סרטן הגדי

ירון חזר הביתה מהעבודה. הניח את התיק. החליף לבגדים נוחים. הכין לעצמו קפה וישב 10 דקות מול הפייסבוק. לאחר מכן ניגש לראות את השפחה שלו בחדר השני.
"שלום בייבי שלי. התגעגעת אלי?"
הוא הרים אותה מהשמיכה שעל הרצפה והניח אותה על המיטה.
"איך עבר היום קטנה?" הוא ליטף אותה והתבונן בה.
"מה בייבי? את יכולה להוציא את המוצץ אם את רוצה אבל את לא צריכה. אני יודע מה את צריכה ומה טוב שלך. נכון קטנה"?
ירון המשיך לגעת וללטף את שדיה המעוטרים של בייבי.
"אוייש קטנה. עשית פיפי?".
ירון ניגש לחדר השני והביא עימו חיתול למבוגרים.בדרך הביא מהשידה גם את המגבונים ושקית ריקה.
"לא נורא קטנה. לא קרה כלום. אני אחליף לך בייבי שלי. רוצה שתהיי נקייה".
ירון הוציא את החיתול המשומש וניקה עם המגבונים את התחת ואת הכוס.
"המצאת המאה מגבונים קטנה. נכון? מה היינו עושים ללא מגבונים."
ירון הרים את הקטנה שלו והניח אותה באמבטיה.
"אנחנו חייבים לקלח אותך קטנה. את מסריחה לגמרי. המאסטר שלך אוהב אותך נקייה. את יודעת את זה. נכון קטנה?"
ירון פתח את המים החמים והקרים וכיוון אותם לפושרים. מילא את האמבטיה. שפך לתוכו את קצף האמבטיה המיוחד שקנה.
"נהנית קטנה? את יכולה להוציא את המוצץ אם בא לך."
ירון לקח את הספוג והרטיב אותו. לאט לאט הוא התחיל לקרצף בעדינות את בייבי. הוא התחיל באצבעות הרגליים ועלה כלפי מעלה. לא מחסיר אינצ'. לא מחסיר נקבובית.
"כיף לך קטנה?"
ממשיך לעלות למעלה לירכיים. מסביב לרגל. מקרצף ומסבן. לא משאיר שום נקודה לא מטופלת.
"אוי קטנה. את צריכה גילוח חדש. כבר יש לך הרבה בייבי." מחייך אליה.
עולה למעלה. מסבן את הבטן ואת המותניים. מכניס אצבע שובבה לפופיק ומסבן גם שם. מסבן ומקרצף ביסודיות את השדיים שלה שעומדים במקומם. הפטמות זקורות. כמו שהוא אוהב.
עובר עם הספוג על הצוואר והעורף. מסבן את הכתפיים ואת בית החזה. לא שוכח נקודה.ממשיך לעלות ושוטף את הפנים כאשר הוא נזהר על העיניים. שופך שמפו תינוקות על השיער הארוך ומקרצף גם אותו. משפשף וחופף לה. לאחר מכן שוטף לה במים. בעדינות. ברכות. באיטיות ובסבלנות.
"זהו בייבי. את נקייה. בואי ננגב אותך".
ירון מרים שוב את בייבי לכיוון המיטה. מניח אותה על מגבת שדאג להניח שם כבר קודם. מתחיל לנגב אותה בכל איברי גופה. לא חוסך. לא ממהר. לאט לאט. מנגב אותה מהרווח שבין אצבעות רגליה ועד לשערה.
"עכשיו נגלח לך את הכוס קטנה".
ירון הלך להביא את הסכין המיוחדת בשביל בייבי וקערת מים חמימה שאותה הניח על שרפרף צמוד.
הוא מרח לה את קצף הגילוח על שיער הערווה וקירצף אותו.
"אל תדאגי קטנה. הכל יהיה בסדר. המאסטר שלך דואג לך קטנה."
ירון התחיל לגלח את בייבי עם הסכין. לא ממהר. לאט לאט. כל פס הוא שולח את הסכין לקערת המים ומחזיר חזרה. עובר בעדינות. מגלח פס פס. עושה עבודה יסודית. משאיר את בייבי מגולחת למשעי.
"זהו קטנה. חכי לי פה. תכף אני חוזר."
ירון מסדר את הדברים במקומם. מחזיר את הכל למקום. מסדר. מארגן. מנקה אחריו. את החיתול המשומש בתוך השקית זורק לפח.
"כעת נחתל אותך קטנה".
הוא מניח את החיתול מתחת לישבנה של בייבי ומחתל אותה בהדיקות ובמסירות.
"זהו. בייבי מוכנה."
הוא הולך למטבח וחוזר עם בקבוק תינוקות עם חלב רגיל בפנים. חוזר ומתיישב על המיטה.
"בואי תאכלי קטנה. תשעני עלי".
בייבי נשענת על ירון שדואג להוציא מהפה שלה את המוצץ. וירון מאכיל אותה מהבקבוק. מלטף אותה ביד השניה. בייבי גומעת את הבקבוק בלגימות קטנות. לירון יש זמן. הוא לא ממהר. לאט לאט. בייבי מסיימת וירון מרים אותה חזרה אל השמיכה המחממת שעל הרצפה. מכבה את האור.
"לילה טוב בייבי."
הוא יצא מן החדר אך חזר על עקבותיו.
"כמעט שכחתי קטנה" והחזיר לפיה את המוצץ.
יצא מן החדר. השאיר חריץ צר פתוח.
"לילה טוב קטנה. אני אוהב אותך בייבי".