שששששש אני לוחש לך ברוך ומתבונן בה. היא משתתקת. שכובה על הגב. רגליה מהודקות בחבל לקרסוליה וחבל נוסף משאיר את הרגליים בפישוק לצידי המיטה. את ידיה בחרתי להשאיר חופשיות. כיסוי שחור על פניה. היא אוהבת לדעת הכל הקטנה שלי. כל דבר שעושים. לא להיות מופתעת.
אני מתקרב אל דש שפתייה ומעביר לשון זריזה בטרם תחטוף אותה לנשיקה. איזה דבר את קטנה...איזה דבר את... אין לתאר. מחזיר אצבע כמו שני את שני המרגלים מכנען ומבשרת שהפות בהחלט רטוב . הארץ אכן פות זב חלב .ודבש.
שששש קטנה. את נושכת את השפה התחתונה. מנסה לגשש את עורפי בידיך כדי לקרב ואני לא נותן. שלא אאלץ לקשור אותם קטנה. רוכן מעליה. לרגע חושש למחוץ אותה. גמישה קטנה שלי. ומתחיל לזיין אותה.
דווקא החבלים הם אלה שמגבילים אותי הפעם ואני מתיר אותם כדי להשתמש בה יותר. נהיה רע יותר ויותר . בוטה יותר ויותר. מטורף יותר ויותר . ואז מסיר את כיסוי העיניים . אני רוצה לראות את העיניים שלך כשמה שאת רואה זה רק את הלבן בעיניים שלי. איזה דבר את קטנה. איזה דבר את. מכורה שכמוך. לעזאזל עם שעות השינה שלי. לעזאזל עם שעות הנהיגה המרובות. אני הופך אותה ומכדרר אותה ועוטף אותה בכפית אחת גדולה . משובללת כמו עובר. איזה דבר את קטנה. איזה דבר....
