ומה אם זנחתי
ולא דאגתי לך אחרי ש
הייתי אמור? הייתי צריך?
הזהרתי אותך שלא להביט לאחור
להסתכל קדימה ורק קדימה
להתמקד במה שהזנחת. שהזנחנו.
אחרת תהפכי לנציבת המלח והמרירות שאת היום
ואת לוטשת מבט על הטוב שנקרה לי. לצד האבדה הגדולה מנשוא.
ומכרסמת לאט לאט בספק. ללא כל הועיל.
מנסה לשאול שאלות שהרלוונטיות שלהן התפוגגה ממזמן.
לפעמים את עונה לעצמך. את מה שאת רוצה לשמוע. כדי להזין את המפלצת שבפנים. את השדים שבחוץ.
ואולי כל זה היה יכול להס...
זה לא משנה עכשיו. לפעמים אפילו זמן שוחק.
לוט
לא יכולתי להעלות
על הדעת שתשכח
אותי מהר כל כך
לוט
יש עדיין שאלות
שעולות בי לפעמים
מה קרה לפני שנים
איך הלכת
לא חשבת לעצור
ברחת
לא הבטת לאחור
לראות אותי
לא ידעתי מה קורה איתי
ושקט מאז
שום דבר לא זז
שום דבר לא מעניין
לפעמים הרוח קצת שוחקת את האבן
לפעמים אפילו רוח אין
לוט
אבנים מסוגלות
לעצור את העבר
תחשוב כמה עצור בי כבר
לוט
איך הצלחת לגלות
את הדרך הנוחה
לשמור שלא אטריד אותך
הן ידעת
שלהסתובב אסור
ולא אמרת
שום דבר ברור
לטובתי
עמדתי
לא ידעתי מה קורה איתי
ושקט עצוב
כלום לא חשוב
שום דבר לא מעניין
לפעמים הגשם בא שוחק קצת את האבן
לפעמים אפילו גשם אין
לוט
אתה יודע יש לילות
שאני יושבת סתם
ומסתכלת על הים
ושקט וחם
אפילו הים
בזמן האחרון מתרחק
לפעמים הזמן שוחק קצת את האבן
לפעמים אפילו זמן שוחק
