נרגשים מגודל המציאה טיפסנו אט אט לקומה השנייה, אחזת בידי ונזהרת פן אמעד במדרגות התלולות, במדרגה האחרונה נגלה לעיננו מחזה נפלא, עץ עב גזע וענק ממדים.
עוד בטרם הספקתי להתפעל בקול רם טיפסת עליו כקופיף מיומן וכבר הבטת עלי מלמעלה.
אחרי מספר דקות שבהן השתעשעת בהנאה גמורה שאלתי בהחלטיות:
״שנשחק״?
לא ממש רצית לרדת מהעץ הנפלא והתעלמת משאלתי.
שאלתי שוב מעט רוטנת: שנשחק?
או אז שמעת את הרטינה שבקולי ומיהרת לרדת מהעץ, צחקתי לעצמי כשהסתבכת מעט עם הירידה מטה אך גילית תושייה והתגברת על המכשול די מהר.
צעדנו מספר נוסף של צעדים והתיישבת על הספסל, דרוך מתוח וקשוב.. נשמת מעט מהר אך דיי מהר הסתגלת לקצב נשימות בטוח ואחיד - נשמנו יחד.
קירבתי את פניי אל פנייך במטרה לתבוע עליך בעלות מלאה, היית מרוכז בי ולא ראית כלום מלבדי.
אני לעומתך הוסטתי מקו חשיבתי כשגיליתי גבר אריתראי סקרן מציץ עלינו..
פסססטטטט לחששתי ברעם הזעפתי פנים וסימנתי לו עם עיני לעוף משם.
משהלך חזרתי אליך - הרגשתי שאיבדתי מומנט קל.
אתה, עדיין היית מרוכז בי.
מכנס הבד הדק שלבשת לא השאיר מקום לדמיון וההתחככות בך אף הגבירה את קשיות גבריותך.
חצי עומדת חצי יושבת רכנתי לעבר אוזנך ובמילה אחת איבדת שיווי משקלך בישיבה. ״תתפשט״.
מבטך המרוגש והמהוסס אמר הכל, ״שששש.. זו אני שמחליטה, תראה״ הצבעתי עם ידי והזזתי אותה בחצי קשת ״תראה איך אנחנו - רואים ולא נראים״.
האוויר בחוץ כל כך נעים ומלטף את העור.. התפשטת.
בעטתי לך בביצים וקפצת מעט עוד בעיטה עוד תזוזה, עוד בעיטה חזקה נאנקת וראיתי כי השתדלתי מאד שלא לזוז. ליטפתי שערך העברתי ידי על ראשך ואז ביקשתי ממך להיות לי לסוס רכיבה הרמתי מעט את שמלתי והתיישבתי עליך ״דיו דיו״ צעקתי לך ומשלא זזת נעצתי את עקביי במותנייך.
השמלה האדומה רפרפה על עורך וגבך החל להירטב מהלחות שבין רגלי.
״תעשה לי סיבוב בקומה״ פקדתי.. הלכת לאט ובאופן יציב, שיערך הארוך שימש לי כמושכות, בתום הסיבוב ליטפתי ראשך ושיחקתי עוד קצת..
״שכב על הגב״ מיד נשכבת. גבריותך רפסה ואפסה כוחות התיישבתי עליך בדיוק רב והתחככתי קלות, לא היה צריך הרבה כדי לעורר אותך שוב.
תאוותי היתה גדולה והממתק שאתה, היית בעצם כל מה שביקשתי לי.
זקפתך החלה להתחזק ואגנך החל לנוע מעלה מטה עוד לא מצאת את הדרך איך לחדור אלי ומשהתקרבת אל הדרך העברתי בנעיצה חדה על בית החזה שלך גלגל כאב. הופתעת מעוצמת הכאב וזזת בחוסר נוחות, תזוזת האי נוחות הובילה אותך כך שתחדור אלי.
שני אנשים גוף אחד הקצב מטורף. תאוות בשרים. כדי להכאיב לך מפעם לפעם העברתי עליך את גלגל הכאב, בבטן התחתונה, על הזרועות, בית החזה.. האגן שלך לא הפסיק לעלות ולרדת ואין נגמר!
מבט קל בעינייך והבנת שאסור לך להוציא קולות עונג וכאב מגרונך.
40 דקות ארוכות שבהם הפכנו משניים לאחד.
כמו כלים מכוונים היטב ידענו יחד שהגענו אל קו הסיום. או אז פלטת אנחת גמירה ארוכה.
גמרנו יחד.
התרוממתי מעליך מסדרת את שמלתי, אתה עדיין שכוב על הריצפה. עקב הנעל שלי מצאה את מקומה הטבעי בנעיצה חדה על הזין והביצים שלך.
השפלת מבטך ביודעך כי המרית את פי.
ביקשתי בשקט כי תתלבש היה קר, קמת מהרצפה עייף ומותש אספת בגדייך והתלבשת, בזמן הזה נשכבתי על הספסל מביטה בך סוקרת את גופך, את חיטובייך, מראה שערך הסתור והפרוע, וכאילו לא עשינו כלום חשתי ברעב שוב.
הרוח הרימה מעט את שמלתי וחשפה את גופי.
הבטת אלי וראית את מבטי הרעב כרעת ברך ירדת נמוך על ארבע והתקרבת אלי, "מלכתי" אמרת ולא הוספת הבטת בעיני וקיבלת את אישורי.
ואז הפכנו מרואים ולא נראים - לנשמעים ולא נראים.