אני אוהב לא מעט דברים,
רצוי שתכירי את רובם,
לא יהיה מבחן בכתב,
אולי בעל פה, אבל לא עכשיו.
אני אוהב גלידות בטעמים חמוצים,
תמיד קשה לי לבחור, יש מלא טעמים חמוצים.
אני אוהב וויסקי בלי קרח,
מריר,
מחמם את גרוני.
אני אוהב להסתכל במראה כשאני עומד מאחוריך,
מחבק,
לראות את יופייך,
מקרין עליי, גופך מחובק בזרועותיי.
אני אוהב מאכלים אסיאתים,
טעמים עזים,
מלאי צבע וחיים,
חריפים.
אני אוהב לחוש את ציפורנייך חורטות בי,
עוברות על גבי,
שורטות את חזי כשאני מעלייך.
אני אוהב לחוש את מגע הרוח הקרירה על פניי לפנות בוקר,
כשאני רוכב על אופניי,
שרירי כואבים,
רגליי זועקות, די, תפסיק,
אני ממשיך, מזיע, מתנשף, מחוייך.
אני אוהב חולצות שחורות,
חגורת עור אחת בת 30, מתנה מאבי.
עשויה מרצועות עור שזורות לצמה,
יפהפיה, שחורה, בעלת אישיות,
מגע משלה, צליל משלה כשהיא נוחתת על ירכייך,
חן משלה בדרך שהיא נחה על ישבנך,
מראה מלא השראה כשהיא עוטפת את צווארך,
כתכשיט שחי מחוץ לגבולות הזמן.
אני אוהב לצבוט את פטמותייך כשהן זקורות.
אני אוהב לנשוך את פנים ירכך, את שפתייך התחתונות.
אני אוהב להרגיש את חום גופך באצבעותיי,
הן חוקרות אותך, מטיילות בתוכך.
אני אוהב את מגע שפתייך בי.
אני אוהב את יופייך כשאת על ארבע,
או אלוהים כמה את יפה כך.
אני אוהב את הצורה בה גופך מתנועע כשאת מוצצת לי,
מתפתל, נע מעט קדימה, מעט לאחור.
אני אוהב את התחושה של עורך, לאחר שגילחתי אותך שם למטה,
חלק כמשי,
דגדגנך מתנפח בין שפתייך.
הרטט שזה מעביר בי, לא יסולא בפז.
אני אוהב את מראה טיפות השעווה על בטנך, על שדייך,
אדומות, לבנות, מבריקות מעט.
אני אוהב את ריח עורפך, כשאני נושק לו,
כשאת על בטנך,
פנייך בכרית,
ידייך קשורות לרגליי המיטה,
אני בתוכך,
שוכב על גבך,
חודר אלייך,
מסב לך עונג,
אוהב בך הכל.
כשאני מכה אותך,
כשאני קושר אותך,
סוטר בלחייך,
מושך בשפתך,
אוחזך בשיערך,
קורא לך כלבתי,
זה לא משום שאינך מוצאת חן בעיניי,
לא משום שאני שונא בך דבר,
זה משום שאני אוהב אותך,
אהבה שמעבירה אותי על דעתי,
ואני יודע מה את רוצה, צריכה.
על מה את מפנטזת,
כשידך נוגעת שם,
חשה את גופך,
ממששת,
כשאני לא לידך.
את רוצה אותי,
יפה שכמותך.
אני אוהב גם את זה.
ואני אוהב קיווי.