אני אוהב את השימוש במילה "כימיה" בענייני בדס"מ
באופן רגיל (דייטים, חברויות, רומנטיקה) אנשים משתמשים במילה "כימיה" כתחליף יפה ורומנטי יותר למילה "חיבור" או "התאמה"
היתה בינינו "כימיה" - היה חיבור טוב.
יש "כימיה" בין השחקנים בקבוצה - הקבוצה משחקת בצורה מחוברת ומתואמת.
אבל בבדס"מ המילה הזו מקפלת עוד שכבה.
כי "כימיה" בקטע של התאמה ואווירה בדייט בדס"מי זה טוב וחשוב.
אבל צריך גם כימיה אחרת. מסתורית הרבה יותר. כימיה אמיתית, משהו כימי לא ברור בראש שלי שהופך אותי מבנאדם שסורק וסורק ובודק ולא אוהב לכופף ראש ולפעמים עם אף מוגבה - לאחד שפתאום רוצה לכרוע ברך, להרכין ראש, להיות מוכנע, ולהרגיש על הלשון טעם צורב של השפלה תלות ושפיפות רוח.
אין הסבר לזה. יכולות לשבת שתי נשים מושכות, חכמות, מעניינות, רהוטות ומצחיקות לידי. אני אמשך לשתיהן.
אבל עם האחת יהיו לי יחסי גומלין רגילים, והשנייה תתסיס בי ותצרוב בי תשוקות אדירות לכרוע ברך ולסגוד, ותעורר בי רעב אדיר אל המרות שלה.
למה? לא יודע, כימיה. תהליכים כימיים במוח שאני לא אבין לעולם באופן מלא.
כל משיכה מינית היא כימיה, אבל יש כימיה שאפשר להבין אבולוציונית וביולוגית, ויש כימיה סוטה.
אין כמו כימיה סוטה.