היה יום הולדת לוויצ'
כמובן שהגעתי. גם אם דברים לא הסתנכרנו בין שנינו בצורה מדויקת - היא עדיין וויצ'. והמוח שלי הוא עדיין מגרש משחקים פרטי שלפעמים היא משחקת בו כשמשעמם לה.
אז היו כמה דברים טובים שהתרחשו שם:
-- אוכל טוב ושתיה.
-- כמה אנשים שהכרתי רק כניקים בכלוב והיה ממש נהדר לראות במציאות.
-- והיו חמש דקות של חור שחור שבלעו לי קצת את השעות שלפני ואחרי. כמה דקות אחרי שהגעתי, וויצ' ננעלה על המבט שלי, תפסה אותי פתאום באגרסיביות בגרון לאורך המסדרון שלה, וזרקה אותי לתוך חדר השינה שלה ושם ציוותה עלי להחליף לה נעליים כי אלו שעליה התלכלכו.
כמעט שכחתי כבר כמה מדויק וטוב זה לשבת שם לרגליה ולעשות מה שהיא רוצה, כמעט שכחתי איך אני נוזל לרצפה מולה ברגע שהיא רק רומזת.
מהרגעים האלה שיישארו לי במוח לנצח. וואלה אני לא זוכר את עצמי יוצא משם חזרה אל כולם לסלון. אולי זה בגלל שאני עדיין שם.
תודה על זה וויצ'. ומזל טוב יא מדהימה! תודה לאל שצדת אותי ולימדת אותי מה זו שליטה ומה זה בדס"מ.
ובכלל צריך לדבר על זה מתישהו. גברים שקושרים נעליים לנשים.
זו פעולה מחרמנת וסקסית ברמות לא הגיוניות, ולאחרונה אני נתקל ביותר מדי סיטואציות רחוביות (או סיפורים שאני שומע/קורא) שבהן זה מתרחש.
אני חושב שחברה שמספקת שירותי קשירת נעליים ספיישל לנשים דומיננטיות יכול להיות משהו שיתפוס חזק בעולם.
אולי אקרא לזה Shoes-Wolt
שוקל לייסד.
