כשבחוץ קר,
את שומרת עלי חם.
כשיומי מאבד שפיות,
את שומרת עליי בריא.
כשדרכי אובדת בסבך העיקולים,
את שומרת עליי מוכוון.
כשעיניי מושפלות לרצפה,
את מניחה ראשה בחיקי, מסתכלת בעיניי מלמטה, שומרת על חיוכי.
כשאני צריך להרגיש מיוחד,
את שומרת לי את כל כולך, רק אני בעולמך באותם רגעים.
כשרוחי חלשה,
את שומרת עליי, לוחשת באוזני את המלים הנכונות.
כשאני נזקק,
את שומרת עלי מלא, מענגת.
כששפתיי קרות,
את שומרת עליהן בחום שפתייך.
כשגופי רוצה אותך,
את שומרת עליו במגע ידייך, עוטפת אותו בגופך.
כשגוש שחור מלא מחסור מצטבר בתוך חזי,
את שומרת עליי מאושר, ממלאה אותי באוויר מלא חיים.
את שומרת עליי כל כך הרבה,
מעין מלאך שומר,
נותנת,
מתמסרת.
כשאני חש כל מחסור אצלך,
אשמור עלייך מיד!
אתייצב למענך,
אסייע,
אתקן,
אתן,
אשמור עלייך בגופי,
אכיל את רוחך ברוחי,
אשמור על חיוכך,
על הניצוץ בעינייך.
זוהי מטרה מקודשת,
אבצע אותה בלהיטות,
כל פעם מחדש.
כל פעם אביא אותה לכדי שלמות.
כל פעם כמו בפעם הראשונה.