אין כזה דבר מוזה. לא קיים. כנראה כמו אלוהים, זה קיים רק כשאתה בוחר להאמין בו ולא קיים כשאתה פשוט לא מאמין בו.
אין דבר כזה מוזה. השראה. בולשיט. פיקציה אחת גדולה.
נתקלתי בכמה פניות של המושכים בקולמוס שנתקעים עם רעיון אך ללא השראה ומוזה.
לפני כמה שנים גם לי היתה פעם את הבעיה הזו. או לפחות חשבתי שהיתה לי.
נתקעתי עם רעיון אך ללא מוזה.
אז עשיתי לעצמי תרגיל.
קניתי בלוק A4 צהוב ועט פיילוט V5 כחולה.
הכרחתי את עצמי לכתוב כל יום ויום דף שלם בבלוק הצהוב. לא משנה מה. העיקר לכתוב.
בדף הראשון זה יצא לי כמו אותם עונשים של בית ספר. העונש שבארט מקבל עם פתיחת הסדרה.
בגלל שלא היה לי מה לכתוב פשוט כתבתי על כל הדף 'אין לי מה לכתוב אין לי מה לכתוב אין לי מה לכתוב'. כבר באמצע הפסקה היה לי מה לכתוב. אחרי כמה שורות הרעיון כבר זרם. קרם עור וגידים. הפך מרעיון בראש לישות חיה על הדף.
המשכתי לכתוב כך ולמלא את הבלוק הצהוב. אך שורות ה'עונשים' כביכול לא חזרו עליהם.
בגלל שאין כזה דבר מוזה.
עצם הכתיבה עצמה מוציאה ממכם את זה.
אני אחזור.
עצם הכתיבה עצמה מוציאה ממכם את זה.
את הרעיון. את נושא הסיפור. את העלילה. את הדמויות. את הכל בעצם.
אני חושב שזה הכל.
למושכים בקולמוס. אני לא מבין בהרבה דברים. אני מבין בזה. מקווה שעזרתי.
ותודה ל-rouge על הרעיון לפוסט.
לפני 13 שנים. 26 במאי 2011 בשעה 20:39
