת עם אותיות ומדבקות. אתה קטן מדי בשביל כתיבה.

באמת הייתה לי כזאת חוברת שקניתי מזמן. והתחלתי ללמוד איתך אותיות. מצאתי לך א' במדבקות ודרשתי להדביק במלבן שמיועד להדבקת האות.

לא הצלחת. לא הבנת שיש מסגרת שבה צריך להדביק אותיות. והדבקת אותה סתם בצורה עקומה.

- לא הבנתי, אתה עושה לי את זה בכוונה? אתה עד כדי כך קטן שלא יודע אפילו להדביק מדבקה מדויק בתוך המלבן?

לא ענית לי ורק דפדפת את החוברת. כמו ילד קטן הצבעת לי לתמונות וסתם זרקת מילים על כל מה שהיה מצויר שם ובסוף מצאת אות ר' ואז אות ע', שילבת אותן והדבקת לי בחוברת.

הורדתי את האותיות והדבקתי אותן לך למצח.

- כמה שאתה תהיה רע יותר אוריד אותך עוד יותר. וגם בגיל. ואעניש כך שלא יהיה לך כבר כוח להתחצף. לקחתי אותך לחדר, הצמדתי לאיזה קיר ליד המיטה במקום לא נוח שלא יהיה לך אפשרות לזוז או להסתובב ושם כבר הצלפתי בך בשוטים שיש לי.

- אויש, ממש עשיתי לך טוסיק ורוד של תינוק, מה יהיה אם תהיה גם תינוק רע ואצטרך שוב להוריד לך את הגיל אולי לגיל העובר ואולי אפילו לזרעון. ככה בכלל נגיע לגלגול נשמות. אולי בגלגול הקודם היית ילד טוב יותר?

טוב, תינוקות לא יכולים להיות רעים, הם חמודים, רק מחייכים לאמא ושותקים ואפילו יש להם מוצץ. והנה אשים לך גם חיתול.

אפילו אשקיע בך.

אמרתי לך לשכב על המיטה ומרחתי עליך מלא קרם על הרגליים ועל הזין. כי ככה עושים כדי שלא תהיה לך שפשפת. ואז שפכתי עליך חצי בקבוקון של טאלק היית מלוכלך וכולך באבקה הלבנה הזאת. ככה סגרתי לך את הטיטול. אבל כשקמת מהמיטה הטיטול כל הזמן ירד לך והייתי צריכה להדביק שוב את הסגירה.

בסופו של דבר הורדתי אותך על 4, לקחתי מספריים וגזרתי חור בחיתול מאחורה. לא ציפיתי שיתפזר לי צמר גפן ממנו על כל הדירה, אבל מה בעיה, לא אני אנקה את זה. בשביל מה אתה פה?

גם בזה השתמשתי כדי להעניש אך הפעם בסטראפון. בלי להוריד את החיתול.