ואני רוצה את זה גם

אבל כך או כך זה ממש מבאס לראות שהמציאות שונה מהצהרות של אדם ומאיך שהוא מציג את עצמו

אז מבואסת

כמו שזה עלה ככה זה ירד

אז נותרתי עם ראי ועוד ראי ועוד אחד שצפו ובעיקר אכזבה מזה שזה לא מצליח

אנחנו שונים מדי במהות

אדם יכול לומר כמה שהוא רוצה שהוא רוצה להיות איתי ושאין לו בעיה להשתנות, כי הוא באמת רוצה מכל הלב שזה יצליח ואני יכולה גם לרצות שזה יצליח וחצי להניח (בכל זאת חצי מחוברת למציאות) להגיון

נראה שיש בו כל כך הרבה תכונות מקסימות בהן לא נתקלתי שנים

תרבות אחרת, חינוך אחר מביאים פשטות וקסם שאין בנו או מאד נדיר בנו הישראלים (כמו אגו בצד) זה גם מביא המון אי הבנות על דברים שאין בתודעה שמישהו מתנהג בצורה אחרת כי מעולם לא נתקלת / שמעת / דמיינת שזה קיים וזה מביא גם קושי שהיה נדמה מנקודה מסויימת שלא נוכל לגשר עליו. עוד מאמץ, עוד כוונות טובות, עוד השתדלות, עוד לקיחת אוויר ועוד החדרת אמונה שעם סבלנות והרבה שיחות פתוחות על הפערים, בסוף יהיה בסדר.

חבר שלו שנשוי לישראלית אמר לו שהיום הם צוחקים על זה אבל שלקח להם שנה שנתיים של ריבים לגשר ולהבין את השוני.

אני מראש לא ידעתי אם אני באמת בעניין של שנה שנתיים של ריבים אבל הוא היה עם כל כך הרבה דברים טובים במקביל שלא רציתי לאבד את היהלום הלא מסותת הזה. כשאדם גם כל הזמן אומר כמה שזה כן יכול להצליח כי הוא רוצה ללמוד ממני וללמוד מה נעים לי ואיך מתנהלים פה, הלב מנסה, כי איך אפשר לוותר על זה?

בא לי להיות שם ואני לא. חשבתי שלהכיר מישהו יהיה כל כך קל וזה לא. לא עבורי לפחות.

מעלה בי עצב והתכנסות

בעיקר לא בא לי להמשיך להתקל במוזרים, בכאלו שלא סגורים על עצמם, בכאלו שאנחנו לא מתאימים מאיזושהי סיבה.

כמו כולם, לא בא לי על תהליך החיפוש. אני רוצה כבר להכיר אותו ולהיות אחרי המקטע הראשון בו אני בעיקר מתבלבלת ולחוצה. אחכ אני חושבת שאני מהממת (:

אבל צריך להגיע לאחר כך...

היום לא משהו אצלי בנפש. מחר יהיה טוב ומחרותיים יותר טוב. 

גם זה חלק מהברור שבחיים.

העבר של כל אחד מאיתנו שלא תמיד לגמרי מנותק מההווה ומשפיע על החדש. צריך לעבוד על זה, לפעמים לשתף והרבה להרפות.

פערי התרבות המטורפים שאני (אנחנו) מגלים בכל שיחה.

הדברים שאני מגלה בדיעבד שככה נהוג אצלו ואני בכלל לא הייתי מדמיינת שזה בכלל קיים במציאות כלשהי בפלנטה הזו, מקשים מאד.

הוא כזה מתוק ומקסים וסבלני וגמיש, נטול אגו. הוא ממש נדיר.

אני מקווה שאני אצליח להיות גם סבלנית ולא לפרק את זה קודם. אני אוהבת שוני אבל זה מרגיש כל כך רחוק שאני לא בטוחה עד כמה זה אפשרי.

לפחות הוא מביא מעצמו סבלנות אין סופית ורצון להכיר את התרבות המקומית, את מה שנעים לי. 

אתמול כשהיתה אי הבנה מטורפת בגלל פערי התרבות ואני אמרתי שמבחינתי זה לא יכול להמשיך, שוחחתי עם חברה והיא הציעה לי עוד אופציה לסיטואציה. קבענו להיפגש ולדבר פנים אל פנים ואז גיליתי כמה עבודה תיהיה לנו וכמה ספקות יש לי כשהמציאות מכה על הרצון.

במקביל לקבל הודעה שנראה לו שאני האישה שהוא מחפש כבר שנים

ממיס או ממיס?

חוצמזה שהפעם התנשקנו כמו שאני אוהבת ואני מרגישה שרק בא לי להתיישב עליו ולהתנשק איתו שעות בלי הפסקה

אתמול היה לא פשוט, היום כבר היתה רק שיחה ארוכה ונפלאה בנינו.

אני כל כך, כל כך רוצה שזה יצליח. הוא מקסים ונדיר ממש. שרק נצליח לגשר על הפערים ולמצוא את המשותף, לייצר משותף חדש

אתמול לא נפגשנו והיה לי יום עמוס. התנצלתי שאני בכלל בלי בטרייה ולא מספיקה לדבר. אחרי הצהריים החזרת לי הודעה ארוכה וכתבת שאתה מתגעגע לקול שלי. דביק וכל כך מתוק מצידך (:

עוד כמה שעות נפגש. פעם ראשונה ביום עם יותר שעות שאפשר לבלות יחד. הזזת דברים שחשובים לך, הרגלי יום שבת מהותיים שלך ולמרות שאמרתי לך פעמיים שנתארגן אחרת בזמנים כדי שלא תזיז, זה כייף לראות שממש בא לך לראות אותי וזה חשוב לך.

אני ממש מצפה לפגוש אותך!! ממש ממש

השקעתי כדי שיהיה לשנינו נעים. אתה כזה מפנק, בא לי לייצר סביבה נעימה גם בשבילך. אני חושבת שתופתע לטובה וגם ככה שנינו שמחים מראש להתראות אז בטח יהיה מושלם

מתר-גשת! 

בנקודות האלו של החיים, כשעמוס לי רגשית או מנטלית, הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי חופרת כתיבה בבלוג.

זה נראה לי יכול להיות עוד מקור לשחרור.

הלילה ישנתי כבר 4 וחצי שעות אבל זה מגוחך. אני לא טובה בלישון קצת ובכלל, למי יש זמן להיות עייף? יש רשימת אנשים ארוכה שקבעתי שנפגש בהזדמנות ואני מצליחה להכניס רק חלק והשאר ממתינים כבר תקופה, יש אותך שאני נהנית ורוצה להיות איתך ולהכיר ויש לי דברים של עבודה שאם אשכיל הפעם, אעשה לי הכנות בקצב סביר ולא בקצב בו עובדים 24/7 ברגע האחרון.. אה, יש גם את הבית שידרוש ממני כמה ימי עבודה ארוכים ביותר רק בשביל להחזיר אותו למצב אנושי.

טוב, אז יש מלא דברים. בסדר. אני פשוט צריכה גם לישון בין כל הדברים האלו.

הבוקר נפתח לי עם יותר שלווה ואני נחושה לעשות סידורים ועניינים וגם להירגע. יש גם פעילות משפחתית היום ואולי מסיבת חברות מצומצמם אליה הוזמנתי אבל לאחרון, אני לא בטוחה שכבר אגיע.

נראה לי שזה הקיץ

יש כל הזמן אירועים שחברים ומכרים מייצרים ויש באמת גם את הרשימה הארוכה של מי שאני לא מספיקה לפגוש ורוצה לפגוש או שיושב לי על המצפון או שצריכה לפגוש.

בכל אופן, אני מאד עייפה אבל מרגישה הרבה יותר שלווה ובטוח עם שמחה בלב

על הבוקר לפתוח את העיניים וכמו כל יום מלמחרת הודעת ההיי המקורית ששלחתי, אני מקבלת ממך הודעת בוקר טוב ומה שלומי והיום זה הרגיש עוד יותר אישי ועוד יותר אכפתי

ונעים לי. 

אני חושבת שחשבתי על עוד שניים וחצי דברים איתך שגורמים לי להרגיש יותר שלווה ויש גם מסקנה

אז קודם הדברים

אני חושבת שאתה פשוט מרגיש לי גבר. הגובה / הגודל שלך והעדינות שלך זה שילוב מנצח. יש לך גוף מטורף, השרירים האפריקאים שלך נמתחים למרחקים ולגעת בך מרגיש רך כל כך. כמו באישיות, ככה בגוף, אתה חזק ואתה רך באחת. נראה לי שאתה הגבר הכי גדול איתו הייתי. כשהלכנו ברחוב ואחזת לי ביד אחרי כמה דקות פתאום קלטתי שהיד שלך ענקית ליד שלי ואני מרגישה כמו ילדה קטנה שמנסה לאחוז ביד של מבוגר מרוב הפער. בא לי להרגיש אותך בקצות האצבעות. העור שלך כל כך נעים. אני רוצה ללטף את המשי הזה ולהכניס תחושה דרך מישוש, עדין, מקשיב, לומד להכיר

והלהיות גבר זה לא הלשלם על החשבון בסוף הארוחה. זה נחמד וכל זה אבל זה לא העניין אצלי אף פעם. זה לצאת איתך מהמסעדה ואחרי כמה צעדים אתה קולט שקר לי. חוצים את המעבר והולכים על כביש ראשי ואז אתה אומר לי ומחליף במקביל, בשיא הטבעיות, את הצדדים. מסתקרנת להבין מה העניין ואתה מסביר לי בשיא הטבעיות שיש רוח מהמכוניות שעוברות ושאתה תלך בצד של המכוניות.

אני לא במקום בחיי בו אני צריכה גבר שיגונן עלי. אני מרגישה אדם חזק בעצמי. אין לי את הפנטזיות שאני מדי פעם קוראת פה על מישהו שישמור עלי. במקביל, לגלות שאפילו שאני לא צריכה, זה נעים ממש לדעת ובעיקר להרגיש שאתה אדם שתמיד ישמור עלי, יהיה רגיש אלי וחשוב לך שיהיה לי טוב. לשים את האישה שלך בראש סדר העדיפויות. זה אולי אחד הדברים שמרגישים לי שונה מהממוצע הגברי הישראלי. בין אם הגבר הישראלי קצת דפוק מהחיים ובין אם זה מעומס החיים או מתוך חוסר בשלות, מרגיש להרבה מאיתנו שהיכרות או זוגיות זה חשוב מאד והכל אבל לא תמיד זה יבוא לידי ביטוי במציאות במקום הראשון ואני רוצה זוגיות שתתעצם עם השנים וכשמגיעים כמוך, זה מעלה את הסיכויים להצליח ללייצר את זה.

אני שומעת טוב את המילים שאתה אומר ואני רואה ומרגישה את ההתנהגות.

אומנם יש פערים שאני תוהה איך הם יסתדרו בחיים בעוד תקופה. כרגע אני מרגישה ברת מזל להכיר מישהו כמוך.

 גם השיחה בנינו שלא נעצרת ומתחלקת למחשבות ותפיסה וגם שיתוף. יש בך איזה תום קסום. אפילו איך שהראית לי תמונות של האחים והאחיות שלך. אתה מתוק, פשוט מתוק

הדבר השני שחשבתי עליו זה שאני צריכה עדינות בהתחלה אבל אתה גם מפעיל אותי בטבעיות בפראיות הזו.

אני לא זוכרת אף נשיקה ראשונה בסגנון הזה. רק הבוקר קלטתי שלשני שברירי שנייה נפרדים, כשהתנשקנו, האחיזה שלי בגב שלך התהדקה והאצבעות שלי התחפרו פנימה בלי שליטה, ננעצות בך בחוזקה ובעדינות. 

נראה לי שאני אנסה לחזור לישון לעוד קצת לפני שאתחיל את יום הסידורים שלי. אני עייפה ברמה שהמוח בקושי עובד 
נעים להתחיל את סוף השבוע ואיך שהוא לא יתנהל, יש כל כך הרבה אופציות לפעילות שזה בטוח יהיה סופש משובח

יש בך כל כך הרבה תכונות שפשוט אין כמעט בגברים בארץ או לפחות מזמן לא נתקלתי בזה, גם לא חברות שמנסות להכיר.

חינוך אחר לחלוטין, תרבות אחרת מייצרים ראש בריא, חשיבה פשוטה בהגיון החיים, במוסר, בהתנהגות והתנהלות עם אחרים

יש לך אנרגיה טובה כל הזמן. חיוביות כזו.

יש לי מלא מה לספוג ממך, ללמוד ממך.

להגיע לדייט עם שמלה סופר סקסית ומחמיאה, מחשוף נדיב וחזייה מוצלחת ואתה אפילו לא לרגע מגניב מבט.

כמה דייט עברתי בחיי בהם מי שמולי נאבק לא להתבונן ולא מצליח, מגניב כל כמה זמן מבטים או שכשנדמה שאני לא רואה בודק

נראה לי שברמה מסויימת זה חלק מהמשחק וזה כייף וסקסי ומפתה ועם חלק מהאנשים זה מרגיש סליזי ולא נוח.

דייט שלם אתה מתבונן לי בעיניים ותוך כדי שיחה שלא מפסיקה על החיים, תפיסות עולם ותרבות, קצת סיפורים עלייך, קצת סיפורים עליי, תוך כדי כל אלו, תוך כדי ארוחת ערב טעימה, בהקשר של השיחה אתה אומר לי שמבחינתך היית רוצה לראות אותי כל יום.

אתה מתוק ואתה עושה לי המון נעים

איכשהו הדברים האלו, הקטנים, אצלך מרגישים טבעיים, אשכרה טבע שני. לא מרגיש ש"למדת" איך להתנהג נעים לאישה, מרגיש שאתה פשוט חי את זה ומכבד וזה זורם.

ואז כשהתנשקנו הרגשתי את האפריקאי שבך. באותו אופן בו בטבעיות אתה נעים ככה באותו האופן בטבעיות אתה נוגע ויש שם זיק של סערה שעומדת להפציע.

אף פעם לא התנשקתי עם מישהו שלשבריר שנייה חצי תפס חצי ליטף לי את הטוסיק וזה הרגיש טבעי כל כך באמצע הרחוב, נשיקה ראשונה.

אני לא יודעת אפילו איך לתאר לעצמי אותך

למה אתה מרגיש כל כך שונה.

הייתי במצבים פראיים עם גברים.

איתך זה לא מרגיש שזה חרמנות, זה מרגיש פראי. אולי זה יותר מדוייק.

נפרדת ממך כי יש לי הופעה של חברים שאני צריכה עוד להספיק ואני מוצאת את עצמי הולכת את הרחוב שנותר לי, רטובה לגמרי.

אתה נעים לי ומפעים אותי עם האישיות שלך 

וכרגע, אני בעיקר מתרגשת מלדמיין אותי יחד איתך.

אני עוד לא הבנתי למה אבל אני מוצאת את עצמי עם המון לחץ במקביל להתרגשות

אולי כי הרבה זמן לא הייתי עם מישהו ובטח לא מישהו חדש ואולי כי אני כל כך כמהה למישהו שמחזיק בהמון מהתכונות שאתה מחזיק, שיש לו תבונת חיים קסומה ופתאום, כשזה מתחיל לרקום עור וגידים, זה פשוט מעלה בי לחצים

יחד עם הקצת ביישנות שיש לי בהתחלות, רק עד שעוברים את המקטע הראשוני

ויחד עם הסיטואציה הקצת מורכבת שיש בהיכרות כמו שלנו

אז יש לחצים ואני רוצה להניח כמה מהם שאני יכולה. אולי אני אשתף טיפונת. מרגיש שאני יכולה באמת לשתף אותך במי שאני, מה שאני מרגישה. אולי קצת שיתוף יוריד לי המון מהלחץ. 

שתדע שאני ממש מתרגשת ממך 

ואני מעריכה את המתנה הזו שהחיים פתאום זימנו לי

מלאת מחשבות, התרגשות ותשוקה

אני לרוב ככה תקופה (בתחילת הכרות)  וכשמישהו מרגש לי את הלב ומעורר לי את היצרים אני מגיעה למקומות מטורפים של מיעוט שעות שינה הזוי ללא יכולת להירדם מעבר למשהו סימלי, לפעמים ימים

(ככה מצאתי את עצמי עם הזיון שלא נגמר בין סקס ללא הפסקה, עבודה, נסיעה אליו, טל לחברה תוך כדי נסיעה עם דמעות בעיניים שכואב לי כל הגוף ואני עייפה מתה ובכלל תכננו רק לישון יחד ועדיין העברתי עוד לילה איתו בדיוק כמו הקודם) 

אז אני לא יודעת מה לעשות עם זה ואיך פותרים את זה

הלוואי והמערכת שלי לא תסער הפעם ברמות כאלו

אני חייבת שנת לילה מספקת אחרת הימים שלי מקרטעים וחוץ מהתסכול, הקושי הפיזי זה גם לא ראלי לי למרוח ככה, גם אם אני יכולה להרשות לעצמי ולארגן את סדר היום שלי אחרת

תכננתי היום לפגוש אותו בערב אבל מי יודע אם אשרוד עד אז?

מאתמול בלילה אין לי כותרות שמכילות את התחושות שלי.

אני, שמלאת מילים ושפה ומחשבות מוצאת את עצמי באיזה מיקס של התרחבות לב והתרגשות שהולכת ומתעצמת.

עברתי את גיל 16 וברור לי שלוקח זמן להכיר אדם ושמי שאנחנו קולטים בהתחלה זה לאו דווקא מי שבאמת נוכח לידנו ומצד שני, היום אני סומכת על ההקשבה שלי למציאות ונראה לי שאני קולטת נהדר מי מולי.

זה קל כשהוא פתוח וכנה והשיחה זרמה מהשנייה הראשונה, שהוא מחזר כל כך נעים וזה שהוא מגיע בלי אגו ובלי משחקים מקל את הכל וגורם לי להיפתח אליו בחזרה עם מלוא הכנות והישירות שלי.

כל כך, כל כך הרבה זמן לא הרגשתי ככה. הוא מרגיש יותר בריא ממני בתפיסת החיים, בגישה לחיים, במקום בו הוא נמצא.

אני מרגישה שבא לי לאסוף את האנרגיה שלו אלי, לצרף אותה לחיים שלי, ללמוד ממנו דברים שיש לי עדיין לשפר בעצמי.

אני רואה בו כל כך הרבה תכונות מקסימות. כאלו שהייתי שמחה אם רק חלקן יהיו בגבר שאכיר ובו יש אוסף של מחשבה וגישה ותכונות מעבר למה שחשבתי שאקבל כי זה פשוט נדיר. 

הוא חסר אגו. זה נדיר ממש.

אני מלאת מחשבות שרצות בתוך בליל של חזה גדוש ורחב בו זמנית. כזה של התרגשות וזה באמת בגלל לב רחב, נדיבות, כנות, שיתוף, אכפתיות, תפיסה של מה שחשוב בחיים ומה שזניח והמון גמישות. הוא מרגיש כבן אדם סופר טוב ועם אנרגיות נעימות.

יש בו כל כך הרבה דברים שנראים לי קסומים ובריאים ונכונים שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.

אם זה לא מספיק, הוא מושך אותי ברמות אחרות.

שיתפתי חברה אחת אתמול בזה שסוף סוף אני יוצאת לדייט עם מישהו שאני מרגישה פרפרי התרגשות עוד לפני שנפגשנו.

שלחתי לה תמונה שלו והיא כתבה לי בחזרה

"וואו בוביייייי" 

"הוא נראה סוףףףףףףףףף"

שזה סופר מתוק מצידה לפרגן ככה

ובגלל שהיא חרמנית מטורפת כרגע בעקבות סוג של פרידה לא פרידה מורכבת, נראה לי שמניין החרמנות מגיע לשיאים אז היא גם הוסיפה 

"ותראי איזה זין בולט לו"

היא סופר הצחיקה אותי ובמקביל כתבתי לה שהיא לא יכולה להסתכל על הזין של הדייט שלי עם חיוך (בתמונה ששלחתי הוא בטרניג וגופיה, מכין חביתה, לא משהו סליזי) אז היא כתבה בחזרה "הוא לגמרי חמוד מותק" והוסיפה בתגובה למה שכתבתי "אני יכולה, עובדה"

**שיחות משעשעות של חברות

זה קטע. מהבחור השחור הראשון שיצאתי איתו לפני מלא שנים כשחייתי בארץ והוא במדינה אחרת ועד כמה בחורים שחורים שיצאתי איתם כשחייתי בחו"ל, משהו שלא מצליח להרפות לא מנשים וגם לא מחלק מהגברים זה אם יש לדייט שלי זין גדול.

מעולם לא דיברתי על גודל הזין של בני הזוג שלי ואני לא מאמינה שאני אדבר על זה. יש דברים שהם מבחינתי קשורים לזוגיות ולכבוד לפרטיות של אדם

אבל זה קטע. אולי קטע של לבנים.

בכל אופן, שלא כמוה, אני לא מתעניינת באיזה גודל זין יש לו. זה אף פעם לא מעניין אותי. כל עוד אין קיצון לכיוון כלשהו בעיני הכל טוב. 

כרגע, מהרגע בו נפרדנו אתמול אני בעיקר מלאת דמיונות חסרי שליטה על לגעת בו ולהיות איתו.

יותר פנטזיות תמימות של היכרות וזוגיות עם משיכה מטורפת.

אני מוצאת את עצמי מפנטזת על היכרות וגם היכרות פיזית, משהו טבעי, זורם, נעים בין אם זה היכרות מעמיקה מנטלית ובין אם זה היכרות של שני גופים וענייני משיכה שכל אחד מביא עם עצמו לקשר.

לעכשיו, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי

אני בכזאת התרגשות שאני לא יודעת איך להכיל אותה ולאן לפרוק אותה.

הוא מרגש אותי מנטלית, משמח אותי רגשית ומלשמוע אותו משתף בתפיסת החיים שלו ומושך אותי ברמות שמפחידות אותי.

אני מפחדת שברגע שניפתח את המיניות, אני לא אצליח להוריד ממנו את הידיים, שהוא לא יעמוד בי מרוב שאני ארצה עוד.

אלוקה שבשמיים, הוא נראה מעולה!

הלוואי הלוואי הלוואי ובאמת מה שמרגיש עכשיו זו המציאות 

חיכיתי בסבלנות ובררנות שנים בשביל להרגיש שכשאכיר את האחד שלי, הוא יהיה האחד הנכון

כולה דייט וקצת שיחות טל אבל הבטן שלי מתהפכת מהתרגשות 

אם המציאות תתהפך, הכי הרבה אני אזכה לתענוגות עיניים וגוף אבל יש לי תחושה שמי שמולי, זה מי שמולי, מגיע בכנות בלי הפתעות.

אני צריכה להוריד את רמות ההתרגשות שלי כדי לתפקד. זה חובה. אני מכירה את עצמי כשאני מכירה מישהו שמוצא חן בעיני. אני הופכת לעפיפון בשמי זריחה ואיתו אם עכשיו אני מרגישה ככה, בעוד שנייה העפיפון שלי יהפוך למטוס בלי טייס עם מנועי סילון

מתרגשת ממש ממש!!!

היה לי פשוט דייט נפלא

קצת פרפרים, קצת התרגשות והמון נעים

אני מוצאת את עצמי עם פרפרי התרגשות קטנטנים

כמה הם נעימים וכמה זמן לא חוויתי אותם

בים השיחות הדוחות / הלא מתאימים / הלא קשובים / התלושים, נוצרה בי לאחרונה אכזבה קשה מהמציאות

אני זקוקה למשהו טוב שיכניס לי אויר טרי, פרוע, קריר של ערב קיץ תחת הכנפיים

אני באמת לא יודעת כמה זה ראלי איתו

5 שנים מתחתי (אבל רוצה את אותו הכיוון כמוני) יחד עם מורכבות של מציאות

זה נמצא שם במאחורה של הראש.

אבל

בעיקר יש בי תוכן של התרגשות ופנטזיה ותהיות

איך זה להיות עם גבר בגובה של שני מטרים?

מה רואים ואיך העולם נראה משם?

אני מגיעה לו למרפק או לאמצע הזרוע?

וגם יש בי מחשבות על (מעט) דייטים קודמים שהיו לי עם בחורים אפריקאים שריירו עלי בחוסר שליטה וזה תמיד מרתיע אותי ולרוב נגמר בחוסר רצון שלי להמשך. זה תקוע לי בראש יותר חזק מאז איזה משפט גזעני שחברות אמרו בחו"ל

אני מתה לחיבור

אני רוצה חיבור ושארצה לטפס עליו
למחר אסתפק בנשיקת שפתיים בשרניות. רכה כזו. כזו שלרגע ארגיש מסוחררת

(במקום בו נפגש אין אנטימיות שמתאימה לדייט ראשון ולנשיקה בישיבה. אני תוהה איך אגיע עד לעננים בשביל פיסת שפתיים בעמידה? 😄 )

אוף

באמת כמה שזה פשוט וכמה שזה נדיר לי המקום הזה שנפתח מתוך עצמו

ואז הפנטזיות והדמיון פשוט זורם

אני רוצה לבן על שחור

אני רוצה קילומטראז של שרירים אפריקאים שלא נגמר 

אחרי שחוויתי את אחד האקסים שהגיע עם מסת שרירים (בשונה מלבנים שלרוב בעיקר מתנפחים באופן שלא עושה לי את זה) מטורפת ופתאום כן נהניתי להיות עם מישהו מלא בשרירים, אני רוצה עוד מזה

חחח

אני קצת מצחיקה את עצמי

כן נהניתי??     זה לגמרי  understatement!! אני הרי ריירתי עליו כל כך חזק שמצאתי את עצמי, הרבה אחרי שכבר לא יצאנו, בוהה, מריירת בטירוף בפיסת בטן שהבליחה כשהוא גירד לשבריר שנייה את הצד והחולצה הוסטה קלות

זו זנות מנטלית חסרת כל רסן ואני מתגעגעת לזה

אין לי מושג איך הוא במיטה אבל לפחות בקטע של משקיען אהבה, מנטלית, רגשית, הוא פשוט מרגיש שם. לא מגיע עם שום הצהרה ישראלית של אגו מנופח, הוא פשוט מחזר ואומר ישירות שהוא רוצה להכיר והוא פשוט מכבד כמו שהוא גם מכבד את מה שפחות מתאים, לא מעיק ולוחץ

אני רוצה את החלק שלי שחסר שליטה וכל כך נהנה שהידיים לופתות באוטומט והגוף נצמד לגוף בין התקשתות להתעוותות של הנאה

אני רוצה את האצבעות שלא מפסיקות ללטף ולגעת כי נעים לי, להעביר לחי על העור שלו, שפתיים, פשוט לגעת

טוב

לגמרי מברברת. זה שם לי ראי יותר גדול לרמת ההתרגשות שלי!