סרטן הגדי

יש בהחלט מקום לשינוי קיצוני בהתנהגות כל זמן שאתה יודע שזה ייקח הרבה זמן עם המון סבלנות והמון תשומת לב לפרטים. לא לשכוח את הדבר הכי חשוב בכל מה שנוגע לאילוף:
התמדה. אתה חייב להתמיד.
אתה לא מכתיב את כללי התנהגות הרצויה לך ומצפה לתוצאות. אתה מניח לה להבין לבד. כל התנהגות שהיא בוחרת מאד לגיטימית. על חלק מהם היא תקבל עונש. זה הכל.
העונש חייב להיות כואב. ללא שום אלמנט מיני. ללא מגע. ללא הכנה. ללא פורפליי ואפטר קייר. כדי שהיא תדע לעשות את ההפרדה. כרגע את נענשת. זה אולי משחק אבל זה עונש במלוא מובן המילה. ללא הקדמה למשהו אחר.
אתמול בערב היא חזרה עצבנית מהעבודה. אתה יודע למה היא מסוגלת. אתה מכיר טוב טוב את הניואנסים. אתה מכיר את העצבים שלה. אתה מכיר את המילים שיצאו לה מהפה. אתה מכיר את ההתנצלות. אתה מכיר את איבוד השליטה שלה. בעצמה.
ככל שהיא שפחה לא ממושמעת כך אתה משפר את יכולותיך כשולט.
ההתחלה אומנם קשה אך המאמץ משתלם.
אתה כמובן נותן לגיטיציה לכל שלל הרגשות שהיא תביא עימה. פגישות חשובות בוטלו. חוסר מקצועיות של הצוות מתחתיה. חוסר פרגון של הצוות מעליה. עמידה בלוח זמנים. לחץ מתמיד. לקוחות לא זמינים. הרבה שאלות מעט תשובות.
היא חוזרת הביתה עם מטען לפרק ואתמול אתה היית שם עם הילדים.
אתה נותן לגיטמיציה לרגשות שלה. אתה לא עוצר אותם בתוכה. אתה נותן לה להשתחרר ואתה נותן לה להבין שזה בסדר. כמובן יהיה לזה מחיר כמו תמיד אבל זה בסדר.
היא אבדה לרגע שליטה על העצבים שלה ואתה מחליט להוציא אותה לאיורור מהבית.
לכי לאחותך בקיבוץ הסמוך. תקפצי לחברה הקבועה שלך מימי שישי לקפה. תעשי הליכה מסביב לבלוק. לכי לבית קפה הסמוך ותתהדרי בקפה וסיגריות. לכי תרגעי. הכל בסדר.
כשתחזרי הילדים כבר יהיו במיטות .
אתה שולח לה SMS קצר: "צלצול לפני שאת מגיעה.תריסר הצלפות בקיין. תתכונני. זה יהיה כואב".
אתה נותן לה להתבשל ולהבין. יש דברים שאתה לא תעביר לסדר היום. יש התנהגות לא רצויה שהיא תדע שהיא תשלם עליה. ולכן העונש חייב להיות כואב. באופן חד משמעי.
ללא שום קשר לסשן. לבדסמ. לסקס. ללפני ואחרי.
היא חוזרת הביתה ואתה מנחם אותה.
"לכי תתארגני. תתקלחי. "
אתה מכין לה קפה.
"הילדים כבר במיטות. נתתי לקטנה את התרופה נגד השיעול. טכנאי יבוא ביום שישי לסדר את הקליטה. אמא שלך התקשרה. אחרי הקפה את מקבלת את העונש."
כל הזמן על אש קטנה. כל הזמן במשחק. ללא הפסקה. היא לאט לאט מפנימה ויודעת. על התנהגות לא רצויה היא תשלם.
היא מושכת את הקפה עד שהוא הופך כבר לאייסקפה אבל זה לא עניינך. כמו באילוף כלבים וחינוך ילדים. אתה חייב לעמוד במילה שלך.
היא יודעת שעל כל התחצפות בשלב הזה היא רק מחמירה עם העונש.
"למה תריסר? למה לא להתחיל מ1?"
"24"
"רק שאלתי." ומוסיפה צחוק קל.
"36"
היא מבינה ושותקת.
היא מסיימת רק אחרי חצי שעה את הקפה.
"למיטה. על ארבע. תפשילי מכנס".
סגרת את הדלת של חדר הילדים. וידאת שדלת הכניסה נעולה. לא אכפת לך שהשכנים ישמעו. את החלונות אתה משאיר פתוחים.
אתה מוציא את הקיין ונכנס לחדר שינה. היא מחכה לך מוכנה בגופה וברוחה לעונש הצפוי לה.
אתה מוציא את הקיין מהארון. סוגר את הדלת כדי שהרעשים ייבלעו.
"את מקבלת את העונש על ההתנהגות שלך מהערב. את סופרת כל הצלפה שאת מקבלת. 1 אדוני, 2 אדוני וכן הלאה. אם תאבדי את הספירה אני מתחיל מהתחלה. אני מציע לך לנשוך את הכרית. זה יהיה כואב."
ואתה מתחיל להצליף. עונש. רק עונש. ללא מגע. ללא ליטוף. ללא מילות הרגעה. פשוט עונש.
"1 אדוני. 2 אדוני. 3 אדוני..."
אתה עושה הפסקה קטנה כדי לתת לה להסדיר נשימה. אתה לא נוגע בה. אתה לא לוחש לה שהיא השפחה הקטנה שלך. אתה לא אומר לה כל הכבוד. היא יודעת שזה מגיע לה.
"15 אדוני. 16 אדוני 17 אדוני..."
עוד הפסקה קטנה. אין יופי. אין מחמאות על כושר העמידות שלה וכח הסיבולת. עונש זה עונש. כמו לכלבים.
"22 אדוני. 23 אדוני. 24 אדוני".
לא כל כך מעניין אותך אם היא בספייס או לא. עשית הפרדה. זה עונש. זה לא סשן. שגם היא תעשה.
אתה לא אומר לה 'שזה לא יחזור בשנית' מכמה סיבות. אתה לא יכול להבטיח את זה. היא לא יכולה להבטיח את זה. והסיבה הכי חשובה: אתה רוצה שזה יקרה.
אתה משאיר אותה שם להתבוסס בפצעיה.מחכה. זה לא הזמן לנחם. נותן לזה קצת לדהות. קצת להירגע. נותן לנפש שלה להתיישב. לקבל. להיכנע.
היא על ארבע במיטה .ראשה למרגלות המיטה. אתה מתקרב אליה לצד המיטה. מלטף את ראשה. זיקפתך מבעד למכנסיך מלטפים את פניה.
היא מתחככת על הזקפה כמו חתולה מיוחמת.
"רוצה לחזור הביתה שפחה?"
היא יודעת למה אתה מתכוון. לחזור הביתה מבחינתכם זה מילת קוד להכנס מתחת לזין. מתחת לביצים. אי שם בין התחת לביצים. שם זה הבית שלה. שם היא מוגנת. שם היא אוהבת להיות. שם זה השקט שלה.
"רוצה לחזור הביתה שפחה קטנה?"
"כןןןןןןן" היא לוחשת.
אתה מוריד את המכנס ונותן לה. נותן לשפחה שלך לחזור הביתה. נותן לה להבין. להפנים. לדעת. לקבל. להיכנע. להתמסר. להשיב תמורה. להגיד תודה.
תודה על האילוף. על ההתמדה. על זה שאני לא מוותר לה. בעיקר כשהיא טועה.
ואז היא אומרת משהו שאסור לה להגיד. אסור היה לה להגיד. ההתחצפות שלה לפעמים עולה על כל גבול. התעוזה. הידיעה על המחיר שהיא תשלם על היציאה הזו וההתעלמות מהעונש הכבד הצפוי. היא אומרת משהו שגם אותך זה כבר מוציא משלוותך. ולהוציא אותך משלוותך זה משהו שקשה לעשות. הפעם היא אומרת משהו שהיא באמת תתחרט עליו. היא צריכה. אתה תוודא את זה.
היא אומרת:
"אבל למה על צד אחד?"