לפני שנתיים. 20 במאי 2022 בשעה 8:46
אתמול במשך ארבע שעות רק שתקתי.
במשך ארבע שעות בהיתי באנשים קושרים ונקשרים ובעיקר שותקים, והייתי יכול לבהות עוד אם לא היו מקפלים את המקום.
ראיתי המון אינטימיות, כאב, תשוקה מבעבעת, ייסורים, איסורים, ריחוק קר ואכזרי, קרבה עוטפת וחמה והמון שליטה.
ושום דבר מזה לא עבר דרך מילים.
זה עבר בחבלים ולולאות, במבטים, תנועות גוף, עוויתות כאב, עיניים נואשות וצמא שקורן מכל תא בגוף.
לפעמים צריך לדבר כדי להדגיש איזו נקודה של שליטה והחפצה ושל היררכיה והתמסרות.
ולפעמים אפשר לשתוק, כי הכל נוזל לך מול העיניים במיליון צבעים.
לא לקחתי חלק, אבל הייתי מרותק.
והאנשים התלויים העקודים המיוסרים והמעונים מולי היו הרבה יותר חופשיים ממני.
גיליתי שפה חדשה עם צליל שלא הכרתי עד היום. כי לא ידעתי שלדממה יש צליל כל כך ברור וחזק.
מקנא.
