בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 12 שנים. 8 ביוני 2011 בשעה 6:08

זה הפך למן טקס קבוע. לחזור הביתה מהבית ספר בדרך הארוכה. הכל כדי שיהיה תירוץ לעבור בבלוק מספר 42. לחתוך אותו דרך הפרצה בגדר. לעבור את החניה מתחת לבית. דרך הבניין. להציץ במעלה המדרגות. לבדוק מה הוא קיבל בתיבת הדואר מעבר לדואר הקבוע של החשבונות. להכיר את סדר היום שלו. מתי הוא יוצא מהבית. מתי הוא חוזר. מתי הוא עושה קניות. לתאם עם אמא כך שאצא לפגוש אותו במכולת. מבלי שהיא תדע כמובן.
לארגן מחדש את החדר כך שהמיטה תהיה מתחת לחלון. לעשות שיעורים כך שהחלון יהיה פתוח ואוכל לצפות בבניין ממול. בחלון ממול. חלון חדר השינה שלו כנראה. לשים כסא מאחורי הדלת. אולי אסור אצלנו לנעול את החדר אבל לפחות אוכל לשמוע אם אבא מתקרב.
לחקור עליו. לשאול אודותיו. כדרך אגב. בעורמה. להתיידד עם בת הכיתה שאני הכי שונאת שגרה בקומה מעליו. ללכת אליה לעיתים תכופות. לשרוץ אצלה סתם ללא סיבה. לנסות לדלות ממנה פרטים עליו. כדרך אגב. בעורמה. שלא ישימו לב שאני מעוניינת. להגיע אליה בזמנים שהיא לא בבית. ואני יודעת את זה. לשבת על המדרגות בדיוק מעל לדלת שלו ולהקשיב. מידי פעם כשאין שכנים שעולים או יורדים להתקרב ולהצמיד אוזן לדלת.
להקשיב יותר. בעיקר כשאבא ואמא מדברים עליו ביידיש שם בחדר השינה. לכתוב עליו ביומן שלי. על מה שמתרוצץ למעלה. וגם שם למטה. לקרוא לזה בשמות קוד כי אמא לפעמים קוראת. היא חושבת שאני לא יודעת.
לשמוח מהתרגשות בכל פעם שמגיעה עליו אחת מהחברות שלו. לעשות כל תחבולה אפשרית כדי לצאת מהבית לעבר הבניין שלו. מתחת לחלון שלו ולהקשיב. לאזור אומץ ולהתקרב לדלת שלו כשזה קורה. להקשיב לצרחות ולבכיות. להשתגע מסקרנות. להתרגש כאילו אני ממש אחת החברות הללו. לבדוק בעיון את הבעות פניה שלפני ובעיקר את אלה של אחרי.
לנסות לזהות את ההצלפות. אלה של הידיים. אלה של החגורה. ויש קולות שאני לא יודעת עדיין מה הם. לנסות לבדוק את זה. יום שלישי אתמול היה משהו חדש שלא שמעתי בעבר. ביום חמישי מגיעה עוד אחת. בין 21:00 ל-22:00. אני חייבת למצוא תחבולה כדי למצוא תירוץ לצאת מהבית בשעה הלא סבירה הזו. ללכת במהירות לבית שלו. לעלות. לחכות שאף אחד לא יראה. להתקרב. להאזין. להתרגש יחד איתה.
זהו להיום. אני עייפה. מחר אכתוב לך יותר על הדייר שלנו. אני אנסה. לילה טוב יומני היקר.

נעמה קמה ממיטתה ולוקחת טיפקס כדי למחוק את השורה על אמא שלה והמילות קוד. אמא שלה לא צריכה לדעת. היא מניחה את היומן מתחת לכרית שלה.
נשכבת במיטתה.
מתכסה.
נוגעת בעצמה.
בעיקר בפות שלה.
מכבה את האור.
[url]http://www.youtube.com/watch?v=gB0B-UHRe-Y

פרחונית​(לא בעסק) - נהדר
ממש אהבתי איך שבנית את זה
מגלים לאט לאט אחרי מה היא בולשת
מקסים
( הנה, אני יכולה לכתוב יותר מאשר "אין עליך" )
לפני 12 שנים
מתוקף אישיותה - יופי של מוסיקה בסרטון.
עכשיו אלך לראות את הסרט ובטח אבין את הכתיבה שלך מזוית אחרת לגמרי.

חג שמח איש.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י