סרטן הגדי

"היי קטנה"

"היי אבוש" היא עונה בקול המתוקי לה כשל פעוטה ממש.

"אמממ אני צריך להתייעץ איתך על משהו ילדה".

"מה אבוש?"

"אמממ יש לי פה צעצוע ואני לא בטוח איך להשתמש בו וחשבתי לעצמי...את יודעת גם לשחק בצעצועים אז אולי תייעצי לי מה לעשות עם זה..."

נהמות נשמעות מלמטה. הרגל שלי מונחת על הראש של הצעצוע.

"אמממ איזה מן צעצוע זה אבוש?"

"מה אני אגיד...יש לה 3 חורים. מאד שימושיים. אני בדיוק עכשיו עם הרגל עליה. שוקל מה לעשות עם הדבר הזה."

"אבוש...זה צעצוע מדבר?"

"לא בטוח קטנה. דחפתי את הגרב המלוכלכת שלי לתוך אחד החורים שלה כי זה השמיע נהמות וכל מיני."

והצעצוע למטה על בטנה . קשורה בידיה וברגליה. חולצת הDC השחורה שלי עוטפת את הראש שלה. 

"וחוץ מחור ההוא יש לה עוד חורים אמרת?"

"כן. יש לזה עוד שניים לפחות ראיתי"

"אז אולי כדאי גם לשם לדחוף משהו."

"נכון קטנה. מה נדחוף לשם?"

"תדחוף לשם 4 אצבעות!" הקטנה מכריזה בקול המתוקי החתולי שלה.

ואני אפילו לא צריך להרטיב את האצבעות ומכניס לתוך הכוס שלה 4 אצבעות ומסובב פנימה. הצעצוע גונח עם הגרב ונוהמת. לא יכולה לזוז. אני מחטיף כאפה לראש של הצעצוע. שקטטטטט. אני מנסה להתרכז פה. 

"ומה לעשות עם החור השני"?

"תכניס לשם את הסגול הזה אבא"

ואני לוקח את הפלאג הסגלגל

"זה רעיון מצוין קטנה."

"רגע אבא....לא בטוח שמגיע לה...תן לי לשאול אותה"

ואני שם את קטנה על רמקול ומניח את הפון ליד החולצה השחורה. מוציא לצעצוע את הגרב מהפה.

"צעצוע? מגיע לך לקבל את הבולבול של אבא לטוסיק שלך"?

"כןןןן בבקשה....כןןןןן......" הצעצוע מרייר לפתע מתוך מעמקי החולצה. 

"אני לא יודע קטנה. לא חושב שמגיע לה ודוחף חזרה את הגרב המטונפת והרטובה עמוק לתוך הפה של הצעצוע.

"אמממממ אבוש....?..." קטנה קוראת לי בקול המתוק החתולי שלה.

"תכניס לה את הבוהן שלך לפה שלה. אם היא רוצה בולבול היא צריכה לחנוק את עצמה על הבוהן"

ואני מקרב את הרגל שלי לפה שלה שמציץ מבעד לחולצה השחורה והיא מכניסה ומוצצת את הבוהן שלי ודוחפת את הראש שלה עוד פנימה.

אני מחייך אליה ומפרשן לקטנה מה בדיוק הצעצוע עושה. 

"יותר עמוק צעצוע" והצעצוע חונקת את עצמה על כף הרגל שלי בפה שלה. עד קצה גבול היכולת.

אני מוציא לאחר זמן מה את הרגל. 

"מה אומרים צעצוע?"

"תודה חניבעל . תודה רבה."

"לא לי מטומטמת. צריכה להגיד תודה לקטנה שלי". ומקרב את הפון לפנים שלה.

"תודה רבה תודה רבה שהרשית לי לחנוק את עצמי על הבוהן של חניבעל".

"אני עוד לא מרוצה. אבא".

"על מה חשבת קטנה סוטה שלי?"

תתן לה 20 ספאנקים והיא צריכה להיות בשקט בשקט. אם היא צועקת אז היא לא מקבלת בולבול בכלל".

ואני מחייך. לפעמים הקטנה יותר מרושעת ממני ודוחף עוד פלאג שחור קטן יחד עם הסגול לחור של הטוסיק שלה . בכח רב.

סוטר לה עם היד החזקה שלי על הטוסיק שלה. שקט. ועוד אחת. ועוד אחת חזקה. ומי שמכירה אותי יודעת כמה הספאנקים שלי חזקים ואני ממש מנסה שוב. ושוב.

וקטנה ואני לא שומעים ציוץ אפילו. צעצוע עברה בהצלחה כעשרים ספאנקים ולא השמיעה שום הגה.

"אנחנו מרוצים ממך צעצוע". ורק נהמת רווחה נשמעת אי שם למטה מתוך החולצה השחורה. 

"אבוש...אני הולכת לישון. אבל תספר לי מחר מה עשית לצעצוע . "

"בסדר קטנה שלי לילה טוב ילדה סוטה של אבא"

"אבוש...ודבר אחרון..."

"מה קטנה שלי?"

ואז היא שוב מסיימת בקול המתוקי חתולי שלה.

"אבוש. תאנוס לה את הצורה".