אני אשמע אותה,
אם רק אקשיב טוב,
אם רק אהיה לך לאדון קשוב,
אגיע איתך לסף הכאב,
המקום שבו מתחיל העונג,
זרמים עוברים בגופך,
חמימות תזרום מרגלייך לראשך,
תצמרר את עורפך.
את תצעקי,
אני אקשיב,
אל תבקשי שאפסיק,
תבקשי עוד, תתחנני שאמשיך.
תהיי ילדה טובה, תתנהגי.
את תופתעי מהפרס שילדות טובות מקבלות אצלי,
תתמכרי כל כך,
שאצטרך לשדל אותך להיות ילדה שובבה קצת לפעמים.
נכון שאת קשורה,
אין ביכולתך לזוז,
המקל,
הוא נועד לחנך אותך,
כמו מכחול, מעטר את ישבנך, ירכייך, בפסים בגוון ארגמן.
איך תסבירי את הסימנים האלו אם מישהו ישאל?
תגידי שהיית ילדה רעה, שובבה, מלוכלכת.
את תצייתי, תהנהני בראשך לחיוב לכל מה שאומר.
גאג בפיך,
עינייך מכוסות,
רק אוזנייך שומעות, מקשיבות לרעש המקל,
חותך את האוויר בדרכו אלייך.
קול שריקה,
קול הצלפה,
כאב חד, כמו חותך את בשרך.
נאנקת, אך רק קול עמום נשמע מבעד לכדור אשר סותם את פיך.
הנה,
את מתחילה להיות מחונכת,
אני רואה את זה על ישבנך,
רגלייך אדומות, סימני הלקאה מכסים אותן לכל אורכן.
ישבנך משובץ, אדום ולבן.
הנה, את מתחילה להיות ילדה טובה.
עכשיו רק אדאג שתצייתי.
את מתפתלת מעט
השעווה בגבך, טיפה אחר טיפה.
דמעות זולגות מתחת לכיסוי עינייך.
רעש עמום מנסה לבקוע מפיך.
אך הצעקה לא נשמעת, פיך סתום.
המקל חוקר בין רגלייך,
טופח מעט, ממריץ את הדם הפועם בדגדגנך בין כל הלחות והחום.
טופח על פי הטבעת, את מתכווצת.
אני מושך בקולרך, ראשך נמשך לאחור.
עדיין הצעקה לא נשמעת.
את כלבה טובה כבר.
אני מוציא את הגאג מפיך,
סותם אותו באיברי,
מזיין את גרונך,
רוק ניגר על אשכיי.
עדיין פיך תפוס, מלא עד אפס מקום,
לא פנוי להשמיע לי את אותה הצעקה.
אני מוציא אותו מפיך,
סותם אותו בידי.
אצבעותי מחזיקות את פיך סגור,
שלא אשמע ציוץ.
שקט.
אני חודר אלייך,
חזק.
בהפתעה.
אם הייתי יכול לראות את עיניך,
בטח הן יוצאות מחוריהן עכשיו.
אני מרגיש אותה מנסה לברוח,
לצאת, להדוף את ידי.
אני משחרר את ידי מפיך.
הבל פיך ננשף על כף ידי, חם.
ואז הנה, היא נשמעת, כאילו באה מרחוק.
חדה, צלולה.
הצעקה שלך.
מפלחת את החדר.
"גמרת?" אני שואל
"כבר גמרתי שבע פעמים, אני לא יכולה יותר, בבקשה תגמור" את מתחננת
"גמרת שבע פעמים, אני שמח שגמרת, אבך לא ביקשת רשות, שבע פעמים"
אני מסיר את הכיסוי מעינייך,
לשוני מלקקת אותך, את פי הטבעת שלך,
אצבע אחת נכנסת, אני לוקח את מיציך מבין רגלייך,
מסכך את החור.
בבת אחת כולי חודר אלייך
דרך המראה אני רואה את זה עכשיו.
עינייך באמת יוצאות מחוריהן,
דמעה זולגת
ליטוף על גבך.
סוטר לישבנך.
ביקשת שאגמור,
אני מספק לך את מבוקשך.
אני מתרוקן בתוכך, בתוך ישבנך.
נוזליי ממלאים אותך.
אני שולף את איברי מישבנך,
מעביר אותו על פיך,
את מלקקת אותו.
הצעקה עדיין מהדהדת בראשי.
כמה עונג.
חיוך ממזרי, מלוכלך, מסופק, עולה בשפתייך.
"את ילדה טובה, מאוד טובה" אני אומר לך.
מנשקך בפיך,
מלטף את ראשך,
משחרר את קשרייך,
אנחנו מכורבלים על הריצפה.
ראשך על חזי.
מלטף את שיערך.
כמה את טובה.
}{