"וואו איזה גוף היה לה" "איזה תחת!"
"מת להזדיין איתה כבר" (או "לזיין אותה" בגרסה הצורמת יותר לאוזן הסאבית המצויה)
"אתה איש של תחת או ציצים?"
"היא ירדה לך? היא יורדת?"
רבים מחבריי הטובים הם וניליים לחלוטין.
והשיחות איתם על מין עוד מימי חטיבת הביניים.. יא וואראדי איזה שעמום.. כמה קלישאתי, כמה ליניארי.
זה מתחיל בחרמנות, ממשיך בגוף, מגיע לסקס, ובחלומות הפרועים גם לאיזו שלישייה.
אני מגיב בהנהונים, ומדי פעם תורם איזה מלמול רנדומלי כמו:
"וואו סקסי בטירוף אחי", "ציצים", "היא באמת פצצה", "מי בא להמבורגר?", "שנזמין פיצה?" כדי שיבינו שאני בהכרה ונמצא איתם. אבל בפנים אני משועמם מוות*
ומה שבאמת עובר לי בראש זו התנשאות ותהייה על מה שמעורר ומחרמן אותם כל פעם מחדש. כבר שנים.
זהו?! גודל החזה שלה ואיך היא יורדת? לשכפל עוד אחת במיטה? שם זה מסתיים, שזה בסדר. אבל מה שהורג אותי - שבעיקר שם זה גם מתחיל ונדלק.
הם בכלל מבינים כמה מבט מסוים של אשה יכול להיות סקסי? כמה טון דיבור וסמכות יכולים להיות שטופי ארוטיקה?
כמה יופי יש במסירת שליטה למישהי? כמה בלתי אפשרי להישאר בהכרה כשמישהי גורמת לך למסור לה את השליטה עליך בלי שיש לך דרך לחסום את זה?
כמה מדליק ואלוהי הוא חוסר אונים? כמה מחרמן מעיף ומעמיד את הגוף ואת המוח זה לשתות כאב פיזי, ולהרגיש איך ההנאה שלה מהרגע מחניקה אצלך כל גניחת כאב שרוצה לפרוץ החוצה?
לראות בעיניים שלה את הרטיבות מזה שאתה מתמסר לרשותה ולרצונה למרות הכאב וההשפלה, ולדעת שאתה הכלי שמעיר בה את העוצמה הנשית הזו? לסגוד לעוצמה הנשית הזו?
ומה עם הפלירטוט שיש בפקודה, בחליצת נעל, בכריכת חבל, בנקישת אצבע ובכריעה על ברך?
יקום שלם עם מערכת שמש נפרדת שהם פשוט לא רואים, ומצפים ממני להתלהב איתם מהשתקפות חיוורת של ירח על חלון.
לפעמים אני מקנא בפשטות הזו.
ולפעמים מגיע רגע סוער על ברכיים ששוטף לי את המוח יחד עם הקנאה והתסביכים, ונשארת רק סגידה ומוח מגורה. כמו עכשיו בגלל משהו שקראתי ומפריע לי לעבוד.
*ייתכן שראוי להתנצל על הקינק-שיימינג (או בעצם וניל-שיימינג) שיש פה, אבל זה לא טור על השער של הארץ אלא רק מה שרץ לי במוח. וחוץ מזה ונילים מסתדרים טוב מאד אני לא דואג להם.
כן חשוב לי להבהיר שלרגע לא היתה לי כוונה לזלזל בהמבורגר טוב או בפיצה ברמה. או באוכל בכלל.
