עצירה פתאומית של הרכב ברמזור ופחית בירה מתגלגלת מתחת למושב קדימה.
Eagle משהו. בירה לאגר. מהרהר בה שניה לפני שהרמזור מתחלף שוב. צריך להפסיק להציץ בפון בזמן נסיעה.
שבוע לפני נסעתי לאסוף מזרן שסטודנטית מסרה לי כחלק ממעבר דירה. שלי. חמוש בשני ראצ'טים מוודא בוויז שוב את הכתובת הנכונה. חתיכת חור. אם לא הסטודנטים אפשר היה לזרוק את העיר הזו לפח. כשבאתי לפה לראשונה לפני כעשור הדבר היחיד שקיבל אותי פנים בעיר הזחוחה הזו היה כדור שיח ענק ויבש שהתגלגל לו בכביש ממש כנגד עיניי. אני אז וגרושתי צחקנו. זה היה כל כך סמלי לעיר הזו מעבר לכל קריקטורה אפשרית.
עולה למעלה לכתובת והשותף שלה פותח לי את הדלת. הוא מברך אותי בפרצוף של 'קח ולך' ותוך דקה אני עם מזרן ענק על הידיים. מדדה במורד המדרגות. מגיע לרכב ומניח את המזרן על הגג לא לפני שהנחתי שמיכה עליו והדקתי עם חלונות הרכב.
אדם מבוגר ניגש אלי מהספסל מחוץ לבית האחרון בגוש. אתה צריך עזרה? הוא מחייך בשיניים סדוקות וחסרות. ואז אנחנו מחייכים אחד לשני. אני מכיר אותו. הוא היה עובד שלי לפני כעשור. איש תחזוקה של מחסני קירור ענקיים. מטפל באמוניה באופן אישי. קסום ככל שזה יישמע. לא זכרתי את השם שלו. הוא היה רוסי. ניצול של פריפיאט באוקראינה. כל הפנים מצולקות. החלק הימני העליון נראה שמעט מעוך כלפי פנימה. הפה עקום ועיין מרצדת. פריפיאט היתה העיר הקרובה ביותר לצ'רנוביל שרק יומיים אחרי השכילו הממשלה הרוסית להבין שצריך לפנות שם את האנשים.
הוא עוזר לי להרים את המזרן על גג הרכב ולקשור אותו עם הראצ'טים. אמרתי לו שאני מסתדר ועד עכשיו העברתי די לבד אז הכל בסדר. אבל הוא התעקש. התעניינתי במצבו והבנתי שהוא כבר 6 שנים מובטל. וגם גרוש לאחרונה. ומצב בריאותי שידע ימים טובים יותר. אז המפעל עדיין עובד... אני חצי מתעניין. מי נשאר את מי פיטרו... ההוא עדיין מנהל שם?
חברו הקשיש לספסל מסתכל עלינו מרחוק. עוד ספסלי פרלמנט כאלה בעיר פריפריה. תכף הוא יחזור שלשם וימשיך כמו בכל ספסל פרלמנט לנהל את המדינה ולדחות את קיצו. מסיימים עם המזרן. ואני מודה לו שעזר לי וחסך לי המון זמן. אני יכול לשלם לך או משהן? מה פתאום... הכל בסדר... סע בזהירות... אנחנו נפרדים בלחיצת יד וחיוך כנה. הוא חוזר לאיטו לספסל הפרלמנט שלו. מה יש לו כבר לעשות. 6 שנים מובטל. לא מעסיקים אותו יותר. מעקם מבט, מוודא שוב קשירה ונכנס, לרכב. מסתכל עליו במראה האחורית עוד יושב שם עם החבר הקשיש ומדברים.
נפרד מהעיר הזו סופית. שואל את עצמי מתי עוד יצא לי לחזור לפה באמת. בדרך עובר ליד מכולת עממית ומחליט לעצור. בכסף הקטן שיש לי הרכב אני קונה בירה קרה שמצאתי שם במקרר. Eagle משהו. ואז אני חושב. זה בקטנה. ממש בקטנה. אבל אם כבר לשבת שם בספסל.. כבר עדיף עם בירה. אז קניתי גם לחבר שלו בירה.
הרמזור מתחלף לירוק ואני מתחיל לנסוע. הבירה נשארה ברכב. כבר רותחת מאז. הם כבר לא היו שם. נשארתי שם רבע שעה לחפש אותו אבל לא מצאתי. עוד סמליות מוזרה כשככה אני נפרד מהעיר הזו.
ראבאק... מה היה השם שלו...