ואני רוצה את זה גם

אני לא יודעת כמה זה ראלי לקשר אבל הוא כל כך מתוק ומחזר (וגם נראה בתמונה מעולה, שזה לא חובה אבל בונוס כייפי) וכבר מזמן לא פגשתי גבר ישראלי כזה.

קבעתי איתו דייט למחר בערב. 

אני חושבת שהוא לא לוחץ ומצד שני מחזר מכל הלב וזה סוג של שילוב מנצח. כמה פשוט ככה מרגיש לי לאחרונה נדיר.

עכשיו צריך לראות אם יש בנינו מכנה משותף ובאמת אם ראלי לייצר קשר
במקביל, כל כך בא לי שגם אם לא יתאים לי, שיהיה לי נחמד מספיק בשביל להתמשמש איתו

הייתי אתמול במסיבה - אירוע קטן במקום שלא הכרתי לפני.

בין היתר היו משקאות חופשיים.

באופן כללי, לרוב אני חיסכון מהלך לכל כיס ומשתכרת יחסית מהר ככה שלא צריכה יותר מדי. אם זאת, עברתי את כיתה ג ואני יכולה לשתות קצת (תלוי מה) ועדיין לשלוט במוטוריקה ובמלל היוצא ממני.

סיימתי סוגריים? סיימתי

אין קוסמו ופחות בא לי בירה אז ביקשתי משקה "תכין מה שאתה יודע להכין טוב" אני בשמלה מחמיאה, מרגישה סקסית ואין לי חשק להתקע, גם לא על המשקה. היה נדמה לי שהוא הולך להיות לייט אז רק הבהרתי מראש שיחזק.
משקה לא משהו אבל באמת שלא בא לי לצעוק שוב ולקוות שהוא ידע להכין משהו אחר. זורמת.

רבע כוס ואני כבר מרגישה את האלכוהול. סבבה. פחות פיפי יותר שמחת חיים (:

תכלס נראה לי שהורדתי את המשקה הזה בדי הרבה זמן אם לחשב את הזמן שהיינו שם.

סהכ שתיתי את הכוס הזו ועוד 2 שלוקים ממשקה אחר.

הייתי שיכורה ברמות שכבר מזמן לא הייתי בהן, אפילו כשכן שתיתי הרבה.

כולה כוס וזפזופ. מאיפה זה הגיע?
כשהגענו הביתה, הייתי הפוכה לגמרי. גררתי את עצמי למיטה והסטתי את הצורך הלא מבוטל של להקיא.

נרדמתי מהר אבל התעוררתי ב 5 בבוקר, אחרי מס שעות שינה עם הרגשה לא טובה.

חם לי וקר לי והגוף עם רעידות קטנות מבפנים וחלש בטירוף. כוס אלכוהול, גם אם שמו בה שוט כפול, לא יכולה לגרום לכל כך הרבה נזק ליילי.

החלטתי לאכול משהו, אולי זה ירגיע את העניין כי לא אכלתי ארוחת ערב. אולי האלכוהול יתאזן עם מזון בקיבה למרות שאני חושבת שכבר מאוחר מדי בשביל ספיגה איטית. 

רעיון גרוע.

הקאתי כמה פעמים בהפסקות של חצי שעה. אני כל כך צמאה ומוצאת את עצמי מקיאה את מה שאני שותה. יוצאים ממני צלילי סבל. אני פחות אוהבת שיוצאים ממני אנחות כשאני לא מרגישה טוב. בנתיים חושבת שנחמד שאני לבד בבית אחרת הייתי מטרידה את מי שלצידי.

בפעם השלישית שאני בהתקף הקאות, באזור 7 בבוקר, ניסיתי בכל כוחי לכבוש את הרצף. התוצאה היתה מזעזעת אבל אחכ הגוף יחסית נרגע.
אני הפוכה גם עכשיו :/

אני לא מצליחה לתפקד פיזית אז המוח רץ עם עצמו

סוף סוף יש כמה ניצוצות באויר או עניין כלשהו. אני רק צריכה שאחד יהיה נכון. רק אחד.

יש את הירושלמי שעל הנייר, אנחנו אמורים להתאים. תחומי עניין, השקפות עולם אבל משהו מרגיש שם מוזר ואני לא מצליחה לשים על זה את האצבע. ההתנהלות של ההכרות מרגישה פחות זוגית, מרוחקת והוא גם רחוק לי גאוגרפית.

יש את הילד בגובה 2 המטרים ובצבע הכל כך סקסי עם הגוף השווה והשפתיים. הוא מתוק. בנתיים אנחנו בוואטסאפ. אמרנו שנדבר היום בערב כבר בטל. אני מניחה שאז יהיה לי יותר קל להבין מי מולי ואם יש חיבור

אני תוהה אם רמת האנגלית שלו קצת תוקעת אותנו ואם כן, מה יהיה על רמת העניין שלי בתוך קשר? תוהה איך שעות העבודה שלו יסתדרו יחד עם זוגיות, על הסטטוס שלו ואיך זה יכביד על קשר ועוד מיני תהיות

בנתיים הוא מתוק ומחזר וזה כל מה שאני רוצה לשלב הזה.

ויש עוד שיחות רקע שעוד לא עברו לשלב שיחת הטל / מפגש.
אני חושקת באחד שזה ירגיש זה ופשוט ובלי ככ הרבה תהיות. אני חושקת לדלג מעל השלב הראשוני שמעיק ולהגיע למקום בטוח, מוכר, נעים, זורם

שני מטר וסמ יענה לפטיש עבר באמת רחוק של גבוהים. יענה גם על הנאות בעיקר של פעם של לנסות דברים חדשים. אף פעם לא הייתי עם מישהו כל כך גבוה.

צבע שוקולד יענה לפטיש של שנים שעדיין משמח ומרגש ועושה לי את זה בטירוף

שפתיים. כן. לגמרי עושה לי את זה.

קרחת. בעיני שיער קצוץ זה סקסי. קרחות (יזומות ולפעמים גם כאלו שלא) זה סקסי

עושה חשק לעשות אותך

ואז אני נזכרת שלרוב זה נורא מבאס אותי להכיר בשביל זיון ואני פורשת לפני השיא

לפחות תענוג להסתכל עלייך ילד

נראה לי שאזרוק הי לחלל, אולי זה יגמר בתענוג גדול יותר

** ואכן הי מייצר תחילת שיחה פשוטה עם מחמאות. מתוק מצידו.

** נראה לי שגברים מחו"ל מחבבים אותי. אולי זה הקונטרסט של העור. כמו שאני נמסה מהשוקולד, הם נמסים מהבהיר שלי. אולי זה ההרבה בזזים. אולי זו אני (:

הלכתי לישון מאוחר וקמתי מאוחר.

שוב התהפכו לי השעות. אני יכולה להרשות לעצמי את זה. לא נכנסת למאבק על זה. יסתדר כשיסתדר או כשאחליט שזה מהותי ודחוף.

קופצת להורים. אין שם אף אחד. כבר צהריים. אני מכינה ארוחת בוקר פשוטה של פעם - פיתה, אבוקדו מהגינה, מלח, לימון ועגבנייה. דיאט קולה מהמקרר ולקינוח מעדן סויה שוקולד טעים. זה הרקע. באמת טעים ונעים אבל זה הרקע. באתי בשביל לרפרף בעיתון. זה זמן שקט. 

יש כמה כתבות שמעניינות אותי או פיסות מהן. נדיר. לפעמים עיתון שלם מרגיש סתמי או עיתון שלם עם כתבות מעצבנות / מעציבות. הפעם באופן יחסי אני בשפע.

אני מגיעה למדור המוסיקה. מזמן לא ביקרתי בו.

Radiohead ואני כבר תקופה ארוכה ממש, נמצאים ברומן חזק בו אני מגלה עוד ועוד רבדים ועוד ועוד ריגושים. המוסיקה מעיפה אותי למקומות האלו שאני רוצה עוד ועוד. הקליפים חכמים כמו המוסיקה. אני שמחה שיש בעולם שלי עושר כזה של אומנות מורכבת שנוגעת בנקודות.

כמו ב Burn the witch כמו בעוד אלף ואחד דברים שהם עושים באינטיליגנציה יוצאת דופן שבועטת את המחשבות שלהם יחד עם יצירה אדירה. החיבור בין המוסיקה שלהם לוידאו-ארטים שמשלבים הנפשות ושימושים במדיות מתקדמות בצורה כל כך מדוייקת וחכמה מפעים אותי.

עינב שיף מכיר את התוכן עליו הוא כותב הרבה יותר טוב ממני. דברים שמעניינים אותי, אני חוקרת, קוראת, לומדת וחווה ביכולות הזמן שלי.

היו לו ביקורות מעניינות על Radiohead, p j harvey ועוד כל מיני

גיליתי דברים חדשים ומבחינתי זה אחלה פתיח לסופש נפלא. יש מוסיקה חדשה לחקור ולהתענג עליה.

עכשיו רק צריך להסיט הצידה את רגשות האשם על סירוב לעזור לאחותי הקטנה (ולשים אותי במקום הראשון) והסופש יהיה נפלא

אני מודעת למגבלות שלי ושמתי גבולות עפ"י ניסיון עבר - ניסיון חיים או על פי היגיון שנשמע לי בריא ונכון

אדם שגר רחוק מדי, המרחק יכביד על הקשר

צעירים מדי - ניסיתי להכיר ויש פערים גדולים (קצת צעירים או קצת מבוגרים זה טווח הגיוני לי יותר)

אין לך פרופיל? בראש שלי זה מתפרש כעצלות / חוסר יכולת לכבד גם את מי שמולך בלהציג את עצמך, שגם לה יהיה מוקד משיכה / חוסר יכולת להיות מעניין ואם אתה לא מסוגל להנפיץ משהו מעניין כלשהו בפרופיל שלך, איך יהיה לנו מעניין יחד? או רמאים באתר הזה שיש בשפע. אני שולט אבל סתם כתבתי את זה.. כתבתי נשלט אבל אני לא כזה באמת... אנשים משנים פחות את הפרופיל שלהם ומבחינתי שם אדם צריך להציג את מי שהוא ומה שהוא מחפש מבלי לשנות מול כל אחת בהתאם למה שנדמה לו שהיא רוצה לשמוע.

אני רוצה אדם שיגיע ברוך ומשם ימיס לי את הלב בפשוט ושמשם יגיע ריגוש ופיצוץ ומיניות

לא שיחטט בחיי המין שלי או שישתף בחיי המין שלו. תכלס לא אכפת לי איפה אני, אני רוצה שיכירו אותי בצורה נעימה כשאני מרגישה שרואים אותי ושומעים אותי. אחכ יכולים להרגיש אותי בשמחה אבל זה אחכ.

אני רוצה להכיר אדם מעניין ואדם שרוצה גם זוגיות.

אני רוצה כל מיני ולא מוצאת כבר מלא זמן

אדם שידע לחזר מעבר לשיחה אחת. שיתמיד קצת (ואחכ הרבה) בחיזור שלו ובהבעה שיש רצון להכיר באמת ולא לעשות סימון שהשגת מס טל.

אני חוסמת מהר ותוהה אם אני חוסמת מהר מדי אנשים או שפשוט קולטת שזה לא מה שאני מחפשת.

גם כמות הדפוקים שפונים גורמת בסופו של דבר, כמה שאני לא שמה גבול ומסיטה הצידה, לתסכל ולהוריד בצורה כזו או אחרת.

דווקא כשאני מחבבת את עצמי כל כך, להיות בקושי כזה ארוך ללא להצליח להכיר

לגמרי מבאס 

העומס יורד ואני מחכה לתחושת איזון. התקדמות תוך כדי צעידה במקומות שלא מטלטלים.

לסופש הזה חיכיתי בטירוף. ידעתי שהוא יהיה אחרי השבוע העמוס האחרון (למרות שפסח, כולה לפני שבוע הייתי בחופשה שהכילה את כל מה שאיחלתי לעצמי, זה כבר מרגיש מזמן ובכלל, רציתי עוד מהחופש ההוא שנגמר לי מהר מדי)

כל מה שרציתי מהסופש הזה זה לא לזוז. לקפוץ לשוק לקניות ואולי קצת לסדר את הבית אבל בעיקר לקרוס.

ואז פתאום גיליתי שלחברה מאד קרובה יש יום הולדת בשבת והיא והבן זוג שלה כבר לא ביחד והבת אצל האקס אז ברור שאני לא אשאיר אותה לחגוג לבד.

ואז פתאום גיליתי שסימנתי שאגיע למסיבת יום הולדת של חברה אחרת שלא ראיתי המון המון זמן ואני מאד אוהבת אותה. זה בסופש הזה, היום.

ידעתי שהייתי צריכה לרשום לי גם ביומן ולא רק בפייס..

ויש את זו שכתבה לי עוד כשחייתי בחו"ל שהיא עוקבת אחרי הפוסטים שלי בפייס והיא תשמח להכיר כשאהיה בארץ. מאז עוד לא יצא. היא הציעה שנפגש בסופש הזה אבל זה כבר יותר מדי מבחינת הרצון שלי להיות עם אנשים אחרים ולקפוץ ממקום למקום

ויש את זו שאני חושבת שאולי בא לי לראות. מישהי חדשה שהכרתי ויהיה נחמד לנסות לבנות / לשמור על קשר. היא גרה באותה העיר כמו חוגגת היום הולדת שעורכת מסיבה ואני אוהבת במיוחד לתפור מפגשים לפי אזורים גאוגרפים (:

בנתיים גלגלי השעון הוירטואלים של השעון הדיגיטלי ממשיכים לנוע קדימה ואני מנסה כנראה להדחיק שאוטוטו אני אצטרך לזוז ובעיקר לקום מהספה.

איפה שי אביבי שיביא לי חסכון בלזון במקום לזוז?

למרות שברור שיהיה כייף עם חברים שאני אוהבת ומפגשים, פשוט מתעצלת להזיז את עצמי. זה מרגיש כמו סופש שיהיה הכי הכי כייף להיות בבית שלי (נדמיין אותו מסודר לצורך העניין) לקום בצהריים אחרי הזיונים של הלילה והסקס של הבוקר עם עיניים חצי סגורות, לחזור מהשרותים ולגלות שהבן זוג שלי כבר הטיל את גופתו השווה בספה. לגלות את המראה הנעים ופשוט לקרוס להתפנקות על הגוף שלו. אולי אפילו להירדם ככה בקטנה בנימנומים של עייפות קשה ונוחות ורפיון מנטלי קסומים שגורמים לנו להירדם בתוך גוף שלא שלנו

מדהים כמה הקטנות של החיים משפיעים על המצב רוח

הדברים הקטנים שהטריפו אותי באוטו החדש שקניתי הסתדרו ואני מרגישה שהחיים השתדרגו במקפצה

אני נוסעת לחופשה לכמעט שבוע ורמות האושר שלי הן על סף האין סופיות

כמה שאני זקוקה לאושר הזה, במילים אחרות - כמה שאני זקוקה לחופש!

כשאחזור מהחופש יש לי עוד שבוע וחצי עמוסים ואז מתישהו יהיה לי פיק עמוס יותר לכמה ימים ופרט לזה, סוף סוף הורדת הילוך.

זה לגמרי זמן טוב לשדרג את החיים עם בן זוג.

בנתיים ספוגה במחשבות הרגילות שלי.

כמה לא בא לי לחזור לאחור

E, שהחמיא לי בטירוף והפתיע אותי כל כך שכתבתי על זה פוסט לפני כמה ימים, למרות שזה כל כך נעים לקבל פרגונים לא שגרתיים שכאלו, לא עושה לי חשק לזלוג אל העבר ובטח לא להיות סטוץ של לילה חד פעמי נוסף. אני מחפשת משהו אחר, שלי. בריא. נכון. צומח. מעשיר רוחנית מנטלית ורגשית. בא לי אושר שהוא לא אינסטנט בר חלוף.

פתאום מצאתי את עצמי חושבת היום על איש הסקס. 10 שנים. כל פעם מחדש, סקס מעולה. כל פעם. אבל גם הוא, פספס את הרכבת בשנה וחצי לפני שטסתי כשהוא התרחק מהסיבות שלו. 

תמיד היה לו את עניין הג'נדר ותמיד הרגשתי שהוא הכי גבר בעולם. זה מדהים ההיפוך הזה שלו.

בשנים האחרונות הוא היה רק בפן הגברי שלו איתי.

כשאני הייתי בחו"ל הוא התחיל לקחת הורמונים. אם פעם הייתי מסתקרנת להיות עם גוף כזה ואני יודעת שהוא יודע שאני חופשייה ומקבלת את כולם כמו שהם, פחות מפתה אותי לחוות אותו, בעיקר בשל חוסר הרצון שלי למחזר את החיים.

ועדיין, פתאום חשבתי כמה כייף יהיה סקס משובח ממי שמכיר אותי על כל מילימטר ומילימטר. הוא יודע לקרוא אותי כל כך טוב שזה מטורף.

הזיון שלא נגמר החליף תמונה בפייס וכמה שאני לא נכנסת לפייס שלו, איכשהו דרך חבר משותף פתאום הוא קפץ, הסתקרנתי ונמסתי. 

בן של זונה אתה נראה טוב!!!

אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ריירתי עליו והנה - הוא עדיין עושה לי את זה בטירוף.

השיער שלו כבר בין הלבן לשחור ויפה לו כמו שהיה לו יפה זריקות של לבן בתוך השחור האינדיאני ויהיה לו יפה אפור מוחלט.

הוא לא רלוונטי ככה שזה בכלל לא שאלה.

אני מוצאת את עצמי מסובבת את הראש באוטומט אחרי גברים בצבע שוקולד פה ושם כשאני רואה אחד כזה. הלב מחסיר לי פעימה אוטומטית. געגועים? לגמרי. אני רוצה להימרח על העור השוקולדי המדהים הזה שמעורר בי את הליבה בלי שליטה באופן מטורף. זה כל כך מטורף אצלי שלפני שנה ומשהו, כשידיד הכין לכולם בלונים בצורות במסיבת יום הולדת, אני קיבלתי בלון בצבע שחור בצורה של זין.

כל כך אוהבים אותי שאח"כ עשו לו גם ברית מילה (: (אני חושבת שאני היהודייה היחידה שהיתה שם +-) היה מצחיק (: (:

זה קרע אותי וגם הבהיר לי שעניין השוקולדים כנראה תקוע אצלי עמוק במערכת ואני מדברת על זה לא מעט מרוב שהמוח והגוף מפנטזים

אבל מה אני יכולה לעשות? אני רוצה לשחות על שוקולד כזה סקסי ולעשות קונטרסטים בין הלבן שלי לכהה שלו.

המון פנטזיות

המון מחשבות

גם הרבה שמחה בלב

בפעם הראשונה מזה כמה זמן אני מרגישה שאני בתחילתו של הורדת הילוך וכשהלב מרוכך והמוח משוחרר יש לטעמי יותר פוטנציאל להכניס מישהו לחיים

הסקס עם איש הסקס התחיל משיחות היכרות לפני שנים אבל מפגש ראשון היה ביום הולדת שלי, אמרנו שהוא יהיה מתנת היום הולדת שלי. היה והיה גם משובח.

עוד מצמוץ יש לי יום הולדת וכמו יום הולדת אני זורמת עם הגיל ועם החיים. השנה אני מזמינה לי בן זוג לחיים.

זה מה שאני רוצה. בשאר, די מסודרת. קצת שיפצורים אבל באמת, מודה ומעריכה את מה שיש לי.

אני יודעת מה אני שווה. לא רווח טהור אבל בהחלט רווח נקי. אני רוצה גם עבורי כזה

אז תבוא ותבוא עם לב פתוח

כולי ציפייה לפתוח את העטיפה ולהכיר בן אדם

השיר קלע בדיוק את המציאות לרצון חיים משותפים בין עולמות מרוחקים

ועדיין, כמה הייתי רוצה עכשיו לעבור גבולות כמו אז ולהיות קצת איתך בשקט התהומי שלך, עם הלב הענקי שלך ובפשטות יוצאת הדופן שלא נתקלתי בדומה לשלך

אני חושקת בחולות צהובים ברגליים, כחול שנפרש מעבר ליכולת הראיה, בפלטה הרגועה הזו שקמים איתה בבוקר כשהזריחה ואני יחד פותחות את היום, בשנורקל ושעות של ניתוק מעולם אחד לעולם אחר

בלגעת בעור שלך. להעביר גוף לבן על גוף מושלם עם עור ילדות בצבע שוקולד. בלדחות את החזרה הביתה עד לשנייה האחרונה של הויזה רק כדי לספוג עוד קצת

אני מתגעגעת לשלווה שלי איתך. 

לפני שעברתי לחו"ל, יצא לי להכיר ברצף ארבעה גברים והקיץ הזה שינה אותי ושדרג אותי. זה היה אביב וקיץ של קושי ועם הרבה העצמה.

הצאט בזמן האחרון פתוח לי ברקע ומדי פעם יש צליל של שיחה. 
הי, זה E, מה שלומך?... (לא דיברנו כמעט שנתיים)
התחלנו להכיר ובסוף נפגשנו ללילה אחד אחרי שהתפתחה שיחה של פנטזיות או יותר נכון שיחות.
(אני לא אוהבת לשתף במי אני במיטה לפני שמכירים אותי בסיטואציה עצמה. בן זוג יקבל אישה כנה ומודעת לעצמה מעבר לממוצע אבל עד לסיטואציה של זוגיות ומיטה, אני לא חושבת שיש לזה מקום, לא מרגישה עם זה נוח.)
באותן שיחות בעיקר הקשבתי לו והייתי בשוק. הוא מתאר את הפנטזיות שלו והוא מספר אותי מבלי לדעת, כולל מתי אני נעצרת, איזה מבט, הכל היה תיאור אחד לאחד שלי אבל דרך פנטזיות של מישהו אחר שמעולם לא פגש אותי ולא שמע מי אני ומה אני אוהבת. כזה עוד לא הכרתי. 

הזכרון שלי שונה משלו על מה שקרה באותה היכרות ובאותו הלילה.

הוא התחיל את השיחה בהתעניינות ובפרגון לבלוג שלי ולזה שהוא קורא את הבלוג מאז שנפגשנו.
אני זכרתי שהוא לא רצה. הוא אמר שרציתי זוגיות (אני תמיד בהעדפה לזוגיות) ושזה הבהיל אותו והוא ברח כמו שפן ושהוא מתנצל על איך שהדברים קרו. הצאט הזה עכשיו היה כל כך מפתיע, הגיע משום מקום וכל כך מפרגן שהחלטתי לצטט לעצמי ברשותו. מבחינתי איש הסקס אמר פעם שאני הזיון הכי טוב של החיים שלו והזיון שלא נגמר הדגיש לי בלי הפסקה שאני יוצאת דופן מכל אחת שהוא היה איתה ושהוא היה עם הרבה. שאין עוד אף אחת כמוני. הזיון שלא נגמר תמיד החמיא לי בלי הפסקה תוך כדי שהיינו ביחד ועשה את זה גם בדיעבד.
מ E פשוט לא ציפיתי.
כולה לילה בעבר הכבר רחוק.
נראה לי שאולי אני זכרון יוצא דופן כל כך, כשיש התאמה.

כשלא פשוט לי להכיר מישהו ואני מרגישה שאני שווה את הלהכיר את האדם הנכון שלי ושהוא ירוויח ולכן גם לי מגיע לא להתפשר מדי, זה כל כך נעים וחשוב לקבל פרגון כזה מטורף. אז בשונה מהרגיל שלי - אני אפרגן כאן לעצמי (:

הוא התחיל מאיחול שאני אכיר את האיש שלי, שהוא קורא את הבלוג ואז במשפט שאחרי כתב לי שאני אלוהית עם שני סימני קריאה.
זו מילה כל כך בומבסטית שהייתי קצת בשוק. מופתעת זו הגדרה עדינה (:

ואז הוא המשיך (זה חלקים מהשיחה)
"סליחה שאני מדבר על מיטה וכאלה"

"אבל במיטה איתך זה באמת אלוהי ועוצמתי"
"את מדהימה וחכמה גם אז וגם היום"
"אני זוכר את התשוקה שהיתה לי בגללך
ממש רעדתי מתשוקה אלייך"
ואז הוא הוסיף 
"בכיף יקירה באמת מאהבה ומזכרון מתוק מתוק !!"
הוא כל כך ברח ולא רצה להכיר אותי בזמנו שזה עוד יותר מפתיע שזו החוויה שהיתה לו. 
"ושלא תביני לא נכון, חיי הסקס שלי מאז ומעולם היו מגוונים
אבל את ! את השארת זיכרון חזק של רוך ניקיון ועוצמה נשית"

אצלי הוא זכור כאחד האנשים היותר פתוחים שהכרתי. ואכן משותף לו, לאיש הסקס ולזיון שלא נגמר שכולם חובבי סקס מושבעים ואוהבים לפנק במיטה. אני חושבת ששלושתם נהנו מזה שאני נהנית כל כך.

" אותך אני תמיד רואה עם מישהו שבמיטה לפחות הוא חייב להיות עוצמתי....אבל תמיד תדעי להטריף גבר שיאכל אותך"

אני צריכה באמת מישהו שיטרוף אותי ולא ירצה להפסיק. לפעמים נדמה לי שגברים שאני מנסה להכיר לא מצליחים להתמודד עם זה שאני באופן כללי אדם חזק ומפוקס. מהצד השני, נדמה לי לפעמים שאנשים מבלבלים את המודעות שלי למקומות המיניים שלי יחד עם לדחוף שיחות על סקס לפני שבכלל מכירים. הסוג האחרון לרוב עושה לי טארן אוף. תיהיה מלא תשוקה - זה חובה אבל תגיע עם סבלנות ורצון להכיר ולא רק לרסס את הדחפים שלך באופן כל כך ישיר ומבחינתי לא תואם את הרגע.

אוף כמה שזה מורכב להכיר פרטנר :/

E עכשיו בזוגיות ונראה לי שממש טוב לו. זה תמיד משמח, גם מהצד (:
הוא כתב "איך אפשר לא להתאהב בחזה הכי יפה שראיתי ??" ובתוך השיחה חשבתי שהוא מדבר על בת הזוג שלו. עכשיו כשאני קוראת את השיחה אני תוהה אם הוא דיבר עליה או עלי. לא שהחזה שלי כזה מושלם. עברתי את גיל התיכון מזמן והציצים שלי חיים גרביטציה כזו או אחרת כמו כולנו. אני פשוט מגיעה עם הרבה (: נראה לי שיש פחות נשים במידות שלי ומי שחובב ציצים, לפעמים מתרגש מעבר לממוצע. 

אני בחיים לא אשכח שהייתי צעירה והיה לי קטע עם מישהו. אני זוכרת שהייתי מעליו והורדתי את החזייה והעיניים שלו כמעט יצאו מהמקום. אני בחיים בחיים לא אשכח את המבט שלו. פעם אחת בעקבות קטע שעשיתי במיטה עם הזיון שלא נגמר יצא לו אותו מבט של שוק. שניהם משעשעים אותי עד היום וזה מחמיא לא פחות (:

אני והטוסיק שלי לא ממש מתחברים. יש הרבה דברים שאני אוהבת בעצמי לפני הטוסיק. הזיון שלא נגמר תמיד אמר לי כמה שהוא מת על התחת שלי במילים כאלו ואחרות אבל מהשנייה שהיינו נפגשים הוא לא הפסיק להחמיא לי על אלף ואחד דברים שונים אז זה מבחינתי היה חלק מהפרגונים והמחמאות שהוא הוציא מעצמו באופן בלתי נשלט.
כש E כתב עכשיו "חסר לי אצלה ישבן כמו שלך" זה היה לי ממש מוזר. ואז כששאלתי מה יש בטוסיק שלי הוא היה חמוד וכתב "אפרסקי !!" 
אני?? אפרסקית?? בחיים לא דמיינתי או תפסתי את עצמי ככה

הוא כתב שהוא זוכר כמעט הכל. שהוא זוכר אפילו את הגניחות שלי.
אני זוכרת דברים כל כך אחרים מאותו הלילה. זה מוזר ומפתיע בלי הפסקה לקבל בצורה כל כך כנה את הזכרונות שלו.
הוא היה מתוק וכתב שהוא זוכר שהוא נחנק ופתאום לא רצה קשר רציני (אני בזמנו רק לא הבנתי מה קרה פתאום שבן אדם מתהפך עלי) אבל היום הוא הוסיף "אחרת הייתי ממש מתמסר אלייך"

יש בשיחה איתו משהו כל כך מרכך. הייתי מבולבלת אז ולא הבנתי. הוא גם לא הסביר. לקבל הסבר כנה עם מחמאה בדיעבד ביוזמתו - אני מקווה שזה ייתן עוד בוסט של אנרגיה למקטע הקרוב, עד שאכיר לי מישהו (:

הוא לא הפסיק להחמיא לי לאורך כל השיחה. מחמאות שלא שומעים כל יום. הוא כתב שהוא זוכר שהוא התחשמל ממני
מי לעזאזל מקבלת כאלו מחמאות? 
לפני שנתיים הוא חווה אותי ככה אבל נראה לי שהיום אני משודרגת פי כמה וכמה.
כתבתי לו שאני במקומות אחרים וגם כאן הוא החמיא "זה מה שיפה אצלך"
"שאת שלווה עם עצמך מינית"
זה מאד נכון למרות שגם לי יש את המורכבויות והפחדים הקטנים שלי והבילבולים שלי במיטה ומחוצה לה. 

הוא בזוגיות פתוחה. כתבתי שאני לא חושבת שזה מה שאני מאחלת לעצמי.
"את לא צריכה לאחל לך את זה

את אישה של גבר אחד כי את תתני מכל כולך
והוא צריך להיות גם אחד כזה" (ככה גם אני חושבת!! אז איפה הוא??)
"שיחכה לחזור הביתה להריח את הצואר שלך
אווחח היה לך ריח של תינוקת" (אני לא טובה במחמאות, זה מביך אותי. כתבתי שזה הסבון תינוקות שאני משתמשת בו ואולי זה שאני צמחונית. תמיד מחמיאים לי על הריח שלי ואומרים שאם לא אוכלים בשר יש ריח אחר)
" זו את !
ריח רעננות"
הוא כתב שהוא זוכר הכל. תיאר כמה דברים שאשמור בכל זאת לעצמי ואז הוסיף "זוכר שהתנשקנו שעות לפני הסקס ולאחריו כי פשוט הנשיקה שלנו היתה בול !"
השיחה המשיכה והוא כתב שסך הכל הוא אהב אותי ושאני אחלה ושעשיתי לו עכשיו חשק סתם להתכרבל איתי ולראות סיינפלד (הסברתי משהו מתוך הסדרה) (אני תמימה תמימה אבל כבר הרבה שנים לא האמנתי למישהו שאמר לי שרק נתכרבל. זה גם לא קרה שנים. או שאני או שהוא, מי שזה לא יהיה, שולחים ידיים. אבל יפה לו להכניס את זה למחשבות שלו ברגע של תמימות גלמודה שקפצה לתוכו בבליל של מחשבות זימה) 
אנשים מפתיעים כל הזמן. מה שהם זוכרים, ממה שהם בורחים ולמה הם בורחים. לקבל הצצה כנה למחשבות וזכרונות זה קסם בעיני. 

"את גם שכביכול נפגשת איתי כנשלט
הוצאת ממני אכבר גבר
היה לי חשק חייתי להזדיין איתך, לספק אותך"
אני כבר לא שם. לא הייתי רוצה לחזור לשם, להוציא מעצמי שולטת אבל זה נכון. הוא היה חייתי ומפנק באחד. זה הכיוון שצריך להיות הגבר שלי גם היום, גם כשאני לא רוצה לשלוט בכלל ולא רוצה מישהו שיחפש את זה בי אבל מבחינתי שבהחלט יגיע עם תשוקה חייתית ורצון לספק

"הנשיקה איתך זה הדבר הכי חזק שאני לקחתי איתי" גם הזיון שלא נגמר לא הפסיק לדבר איתי על השפתיים שלי ועל נשיקות איתי.
משהו נפתח באותו הקיץ. לפני הקיץ הזה בכלל לא כל כך אהבתי להתנשק. מאז אני כל כך נהנית מנשיקות שפתיים בשרניות. 

השתנתי בכל כך הרבה דברים. כל כך הרבה
הוא שאל מה אני זוכרת וכתבתי לו שדברים אחרים. שהוא הפתיע אותי וקשה להפתיע אותי. לשבריר שנייה באותו הלילה הוא דחף לי לשון לנחיר.     מי עושה כזה דבר?? אני הייתי בשוק. זה עדיין מפתיע אותי. (אם מישהו בטעות עדיין קורא - לא לעשות את זה (:  זה מוזר מדי) הוא השיב לי "את כזו נקייה ששום דבר לא הגעיל אותי אצלך"

לקראת שסיימנו את השיחה, איחלתי לו שיתפוצץ על בת הזוג שלו כשהיא תחזור מהסופש שלה. הוא ענה "תהיי בטוחה !!
אפנטז עלייך קצת אבל עליה אתפוצץ"
גם הזיון שלא נגמר אמר לי שתקופה הוא היה משווה נשים אחרות אלי או חושב עלי

אם לא הייתי שומעת את זה מהם, בחיים לא הייתי תופסת את עצמי כמו שאני תופסת את עצמי היום.
אני מקומרת ולרוב בארץ אוהבים נשים רזות, תמיד הייתי אאוטסיידרית ובעלת גישה לחיים ומחשבות משל עצמי ואפילו המעט הזה, גורם לי להיות עם אופציות מצומצמות יותר של היכרות.
אני חושבת שהמקטעים הכנים האלו והכל כך כל כך מפרגנים האלו, עזרו לי להיות מי שאני היום, עם הרבה יותר בטחון, הרבה אהבה עצמית ותחושה סקסית ביותר גם כשאני עולה במשקל, גם כשאני יורדת, גם כשאני יודעת שאני רחוקה מלהיות מושלמת אבל סהכ באמת מרגישה נוח בעור של עצמי.
אני מעריכה את זה הרבה יותר מסתם מחמאה. אלו סיטואציות שאני מרגישה שהעצימו ומעצימות אותי

בשנתיים כל כך סוערות ולא פשוטות, הרבה פעמים קשות, אני באמת באמת מודה על זה שמרחיבים לי את הלב ובעוצמה כל כך גדולה שזה נשאר לחזק גם קדימה

תודה ענקית!!

אנחנו משתנים כל הזמן. טבעם של החיים וטוב שכך. אנשים שממש לא משתנים קצת דוחים אותי. טוב דוחים זו מילה קשה ולא ממש נכונה. מרתיעים אותי זה יהיה יותר מדוייק. התקעות זה גם חלק מהחיים אבל לתקופה מבחינתי. אדם שבוחר להיות ככה שנים זה גם בסדר אבל אני לא רוצה כזה בחיי.

קצת כמו הזיון שלא נגמר. יתרונות יש לו בשפע ועדיין, נתקע במקום מסויים במהות של בן 20+. מה לעשות, לא סקסי.

פתאום היום מרגיש לי שאני מניחה קצת לאופציית ההיכרות מהכלוב. לא מתסכול. מתוך שלווה שמגיעה מהבנה שכנראה מכאן זה לא ילך.

אני אשאיר את האופציה פתוחה אבל בראש, שחררתי כרגע יותר מהרגיל.

אנשים פה מונעים או מציגים כל כך את הפטישים והפנטזיות שלהם שהם לא רואים מי מולם, הרבה פעמים לא מחפשים בכלל אדם גם אם יודעים שהם רוצים חבילה כלשהי שמגיע עם ייצור אנושי. זה מרגיש כאילו המעטפת תגיע בשר ודם אבל בעיקר חשוב שהצרכים יסופקו והפנטזיות יוגשו במדוייק. אם בעולם הונילי אנשים היום שקועים בעצמם, ברצונות שלהם ובאמונה שיש שפע בלתי נדלה של אפשרויות היכרות שהאינטרנט והאפליקציות בעיקר פתחו, כאן זה מרגיש שזה מגיע הרבה פעמים עם תת יכולת. כותרות חשובות יותר מאנשים. מהצד השני יש כאן את אלו שכל כך מלאים בעצמם שאני תוהה אם הם יכולים בכלל לדחוס למרווח הקטן שנותר, מישהי(ו) נוספת עם רצונות ואישיות וצרכים ותחביבים... פנימה. מה הטעם אם אתה שם בעיקר את הדגש על עצמך בראש הפרמידה ולא על זוגיות וקשר?
אנשים כאן לפעמים כל כך חיים את הסרט שהם נכנסו לתוכו ונשאבים כל כך פנימה שהסרט לא יכול להיות מחובר לחיים, יש הקבלה אבל לעיתים נדירות שילוב וגם אם יש שילוב, הסרט כל כך מורכב, שוב, כי הם נשאבו כל כך פנימה בלי בכלל לבחון לאן ולמה הם נשאבים שלי זה לא עושה את זה. אני מעדיפה היום לעשות עם עצמי עבודה פנימית אחרת מאשר לרדוף עוד פנטזיה ולעשות V ולהרגיש שבגלל זה כבשתי את האוורסט.

עשיתי מאלו מספיק בשביל להרגיש מסופקת. עכשיו אפשר להגשים רצונות וצרכים בשקט. אין צורך לרוץ מרתון או לרוץ 100 מטר או לרוץ בכלל רק בשביל להרגיש שעשיתי V על משהו. אני רוצה לעשות V על החיים, לא על רעיונות שיצאו מכלל שליטה והם מובילים אותי במקום שאני אוביל את עצמי.

אני לא בטוחה שאני מעבירה את עצמי בצורה ברורה אבל בראש שלי זה מובן.

אני מגיעה הנה עם הרבה הרתעות מלהכיר מפה מישהו שפוי, לא שאני לא חושבת שזו אופציה. היו לי בני זוג נפלאים שהכרתי פה אבל זה מורכב יותר ומצריך ממני לסמוך שמי שמולי נכון ושמי שפונה אלי יהיה סבלני לקצב שלי או שיסחוף אותי כל כך שהקצב ישתנה מתוך עצמו.

אולי גם הבחור, שהוא לא הכי הכי הכי טיפוס שלי מבחינת מראה בעולם אבל בנתיים משעשע אותי וללא ספק אינטיליגנטי, פותח אופצייה ובמקביל יש את שני אלו שגרים לידי. איזה עונג יהיה שוב להכיר מישהו שתוך 20 דקות נמצאים מבית לבית, מדלת לדלת.

אני מתגעגעת ללעלות על הווספה ותוך טיפונת יותר מרבע שעה של מוסיקה באוזניות וחיים שוקקים ומרתקים של רחובות יוצאי דופן, להיות אצלך או לדבר ותוך מצמוץ אתה אצלי. זה כל כך פשוט שזה נפלא

אתמול הצלחתי לדחוס גם את הכוסמטיקאית יחד עם עוד 1000 דברים אחרים (יום מתיש עד אימה אבל בתמורה, היום לא קמתי עם שום שעון, ישנתי עד הצהריים וכבר לפנות ערב ואני עדיין בהמרחות נהדרת ושלווה בלי להרגיש אשמה אז זה היה שווה את זה) 
יצאתי ממנה חלקה ומלאת מחשבות

אולי העייפות עשתה לי את הלחיים סמוקות בערב

התבוננתי בעצמי בראי

שפתיים בשרניות וסקסיות, ורדרדות בלחיים ואני במראה חדש

נראה לי שזה הכיוון, לגוון לי את עצמי אחת לכמה זמן ולהרגיש סקסית מהחידוש.

יש משהו מרומם בלהרגיש סקסית בבערך כל מצב צבירה

מה שכן, זה גורם לי לרצות לנצל את ההזדמנות של החלק, הסקסי, היפה, החדש הזה ולהתפנק יחד עם בן זוג על ההפתעה והחידוש

קצת מרגיש בזבוז לחוות את עצמי ככה לבד

בימי עומס ועייפות אני מרגישה כמה הרוח והנפש שלי צונחות. בשאר, אני כל כך מלאת אהבה והשלמה והנאה ככה שהמטרה הקרובה, אם תוגשם בקרוב, תשדרג אותי לגבהים אחרים. אני צריכה לאזן את החיים יותר. כמה נפלאה זה יכול להיות. כמה לא פשוט זה ליישום אמיתי.