לפני שנה. 22 ביוני 2022 בשעה 0:37
קשירה שהייתי אמורה לשחרר מהר.
קשירה שהייתי צריכה לקבל בה החלטות.
קשירה שהשתמשנו בה בכל 10 חבלים של הסט האדום והיה לא מספיק והיה יותר מדי.
קשירה שקפצנו בה מעל הפופיק.
קשירה שבה הופתעתי עד כמה אתה סומך עלי.
קשירה שהזכירה לי כמה אחריות יש לי.
קשירה שבה הבנתי שאתה יקר לי.
קשירה שבה הבנתי מה הכיוון שלי.
קשירה שבה ראיתי כמה יפה הסבל שלך.
קשירה שבה שמעתי אותך. ולא. לא דיברת.
קשירה של שקט וחפירות אחרי.
קשירה של הרבה מגע כאילו אני מכירה אותך שנים אבל אני עדיין לא מכירה אותך.
קשירה של לילה לבן ועוגת גבינה אחרי.
קשירה שבה אתה מפורק בדיוק כמו עוגת גבינה שלי ואני רק חושבת למה לאחרונה שום דבר לא יוצא לי.
קשירה של נשיקה אמיתית בלי לברוח ובלי להתחמק.
קשירה שאחריה לא בא לי לשחרר אותך הביתה.
קשירה שלא סיימנו...
