ואני רוצה את זה גם

אנשים לא יודעים לתקשר (בכלוב המצב, בשל הפלטפורמה אני מניחה וגם היחסים התמיד לא שווים, מעט שונה) 

אנשים לא יודעים להביע את עצמם

למה, אם אתה רוצה להכיר, אתה לא מציג את עצמך בפרופיל שבחרת לפתוח בפלטפורמה להכרויות?
איך אתה רוצה לעניין את הצד השני?

על מה תתקשרו, ממה ינבע החיבור אם אתה לא מייצר שום ייחודיות ושוב - תפתח עניין וחיבור?

אז אם אני מבקשת בנימוס להבין מי מולי, אנשים לפעמים "נשברים" כי כנראה הגזמתי בדרישות, בצפייה למאמץ כל כך גדול ונעלמים.
חלק פשוט יודעים להעביר מפלטפורמה לפלטפורמה אבל בכולן אתה אותו משעמם חסר חשיבה עצמאית ומעניינת

הי

מה שלומך

רוצה לעבור לוואטסאפ? (אני אשכרה שומעת את ביווס ובאטהד משמיעים קולות ברקע תוך כדי)
אם אני אסכים, זה לא שיהיה לך שם מה לומר, כמו שלא היה לך מה לומר באתר
אם זה לא וואטסאפ זה יהיה טל או בואי נפגש (לפגוש את מי? פרט לתמונה ומשפט על עצמך אין לי מושג מי אתה. למה שארצה שניפגש?)
 

או חלק לא מבוטל מצליח בתמורה לבקשה שלי, להוציא מעצמו את הכותרות היבשות, אלו שהוא אילף את עצמו, שבעצם פרט למסגרת של מה לא יתאים, לא אומרות כלום

אני בסטטוס רווק / גרוש (אם היה נשוי, יכנס ללא לגיטימי של מה לא יתאים)

אני בגובה, עם או בלי ילדים, ממיקום, עוסק ב

וואו

חצי מהדברים האלו רשומים במילא כשאתה ממלא את הטופס.

ועם החצי השני, מה בדיוק אתה רוצה שאעשה? על מה נפתח שיחה? 

שנייה, מרגישה רטטים פנימיים של ריגוש מכל המידע היוצא דופן והמעמיק הזה ששיתפת עלייך, אתה ממש מפיל אותי מהרגליים מההשקעה, היכולת הוורבלית, יכולת החשיבה הכללית ועוד יותר החשיבה העצמאית והמרתקת שלך

סליחה

זה לא היה רטט פנימי

כנראה סתם ישבתי על הטל

אנשים חיים בסרט אידיוטי שמוקרן בפעם המאה

אני מזמינה משהו שיעורר בי מחשבה, חושים, משהו

מה קרה לכם שזה לא נראה לכם לגיטימי

או מה גרם לכל כך הרבה מכם שלהכיר, לשתף מי אתה, להתעניין מי הצד השני, הפך למעיק ולא משמח וזנחתם את ההבנה הבסיסית שככה אי אפשר להכיר. אפשר לצאת למיליון דייטים ושאולי אחד יהיה נחמד

איכשהו, כשמישהו באמת מעניין אותי, עדיין יש בי שמחה (להוציא את התקופה האחרונה - שלי פחות בא להכיר) לפתוח צוהר לעולם חדש, אל אדם חדש ואולי לקשר בריא ונעים

#מרגישה יוצאת דופן שנאבקת לא ליפול סופית לזרם הרובוטים האוטומטים

בא לי לרוץ אל או לברוח אבל אלייך

אל העור הרך שלך והנפש השקטה שמרגיעה את הכל יחד עם גלי הים ורחש המים שיוצרת הרוח רק בשעות מסויימות, כשהכל שקט עוד מהשקט התמידי.

אני כמהה לניתוק.

שיא המחשבה יהיה על מה לאכול. כל כך שונה מהיום יום שלי, בו המוח זה כלי העבודה שלי והמוח שלי זקוק להפסקה כבר תקופה.
להתעורר כי ממש חם ולהיכנס לים. לטבוע באין קול, באין אדם. לבהות בחיות, בדגים באלמוגים ולתת לזמן שעובר שם, בעולם אחר, לשנות בי את האנרגיה הפנימית
לצאת מהמים ולערבב את הגופים שלנו בשני צבעים שמרתקים לי את העין ומרגשים לי את התאווה
בא לי לבהות בך שוב ולהתרגש באופן כל כך חזק שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני רוצה את המבטא שלך מדבר איתי במילים פשוטות. אני רוצה את הפשטות הקסומה שלך. אני רוצה פשוט בחיי.
בימים עמוסים או בתקופות עמוסות המחשבות עלייך עולות ומציפות זכרונות וכמיהות. כבר שנים.
רומן של שנתיים רק לתקופות קצובות. לנסוע ולחזור. משיכה מטורפת. שקט קסום. אין כמעט אנשים.
יש אותנו, מה לאכול והשונית.
פה ושם לעשן משהו ולתפוס ראש אבל אפילו את זה לא צריך. החיים שם שקטים.
אנחנו כל כך שונים. בהכל. מהות, מנטליות, תרבות, שפה, חיים, קצב. הכל

ואיתך, כשהיינו יחד, זה עבד. אולי כי זה היה תמיד בבומים אינטנסיביים של שבועיים מלאי הורמונים וקסם וריגוש ואהבה ואז הפסקה קצרה לעוד שבועיים או לעוד שנה ושוב הבום האדיר הזה. השוני בנינו, שלי ושלך היה לי נעים

כבר המון זמן שאני לא מצליחה לייצר שקט פנימי

זה משליך על העולם החיצוני שלי וחוזר עם אותה אנרגיה לעולם הפנימי שלי

בא לי לספוח אותך ואת האנרגיה שלך לכל נים ונים שיש בי 
כמו פעם

אני כל כך חריפה

שזה כל כך טוב

וכל כך לא

לא יפה.

במשוואת ה"כשאני עוקצנית" מינוס מכבסת מילים, יוצא מרושעת.

סתם. רגע של כנות.

ריבוי מאנייקים קיצוניים ברצף ואני קולטת יותר ויותר לאחרונה עד כמה אני לא באמת רוצה להכיר. כמה אני אנטי ומערימה קשיים.

היתה בי כזו סבלנות ורצון משולב בחדווה להכיר ואחרי תקופה שכזו, פינצ'רו לי את מאגרי האנרגיה וגם קצת או הרבה את האמונה (לא לנצח, גלגלים / החיים נעים ומניעים כל הזמן) 
אני לא ממש נחמדה למי שמנסה להכיר אותי

לרוב אני לא נחמדה בצדק. ולאחרונה בורח לי להיות לא נחמדה גם כשלא מוצדק. 
הייתי שמחה להיות האני המרוככת, הסבלנית, היותר ורדרדה בהשקפה 

אבל

זה לא מה שקורה כרגע

אני תוהה אם לפחות עד שאתהפך חזרה למצב בו אני יותר מסוגלת להכיר, אם לא כדאי לסגור אופציות היכרות במקום להיכנס למקומות לא נעימים ונחמדים עם אנשים.

שום דבר כמעט לא מוחלט או וודאי בחיים וכמו הכאפות ככה גם ההפתעות החיוביות מגיעות לפעמים משום מקום

רק קשה לי להאמין שכרגע יגיע אלי מישהו שיהיה כל כך מדוייק וכל כך סבלני ואמיתי, שיצליח להגיע אלי בדיוק (מרחיק לכת) כמו שאני צריכה 

לפחות אני מסיימת השבוע פרוייקט שתיעבתי בעבודה

מודה להשם אדוני אלוקינו אדוני אחד שהביאני הלום

לכל כך הרבה דברים שפעם יחסתי משמעות גדולה יותר, פתאום אין משמעות. פתאום זה כבר לא נראה חשוב. משילה את עורי ואת מחשבותי.

האנשים האחרונים שהייתי איתם היו זיונים טובים, פראיים, סקסיים. הם נראו ממש טוב ומשכו אותי ממש. המגע היה מרגש ונעים והיתה המון תשוקה.

אז אני לא מבינה איך בימים האחרונים עוברת לי כל הזמן המחשבה בראש של חוסר סיפוק. 

התשובה היחידה שעוברת לי זה ששניים היו מאנ-מאנייקים והשלישי דפוק ובגלל שזה הסתבר בסמוך לסקס, סוער ומרגש ככל שיהיה, זה מוריד 

אז עם כל הכבוד לתאוות הבשרים, אני יודעת שהמוח והרגש תמיד משחקים אצלי וכשמישהו מוריד רגשית ומנטלית גם ערך וחדוות הזיון והריגוש יורדים

זה כמו להזדיין עם חתיך טיפש. אין מצב שאני אצליח. אני אשבר עוד לפני שיהיה משהו

 אבל גם להיפך

אני יכולה להתאהב במישהו שיסחוף אותי כי המוח שלו עושה לי רטוב בתחתונים

ואז

נשארתי עם מחשבת הלא מסופקת שלי

בא לי מישהו שיהיה לי פתוח ונעים ומוכר איתו. אולי הדגש הוא על המוכר

בא לי כזה שמזדיינים ומזדיינים ומזדיינים ואפשר להגיד לו תוך כדי, עם חצי נשימה

אל תזוז!

ולהרגיש אותו בדיוק במקום הזה, לא מילימטר לפני ולא אחרי. שישאר שם, איפה שכל כך נעים באותו הרגע

והוא לא זז. נותן לי בשקט לספוח תחושות

ואז להרגיש שהוא חוזר לאט לאט כשאני עוד לא אוספת מספיק נשימה פתאום לקלוט שאנחנו שוב בשיאו של זיון סוער 

בא לי כזה שמכיר את הגוף שלי ואת הטריקים ונהנה לשחק לי על כל הכפתורים

שזה עושה לו את זה הכי בעולם לראות אותי נמסה ומפרפרת

בא לי מוכר ורגיש ומתחשב, אכפתי ונעים
בא לי מפנק ומשקיען
ושיראה טוב זה גם לא מזיק
אם כבר "בא לי" 

אני לא הטיפוס המבשל יותר מדי

פעם ב  מכינה מלפפונים חמוצים בשמחה ופעם ב  מכינה תבשיל כלשהו שאני מבסוטה ממנו

היום היתה הפעם ב

אטריות מבושלות בחלב קוקוס (ידעתם שיש חלב קוקוס לייט? פלאי הטכנולוגיה)

על בסיס בצל מטוגן עם שעועית רחבה טרייה ופטריות טריות

גיליתי שהאגוז מוסקט נעלם אז נשארתי עם קצת בהרט, מלח, פלפל וקמצוץ קינמון

שוקלת אם לשדרג - לעבות עם כרוב לבן מאודה ולערבב את זה ביחד

וגם בא לי להכין אורז-כרוב-כרובית (:

בכל מקרה, בנתיים יצא בן זונה 

תמיד אהבתי שמפנקים אותי במיטה ובמקביל אני אוהבת את הגבר שאיתי גברי, מזיז תנוחות, אוהב לזיין, לשנות קצב, להעיף אותי.

אני פחות אקטיבית. יותר טובעת בעולמות של עונג.

הגברים בחיי תמיד נהנו ממני כי אני ככ נהנית. נהנו לענג אותי. אני חושבת שאני אחת ה-נשים לענג אותן. רואים עלי כל מילימטר של ריגוש.

אבל עם השנים, אני לא מעוניינת יותר בנשלטים או בבדסמ. זה לא עושה לי את זה ואני לא רוצה להכיר מישהו מהמקום הזה, שיש לו צורך בזה או שהכותרות האלו עושות לו את זה.

אני לא רוצה לשלוט באף אחד ולא רוצה שום כותרת חבות לעצמי

כל מה שהייתי רוצה זה להכיר מישהו שנהנה מהגיוון, מהפשטות והסערה ללא כותרות. שנהנה לענג כי זה עושה לו את זה, בלי כותרות, בלי בדסמ.

מרגיש כאילו גם זה הפך למסובך.

מבאס.

בא לי זיון קבוע ליד הבית. להגיע, להתענג, להזדיין וללכת.

תקופה כבדה וסיזיפית

אחת נשלחה

יש לי זמן פנוי בשפע ב 24 השעות הקרובות 

נכון, יכולה לסדר את הבית (24 שעות ברצף אולי יעזרו לבלאגן) ויכולה לעבוד ולהכין דברים שלא דחופים למחר וצריך לעשות אותם מתישהו

אבל מה זה לעומת לשלוח הודעה שבא לי להשתולל איתו?

אני מקווה שהוא יצליח לאכול אותי כי כשבא לי אני אוכלת בלי מלח והוא גר ככ קרוב שזה פשוט מתבקש לקפוץ לזיון כל יום או יומיים וללכת הביתה לעיסוקי

(ועל הדרך אני אשמח לדעת אם סידור סקס קבוע אבל על בסיס אינטנסיבי היה משמח או מפחיד אתכם)

הוא נראה נחמד והוא נעים אבל אין לנו שום נושא במשותף. כלום. לא בטוב או ברע פשוט כעובדה. 

הדגשתי שכלום?? 

קצת מעניין לפגוש אדם שכל כך שונה ממך וקצת גם תוהה אם בכזה שוני יכול להיווצר בכלל משהו מעבר לחד פעמי.

שלושת האנשים האחרונים שהייתי איתם עובדים עבודות פיזיות מסוגים שונים. לכולם יש את הגוף המתאים. כולם קמים מאד מוקדם בבוקר, ירחם השם

חשבתי כבר שאני אחתוך הביתה, בכל זאת הוא כבר עוד שנייה קם והרגשתי לא נוח ועם הרבה נקיפות מצפון. ישבנו כל הערב כל כך רחוק האחד מהשנייה על הספות, הרגשתי שזה סתם שיקוף של המרחק של המהויות הפנימיות שלנו.

ואז איכשהו התחיל מגע. הרגשתי שאיך שהוא נגע ולחץ ועבר על הרגל שלי זה יותר טיפולי מכל דבר אחר וטיפולי תמיד ממיס ואני מרגישה את החומות שלי מבולבלות אם לרדת קצת או להישאר איפה שהן.
כשלא מתנפלים עלי, בעיקר בהתחלות, זה רק עושה לי יותר נוח ורצון לעוד

והוא היה כל כך עדין בהתחלה ואפילו שאל אם זה בסדר 

וכן, זה בסדר גמור. זה כל כך נעים. אני נמסה לאט לאט, מילימטר אחרי מילימטר וכשהוא טיפס למעלה, אני התחלתי לזלוג למטה באיזשהו שלב.

תמיד יש לי סקס מעולה אבל אלו שגורמים לי לזלוג בלי שליטה זה גברים של מדי פעם. לא כל אחד עושה לי את המדוייק הזה לרמות האלו.

והוא כזה שגרם לי לזלוג

מתישהו כשהוא בפוזיציות מוזרות ואני עם גוף תחתון על הספה וגוף עליון שכמעט כבר ממש על הרצפה, הצעתי שנעבור.

אז סיגריה ולנשום ועוברים לחדר שינה.

אני אוהבת את הגברים שלי יצרתיים ומגוונים.

זה יכול להיות במקצב הזיון, זה יכול להיות במגוון הדברים שיכולים להדליק אותם, זה יכול להיות בסגנונות שיוצאים מאיתנו.
היה איתו מגע מטפל ונעים ומפרק אבנים שיושבות בשקים שאנחנו סוחבים והיה סקסי והיה פראי. היה כזה שאני טובעת בעולמות שלי, מתכנסת לריגושים שהגוף חווה והיה כזה שאנחנו מסתכלים אחד לשנייה בעיניים תוך כדי

והרגשתי שאני מטריפה אותו. אני לא מתכוונת לזה בסופר מודע. זה יוצא לי וגברים שההנאה שלי עושה להם את זה, לרוב משקיעים יותר, ממשיכים את מה שהם עושים כדי להוציא ממני עוד תגובות והתגובות יוצאות בשפע.

הצד השני של המטבע הכייפי הזה זה שאני צריכה זמן. לפעמים אני כל כך פתוחה וחופשייה ונהנית ובעיקר מלאת המון המון תשוקה שזה מערפל למי שאיתי את הצד הביישן, שצריך זמן וסבלנות והיכרות וגם קיים בי

ואז הפראי הופך לפראי מדי. אני מניחה שזה תחושה של חוסר שליטה בכאוס חושים שלא נעימה לי. אם אני כבר מכירה וסומכת אז אני משחררת אבל וואלה, תכלס פעם ראשונה שאני פוגשת אותך וזה מרגיש בקטעים מסויימים יותר מדי.

ואז אני נלחצת ורוצה לעצור קצת.

ואיתו הרגשתי שיש לו גם צד דומיננטי

אני אוהבת גברים שעושים וגם יודעים מה הם עושים אבל דומיננטיות במיטה זה טארן אוף עבורי

ואיתו היו דברים סופר סקסיים ואז דברים שהרגשתי שזה יותר מדי וככל שלוחצים עלי יותר על מה שלא מתאים לי במקום להציע ולהניח לי לראות אם כן או לא, זה גורם לי להוריד הילוך ולפעמים למצות.

הוא היה מתוק ושלח לי הודעה עם כינוי חיבה נעים וכנות שזה לא יתאים למשהו רציני ושנראה לו ששנינו הרגשנו את זה.
לגמרי מורגש. יותר מובהק מזה לא יכול להיות אבל הוא נראה טוב, עם פוטנציאל מיטה כזה מעולה ורבע שעה נסיעה מדלת אל דלת?
אני רוצה עוד

מה גם שאני מוצאת את עצמי חרמנית ברמות קשות כמו שמזמן מזמן לא היה לי ולא משנה כמה אני גומרת, רף החרמנות ההזוי שלי לא מצליח לרדת.
קצת מזכיר לי את הזיון שלא נגמר. איתו כמה חודשים התהלכתי זומבי עם חרמנות שיאים מבפנים או שהיינו נפגשים ולא מפסיקים להזדיין מהשנייה הראשונה עד האחרונה כמעט שהיינו יחד. הוא היה הראשון שגרם לי לזלוג תוך כדי אל הרצפה.

תומר.י. מרגיש לי עם הפוטנציאלים האלו. אני מקווה רק שזה לא יטריף עלי את דעתי. לחיות שוב במקום שכל מה שאני מצליחה לחשוב או לעשות זה סקס זה יותר מדי חזק לי להכיל.

בשורה התחתונה הוא גם בעניין של להמשיך להיפגש למען מטרות טובות

נראה לאן זה יתבשל